כשלהורים יש ולא רוצים לעזור!

[עציון]

אילת, נמצאית בדרום, הלא כן?

אני רק יודע שיש איזה מאבק על : כן לאכול דגים, לא לאכול דגים..... מה עוד? אהה, יש לי שם חבר מנעורי ששיחקנו יחד כדורגל (ג´קי אדרי).

 

[מנופ]

שרתתי באילת....../images/Emo42.gif

 

[סיגליהיא]

../images/Emo3.gifדייייייי, הרגת אותי ../images/Emo3.gif

(גנובית יסתומית אני יודעת שזה לא אישי, חסר לו ש כן

) ג´קי אדרי? הוא היה מורה שלי לתנ"ך, קרוע על כל המוח שלו. זה זה ?

 

[עציון]

אם הוא שיחק בהפועל אילת, אז כן.

האומנם?

 

[סיגליהיא]

בלורית שחורה, אף מעט נשרי, מרוקאי?

 

[עציון]

אדרי=מרוקאי. אף נשרי? כן.

בן כמה הוא היום לדעתך?

 

[סיגליהיא]

לדעתי בסביבות ה 50 וקצת

הוא היה די חתיך וזה הוא! כי אני זוכרת שהוא שיחק כדורגל. ולאחר הפך מורה לתנ"ך.

 

[הגנובה]

תגידי לי... איך זה שכל הדברים

המצחיקים קורים אצלך

המורה לתנך שלך

וחוץ מזה: אני סתומית

 

[סיגליהיא]

אילת עיר קטנה ממי, כולם יכירו את

כולם. ג´קי אדרי באילת יש שתיים. אחד דתי, קטן ונהג מונית לשעבר, והשני מורה לתנ"ך - אין אפס. סתומית?

ישר באת "הפרדת כוחות" על עציון אז הצחקת אותי

חוץ מיזה מורה כזה ? חבל לכולם על הזמן, זה מהסוג שמשאיר עליך חותם לכל החיים. (גם אני השארתי עליו, הייתי מופרעת גדולה)

 

[הגנובה]

למה זה לא מפתיע אותי../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif -

ואפילו גורם לי להצטער שלא הייתי בכיתה הזו

 

[בולי27]

גם אצלנו היה צחוקיה! אח ימי ביה"ס

העליזים... יש כמה מורים שלא מתגעגעים אלי בכלל...

 

[הגנובה]

רוצות לספר סיפורי בית-ספר....

המורה לסוציולוגיה וכלכלה: כל פעם שתלמיד היה נותן תשובה שגויה הוא היה רץ לחלון... פותח אותו....וצועק... תחזיקו אותי או שאני קופץ

(אתן חושבות שמישהו קם להחזיק אותו

) המורה לפיסיקה וכימיה: היא היתה כל כך חסרת אונים איתנו המסכנה... יום אחד אחד הילדים זרק עליה גיר והיא פשוט נעמדה באמצע הכיתה והתחילה לבכות - ממש בדמעות (מסכנה...) - וסיפרה לנו שהיא הולכת בגללנו לפסיכולוג... כי היא לא מסוגלת לתפקד בבית אחרי שהיא חוזרת מבית הספר.... - איך אתם חושבים הגבנו

בדיעבד - היום - אני יכולה להבין אותה

המורה למתמטיקה: תימני קטן (לדעתי משהו כמו 1.40 מטר), עגלגל, כל הזמן סיפר בדיחות ומוטט אותנו מצחוק

- אבל למרות הכל היה מורה בחסד

- רובנו יצאנו עם 10 בבגרות במתמטיקה. ויש עוד ועוד סיפורים... אם תהיה הענות... אמשיך

 

[בולי27]

../images/Emo6.gifגמ´ני גמ´ני

המורה לתנ"ך היתה לו בדיחה (בכלל לא ישנה) וכשתלמיד היה מפריע לו הוא היה אומר..."לך תראה אם אני באולם התעמלות" ועד שהתלמיד לא היה הולך וחוזר (הוא הסתכל מהחלון) הוא לא היה נותן לו להמשיך בשיעור.... המורה לאנגלית לפעמים היא היתה קוראת לתלמיד ואם הוא היה עונה לה "מה?" היא היתה נהיית אדומה והתנפחה קצת בפנים ואז היתה צועקת "כובע" המורה לתושב"ע (גם כן סצנה של בכי) המורה למתמטיקה היתה רושמת תרגיל ארוך על הלוח עם מלא נעלמים ואז מתישבת ושואלת "כמה שווה X?" ואז כל הכיתה צועקת תשובות מ- 1 עד 100 והיא יושבת באלם ובהלם ומסתכלת עלינו....

