כשמחכים עד החתונה והיא לא מגיעה..

[פיקנטית8]

כשמחכים עד החתונה והיא לא מגיעה..

היי
אחרי קריאה בפורום כולל עלעול בארכיון (צברתם הספק מכובד לכמה ימים) והשתתפות שלי פה ושם בכמה תגובות, חשבתי להציג את עצמי ואת הסיפור שלי. אז אני פיקנטית וזה המקרה המורכב שלי:
מעולם לא סבלתי מחוסר בטחון עצמי, ביישנות, סגירות, בעיות משקל או מראה חיצוני שעלול לזרות חששות, רתיעה ממגע וכו'. מגיל 17 יצאתי עם לא מעט בחורים. לחלוטין לא א-מינית, אני יצור מיני שאוהב מגע. אוהבת להתנשק ואת מה שמסביב.
היו לי בני זוג רציניים ומס' קשרים רומנטיים כאלו ואחרים בחיי. נשארתי בתולה מתוך בחירה וביודעין (היו לי אינספור הזדמנויות אם רק הייתי רוצה) כי אני אישה של גבר אחד ומאמינה בכך מטעמים רומנטיסטיים ובריאותיים. וכן, גם לחילוניות מותר. כששומעים/ות על זה לראשונה, מגיבים בתדהמה והפתעה מוחלטת (אני מסננת את המידע גם מחברות, לא כולן יודעות רק הממש טובות). כששואלים אותי אני פשוט אומרת כי לא התחתנתי.
בכל אופן כך יצא שמלחכות עד החתונה, קשרים לא הבשילו לכדי נישואין והחתונה פשוט לא הגיעה.. אמנם הקשרים שהיו לי נגמרו מסיבות אחרות לגמרי שלא הושפעו מזה ואני לא מתחרטת על כלום, אבל זה סצנריו שלא לקחתי בחשבון, לא חשבתי שאני לא אתחתן עד הגיל הזה (33 בקרוב). ביש מזל.. מכיוון שאני גם לא רואה את עצמי מביאה ילד מחוץ לנישואין הפחד הכי גדול שלי הוא שלא תהיה לי משפחה.

 

[Light18m]

לא אנסה לשכנע אותך להחליף אמונה

אבל נשמע לי שיהיה לך יותר טוב אם תעשי כמה ויתורים בעניין...

אפשר לשאול מאלו סיבות הקשרים הרציניים שלך נגמרו?
אולי היה אפשר לעבוד עליהם במקום לסיים אותם?

 

[פיקנטית8]

לא משהו ייחודי מאשר אצל זוגות אחרים

מסיבות שאינן ייחודיות לי, לפעמים יש נסיבות פרקטיות שגוזרות גורל של קשר כמו האקס שנסע לדוקטורט בחו"ל, 4 שנים. אני גם המשכתי לעבוד וללמוד, בארץ, והיה ברור שלא אוכל לנסוע איתו ולהשתקע שם (בסופו של דבר זאת היתה המטרה שלו, לפתח שם קריירה). לא היה אופק לקשר הטרנסאטלנטי הזה וסבלתי מהמרחק.
לפעמים האהבה נגמרת, או שיש פערים גדולים מדי, מגלים שאין עתיד ביחד ואז אין טעם להישאר בכח. יש דברים שאי אפשר לעבוד עליהם, פשוט ממשיכים הלאה כמו אצל כולם/ן.

 

[Light18m]

ולא מסקרן אותך לחוות דברים?

או שכן, רק לא ברמה כזאת של ויתור על העקרונות שלך?

סתם מעניין אותי.

 

[פיקנטית8]

מסקרן

אני אדם מאוד סקרן, אני פשוט לא אחת שתעשה משהו פשוט בשביל לעשות וי או 'להיפטר מהעול' (לא רואה בזה עול).

 

[פרפרי אהבה]

וואו, מורידה בפנייך את הכובע

לא קל להחליט החלטה כזו, על כלל השלכותיה.
אני חושבת שיש מקום לשאול את עצמך (ונשמח אם התשובה תהיה גם בפורום כמובן ,אם מתאים לך) למה למעשה את רוצה לחכות עד החתונה? האם לפני זה את לא מרגישה שאת והבנזוג תהיו מחויבים אחד לשני?

