השריגים התערבבו אחד בשני, כך שלא ניתן לקבוע לכל עציץ.
היו שריגים באורך של בערך 5-6 מטר (אולי יותר), אך הרוב היו באורך של 3-4 מטרים. רוב השריגים גדלו לכיוון דרום (כיוון השמש), אז כך שלא נוצרה גדילה בצורת "עיגול" אחיד.
למי שיש בעית מקום, ניתן למקם גדר זמנית עליה השריגים יגדלו לגובה במקום כיסוי האדמה. או לחלופין, למקם את העציץ על יד הגדר של החצר עצמה ולתת לבטטה לטפס.
נקודה נוספת - אדמת העציץ חייבת להיות אורירית ועשירה בחומרי דישון. הבטטה צמח רעבתן.
המלצה חמה: להניח מתחת לעציץ מכשול שהחולד לא יצליח לעבור!
אני שמתי בלטות ישנות. החולד מריח את הבטטות, מכרסם את פלסטיק העציץ ואוכל את כל הבטטות.
כמו שניתן לראות בתמונה, את הצמחים קיצצתי והחזרתי לעציצים. הם ימשיכו לגדול ויש מצב שאצליח להוציא עוד יבול עד דצמבר. קשה לי להאמין שהגיע לאותו משקל, אבל... אם תרצו אין זו אגדה.