 

[הגנובה]

חרגת אותי בולי../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[הגנובה]

יש לי גם הרבה סיפורים כאלה

מתקופת הצבא

מכירות את הרס"ר האגדי של מחנה 80

יום אחד אנחנו צועדות בשלשות לקצב ה"שמאל ימין" של המ"כית... לידינו צועד הרס"ר...וממולנו מגיע חייל שחובש את הכומתה הפוכה (הסמל בגב

)... הרס"ר צועק: "חיילים במקום דרוך" - כולנו נעמדות... הוא מסתובב לחייל וצורח: "חייל

- אתה הולך - או בא

" - אין צורך לאמר שאנחנו נשכבנו על הרצפה מצחוק ונשלחנו לעבודות רס"ר עד צאת החמה... רוצות עוד אחד

ביום הראשון של הטירונות... הגענו מהבקום למחנה 80... חלוקת ציוד ובלה בלה בלה.... אחרי שהיינו על מדי בית כל מ"כית אספה את הפלוגה שלה - ואז המ"כית שלנו צרחה: 30 שניות ואתם במאהל

- נשכבנו על הרצפה והתפוצצנו מצחוק במשך חצי שעה - והיא עומדת וצורחת במלוא הגרון שנקום

... רוצים עוד

קודם אתן

 

[עציון]

הרס"ר ממחנה שמונים? שנתיים מתחתי...

למד באותו מוסד איתי. שנתיים מתחתי. הכוונה ל: בנאי. בזכותו למדתי לאכול מרק עם סחוג. (היום כבר יש לי כלה תמניה)

 

[הגנובה]

בסוף יתברר שאתה בן-דוד של חצי

מהאנשים בפורום הזה

- את כולם אתה מכיר

- כן, הכוונה לבנאי... אחד הסיבות שהטירונות שלי היתה מוצלחת ומהנה

- הוא תמיד גילגל אותנו מצחוק עם השטויות שלו

 

[בולי27]

גם אני עשיתי טירונות במחנה 80../images/Emo6.gif

אבל אני כבר לא זוכרת כלום....(אולי לא היה שום דבר מעניין?!)

 

[הגנובה]

לא יכול להיות../images/Emo70.gif - תשלחי לי במסרים

את התאריך שהיית שם... אולי היינו יחד

 

[סיגליהיא]

לי שתי מורים ש"הטביעו" עליי חותם../images/Emo4.gif

אחת, מורה לצרפתית (השם ישמור איזה רעים היינו , המסכנה הייתה עם גבנת קטנה ואנחנו היינו קוראים לה "טושיי" ע"ש הצב בסרטים מצויירים של אז) היות וחלק משיעורי החובה באילת היה גם "מגמת תיירות" אז למדנו בכיתה שבה היה דלפק כמו במלון, עם מפתחות בתיבות וכו´. הדלפק הזה היה בסוף הכיתה ושם היינו עושים שיעורים מעשיים כמו להגיע למלון, להרשם, לעשות חשבונות וכו´. היה יום עם צהריים רותחים ולנו לא הייתה סבלנות ללמוד לעוד שעה ו צרפתית. החלטנו לשגע את "טושיי" וברגע שצלצל הפעמון אנחנו רצנו מאחורי הדלפק ועשינו ערימת ילדים והסתתרנו מפניה. הגיעה המסכנה לכיתה ראתה אין אף אחד, שמענו אותה מדברת אל עצמה בצרפתית ועלתה אל מנהל התיכון. אנחנו יצאנו מהר, התישבנו במקומנו, פתחנו ספרים וחיכינו. האומללה הזו הגיעה עם המנהל ונדהמה לראות אותנו ישובים ומחכים למורתנו אהובתנו. המנהל השתומם ושאל את "טושיי" , "אולי התבלבלת בכיתה?" וההיא מסכנה לא ידעה את נפשה (גם כך מבוגרת לאלללללה) והחליטה לשחרר אותנו מהשיעור כי יתכן ולא מרגישה בטוב. ו....כך הרווחנו שיעור חופשי

.