פוריה יקרה
אני כולי צמרמורת, בסרט הזה היינו 3 פעמים. בתמצות רב רונן חלה בגיל 18 ונפטר בגיל 22 , עבר 3 השתלות מח עצם (היו לו 2 הפוגות של כמעט שנתיים כל פעם כשהוא היה נקי לחלוטין במהלכם עבר מחלות וניתוחים שונים). כל פעם המחלה חזרה יותר אלימה. כל פעם נלחמנו מחדש. שהייתי לידו 24 שעות חודשים רבים בבתי חולים ובבית, ביטלתי את עצמי כאדם כדי להפוך ל"אמא של רונן" כך קראו לי הרופאים והאחיות, מעטים ידעו ששמי אילנה. ולמרות הכל, למרות המאמצים, המחקר, הכסף , הטיפולים הנסיונים המחלה גברה עליו אבל לא בלי מאבק עיקש. והנה אני חיה ומקיימת את צוואתו להמשיך בחיינו בלב שקט שאין דבר בעולם שיכולנו לעשות ולא עשינו. אני לא מכירה את הפרטים הרפואים של המחלה של בנך, השתלת מח עצם הייתה הברירה היחידה עבור רונן, לא נותרו אופציות אחרות. אם את רוצה עוד פרטים אשלח לך במסר. אני לא רואה לנכון לפרט יותר כאן סיפור מאבק של 4.5 שנים. לילה טוב אילנה, אמא של רונן