 

[פיקנטית8]

היי

כמובן שביררתי את זה לעצמי. לאדם חשוב שיעשה משהו שהוא שלם איתו ב-100%. אני חושבת שהייתי מתקשה מאוד לסלוח לעצמי על סקס שלאחריו תבוא פרידה. זה היה שובר אותי נפשית. בדיעבד, אני לא מצטערת שלא עשיתי את זה, אני לא מבכה את זה כי זה לא נועד להיות (איתם ספציפית) ובשורה התחתונה לא על זה נפל דבר.
מעבר להרגשת המחוייבות, הפואנטה של לחכות עד החתונה, בכל העולם, זו הבלעדיות. מהבחינה הזאת הטקס הוא עוד משוכה שצריך לעבור- חיכינו עד עכשיו, אז אפשר לחכות עם זה עוד קצת. לזה יש להוסיף את התפיסות שלי לגבי נישואים, החשיבות בעיניי של המשמעות המקורית/רוחנית של חתונה כטקס מעבר, איך אני רואה את עצמי שם- רעיה ולא כלה וכו'.

 

[ivgy1980]

כשלון והתגברות עליו הם חלק בלתי נפרד מהחיים

ככל שתדחי את זה, כך הכאב יהיה גדול יותר.
תנסי. אולי תצליחי, אולי לא. אבל לדחות - רק יקשה עלייך בהמשך.

 

[פיקנטית8]

?

אני לא רוצה לחוות כשלון שכזה, זה קו אדום.
לא הבנתי איך זה מקשה אם זה מעולם לא היה חלק אינטגרלי מהעניין, זה מעולם לא מנע ממני למצוא זוגיות. אז כן, יצא שלא התחתנתי (מודה באשמה)- מה זה קשור?

 

[אורחת זמנית45]

"מטעמים רומנטיסטיים ובריאותיים"

פעם היה לי ידיד (ויש שיקראו לזה "יזיז"), מדי פעם היינו נפגשים, ןלשנינו היה די ברור שאלו פגישות למטרת מין (למרות שהיו גם דיבורחמד ביחד). על כל פנים, פעם אחת הוא בא אלי, והיה די מקורר, ובכל זאת - שכבנו, וכמובן שגם התנשקנו, כי זה היה חלק מה"חבילה".
אח"כ הכנתי תה לשנינו, וסתם ישבנו לנו בכיף ושוחחנו.
ואז לקחתי כוס ושאלתי האם זו הכוס שלי או שלא.
הוא ענה שאם שלו, אז אולי עדיף שלא אשתה, שלא אדבק מההצטננות שלו....
אוי, איך שצחקתי......


ולמה אני מספרת את זה? כי בריאותית אפשר להדבק בהרבה חולירות גם אם אין חדירה, ואם את בקשר זוגי "מחייב" (כלומר - לאף אחד אין פזילות לצדדים), אז נזהרים 3 חודשים, עושים בדיקת דם, ואם שניכם נקיים, אז מה הבעיה?

אני יכולה להתחבר למה שכתבת עד גיל 25, בערך (לרצון לשמור על הבתולים לחתונה) אבל בגילך זה כבר בהחלט עלול היות מכשלה בדרך למשאת חייך - משפחה.

כיום, אחד הפרמטרים החשובים לאנ/שים, בבואם לבדוק התאמה זוגית, זה גם ההתאמה המינית.

וחמודה שלי - חלון ההזדמנויות למשפחת החלומות שלך הולך ומצטמצם (ואני מדברת על פוריות).
לדעתי את חייבת להחליט שאת קצת מוותרת על חלום אחד, למען מימוש חלום אחר, גדול ונפלא.
(וכשאני הייתי בגילך כלכך הייתי באטרף של להכיר מישהו שיהיה לי לבעל ואב לילדי, שמראש לא היה סיכוי לשום קשר וכך יצא שבגיל 35 התחלתי לעבוד על מימוש החלום הגדול ביותר שלי, חלום האמהות).

 

[avi1283]

זה מעניין

ומשהו שלא שמעתי עליו הרבה ומעניין אותי לדעת מדוע את מאמינה בזה, לא חייבת לענות אם זה אישי מדי סתם שואל מסקרנות.
מבין למשל את מי שמקיים רק כשהקשר רציני, אבל למה לחכות עד שלחלוטין מתחייבים? מה קורה אם לאחר מכן מגלים שאין בכלל התאמה מינית?
זה נראה לי משהו שעדיף לנסות אותו לפני ההתחייבות, כי לאחר מכן יחסי מין זה משהו שגרתי שמקיימים, אז נראה לי עדיף לבדוק איך זה בפועל לפני ההתחייבות ולא אחרייה.
האם גם חשוב לך שהגבר יהיה עם אותה אמונה? לא חייבת לענות ולהסביר רק אם את רוצה כמובן.

