לצערי, נקודת הכח שלי...
..נמצאת אלפי קילומטרים מכאן, ואם להיות מדויק, אז במזרח אירופה, מדינה ירוקה ויפה בשם אוקראינה, על ההר בשם "ליסה גורה"(תרגום מילולי ישמע כ-"ההר הקירח"). באחד הטיולי נווד שלי הגעתי לשם לקראת רדת החשיכה, ואפילו לא שמתי לב לאיפה הלכתי, ולמה. בחרתי לי מערה חמודה וריקה מ"דיירים" לא רצוים ובהיותי שיכור נרדמתי. אז התחילו ההפתעות. קודם כל החלומות: קשה לי להסביר את התוכן, וצורת החלום, שהדהימה אותי ביותר, אבל ללא ספק זאת הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בתחושה כזאת בחלום. הדבר הבולט השני, הוא שהחלומות היו בשחור\לבן(אגב, זה גם לפני כן לא קרה אף פעם), ואז התעוררתי. רק סופרי אימה מוכשרים ביותר יצליחו להעביר את התחושה שניתן לחוות שם, שעה בסביבות 5 בבוקר, אני מרגיש מאד רענן, ללא כאב ראש וכל זה אופורי ביותר, אם לא התחושה המתמדדת האני לא לבד כאן(לא, אני לא פאראנויד
, אבל הייתה שם נוכחות חזקה ביותר, כאילו העצים עצמם בוהים בכל צעד שאני עושה. והדבר המפליא הוא שכעבור שעה ומשהו, בדיוק לקראת ארוחת הבוקר, אותם מבטים כבר לא הציקו, הנוכחות לא נעלמה, אבל כנראה היער קיבל אותי. איך כל זה מתקשר לנקודת הכח? אז תקשיבו, במחשבה של" אם אני כבר פה" עליתי לפסגה והחלטתי לעשות מדיטציה. אחרי דקה ראשונה כבר ידעתי ללא ספק שכל ההר הזה הוא מיוחד ביותר, מכוסה בעצי אלון ואורנים אפלים, מוקף בדממה מוחלטת ושומר סודות רבים, הרגשתי משום שהיה מקום טעון, ואותם הנזירים שבנו את הכנסיות בדיוק על המקומות הטכסיים וקדושים לדרואידים יבינו על מה אני מדבר.יש סיבה לדבר.. מקומות אלו הם בעלי פוטנציאל אנרגטי גבוה ביותר לאחר שנים של פעילות מאגית. למה אני מספר את זה? תקשיבו מה גיליתי 3 ימים לאחר מכן, כבר בעיר השוכנת ליד-"ההר הקירח" הוא אחד מהמקומות המפורסמים ביותר באירופה מבחינת משמעותו הסמלית, ואכן בעל היסטוריה עשירה של אלפי מכשפות, פאגאנים, וכל אשר התקרב לאזוטריקה ואוקולט. בתקופת האינקוויזיציה ההר נהיה מקולל, והפך למקום של הוצאות להורג. ציד המכשפות, בנוסף להקרבות המרובות בהתרחשו לפני כן, נתנו להר את שמו -"קירח", משום שאחרי שדם נוגע באדמה (לפי אגדה מקומית), שום דבר לא יגדל שם. לסיום רק אומר כי אותה מדיטציה הייתה גם ריפוי בשבילי (חום של 38 מעלות, וכל התוצאות לוואי של אנגינה כרונית -נזלת וכו´ פשוט נעלמו באותו היום ולא חזרו יותר), וגם השאירו בי תחושה של אופטימיות מסוימת שנשארה עד עצם היום הזה
מקווה שנהנתם מהסיפור..