חוץ מזה לא בטוח שהבנתי את ההודעה שלך, בכל מקרה גם אם לא היתה לך את האמונה הזאת, אז לא היית מגיעה לחתונה עד עכשיו והיית חוששת שלא יהיה לך משפחה, או שאני טועה?

 

[ivgy1980]

התייחסות

ההיבט המיני מהווה חלק ניכר מההוויה הזוגית.
כמו שאת יוצאת לדייטים ומבררת מה טוב יותר או פחות בשבילך, כך רצוי לצבור גם ניסיון מיני כזה או אחר.
מפני שהזוגיות הכי אידיאלית לא תחזיק מים ללא מגע מיני משובח.
זוגיות היא מוצר מורכב ביותר עם מרכיבים רבים. אלמנט אחד יכול להשפיע באופן מהותי על כל השאר.

 

[C l u e]

היי

תראי, כמו כל החלטה בחיים שלנו, טמון כאן נזק וטמונה תועלת. השאלה היא מה גובר על מה.
אם אלה העקרונות שלך, מי אני שאזלזל בהם? תעשי הטוב והישר בעיניך.
מבחינה רציונאלית, במצב הדברים הנוכחי את עומדת בפני קושי: את בת 33, לא מתכוונת לקיים יחסי מין לפני חתונה ולא מתכוונת להביא ילד מחוץ לנישואין. אבל, רוצה חתונה ורוצה משפחה.
אני חושבת שזה יכול לקרות, בכלל לא צריך להיות פאסימיים ולקבוע שאין שום סיכוי שתמצאי חתן אם לא תפתחי רגליים. הסיכויים פוחתים, כן. אנחנו יצורים הרבה יותר מיניים היום ממה שהיינו פעם. מין זה דבר מאד חשוב במערכת יחסים. ועדיין, זה בכלל לא אומר שלא תמצאי פרטנר שיהיה מוכן לחכות איתך את פרק הזמן מתאים עד לחתונה.
מבחינה רציונאלית, כנראה שאת צריכה להכיר ברעיון שהמחיר לעקרונות ולאידיאלים שלך יהיה שלא תהיה לך משפחה. זה לא מחיר וודאי, אבל זה מחיר שיש הרבה סיכויים שתשלמי.
האם את מוכנה לשלם את המחיר הזה? ייתכן מאד שכן, יכול להיות שלא- זאת בחירה שלך, אין כאן נכון או לא נכון. הרי בכלל לא בטוח שתיאלצי לשלם אותו.
אם נרשה לעצמנו להיות פאסימיות וקיצוניות לרגע, נניח שזה יגיע לזה- להבנה שאם תעמדי על העקרונות שלך *לעולם* לא תהיה לך משפחה. על מה תוותרי, על העקרון שבלהישאר בתולה לפני החתונה, או על ילד?
אני מניחה שכשתעני (לעצמך, בטח שלא לי- בחורה באינטרנט שלא מכירה אותך) על השאלה הזאת, תרגישי יותר בנוח עם הבחירות שלך, בין אם הן להמשיך להתנזר ממין לפני חתונה ובין אם שלא להביא ילדים לעולם.

ושוב, חשוב לי להבהיר שבהחלט ייתכן שמחר תכירי את הגבר המושלם בעינייך, שיסכים לחכות לך עם סקס עד שתתחתנו ושכל זה יקרה מספיק מהר כדי שעוד תספיקי להביא ילד.
זה הכל פילוסופיה כאן.

 

[רעם טרופי]

את לא חושבת שאת מפעילה מעגל קסמים?

את לא מוכנה לשכב עד החתונה - לא צוברת ניסיון מיני עד לחתונה - מגיעה לסיטואציה זוגית שלא יכולה להתפתח לחתונה בגלל שאת לא מוכנה לשכב עד החתונה - ממשיכה לא לצבור ניסיון מיני עד לחתונה - וכו' וכו'...

אני בטוח שלכל אחד מהקשרים האלה היו את הסיבות שלו שהוא יסתיים, אבל..

בגילך המבוגר יחסית לעולם ההיכרויות, את לא חושבת שאת מציבה בפני "החתן לעתיד" משוכה בלתי עבירה? כזאת שהופכת אותו, למעשה, לבלתי מציאותי?

הרי אם תמצאי עכשיו מישהו זה לא יהיה ילד רומנטיקן בן 21, שיילך איתך לחתונה בלי לשכב איתך לפני ומה שיהיה יהיה, החיים ארוכים. זה כנראה יהיה גבר בן 30+ (ובכנות, כיוון שמרבית הגברים מחפשים מישהי צעירה מהם ויש רתיעה מנשים בגיל 30+, סביר להניח שאפילו בסביבות ה-40), מישהו שחווה כמה מערכות יחסים/פרטנרים ומודע לחשיבות של סקס בחיים (כמו שגם את מודעת).

נראה לך שזה רציני לבקש ממישהו בן 35 או 40 ללכת איתך עכשיו עד הסוף - במובן של חתונה + ילדים - בלי שהוא עשה משהו כל כך אלמנטרי כמו לבדוק התאמה מינית איתך??? (עזבי בעיות אחרות שנובעות מזה, למשל שאנשים מעדיפים לעבור לגור ביחד לתקופת ניסיון לפני חתונה - וגם זה די אבסורדי, שמישהו יעבור לגור איתך בלי ששכבתם או בלי שתשכבו).


אני לא אוהב להשתמש במילים חריפות, בטח לא להחלטות מוסריות של אנשים אחרים, אבל את חייבת לפוצץ את הבועה הזאת שניפחת לעצמך, כי החלומות היפים האלה כמעט ולא מתקיימים במציאות שלנו (אולי במקומות חרדיים או כאלה שנהוגים בהם "שידכים"), וגם אם כן זה רק לזוגות מאוד צעירים ולא מנוסים שמוכנים לקחת צ'אנס על העולם... כשאת אומרת שלא תשכבי לפני החתונה, בהינתן הגיל שלך, את באופן מעשי חוסמת 99%+ מהגברים מראש.

עכשיו, את יכולה להגיד שמעניין אותך רק השבריר אחוז הזה שחורג מכל מה שמוכר ונהוג בחברה שלנו בצורה קיצונית ונדירה ביותר - אבל בינינו אני חושב שיש דווקא כמה חבר'ה טובים גם ב99.5% האחרים של הגברים... מתישהו את צריכה להבין שאם את לא מצליחה להכפיף את המציאות לדרך שלך, אולי זה הזמן להתאים את הדרך למציאות.

 

[Berethor]

בהחלט דילמה לא קלה

מצד אחד אני מבין את הגישה המסורתית(של מין רק אחרי חתונה) וגם את החשש שלך לשכב עם מישהו שאחרי זה יעזוב, גם את הרצון שלך להיות רק עם מישהו אחד וגם את השיקולים הבריאותיים(כמה שיותר פרטנרים יש באמת הסיכון גדל). מצד שני קחי בחשבון שזוג שעושה את זה רק אחרי חתונה לוקח סיכון לא קטן, בגלל שהם לא יודעים אם יש התאמה מינית, בנוסף יכול להיות שחלק מהקשרים שלך גם נגמרו בגלל שלצד השני לא היה סבלנות לחכות עד אחרי חתונה, בנוסף אתה אומרת שאת אישה של גבר אחד וזה טוב ויפה ורומנטי, אבל הרי היו לך כבר קשרים זוגיים ואקטים אחרים, אומנם לא ברמה של מין, אבל יש שיגידו שזה עיקרון דומה, אז אומנם מבחינה מינית את עדיין יכולה להיות אישה של גבר אחד, אבל מבחינות אחרות את כבר לא.

חוץ מזה על אותו עיקרון רומנטי של מין אחרי חתונה, יש גם עיקרון רומנטי אחר, של להיות אישה של גבר אחד, והגבר יהיה של אישה אחת, זאת אומרת בעצם למצוא מישהו כמוך שעדיין לא שכב עם מישהי אחרת, ברור שזה יותר רומנטי, אבל מצד שני מה הסיכוי? וככל שהגיל עולה הסיכוי קטן. אפילו אם תצליחי להגשים את חלומך להיות אישה של גבר אחד מבחינה מינית, האם לא תרגישי 'פראיירית' או לא בנוח אם הוא מצידו היה עם הרבה נשים? כאילו את מצידך שומרת ככה על עצמך, אבל הוא מצידו בכלל לא. גם שמדובר בטעמים בריאותיים זה תקף, את יכולה להיות נאמנה, גם לבן זוג שעדיין אין לך, אבל אם הוא מצידו לא נאמן, כל הסיכונים שהוא לוקח, נופלים גם עליך. לגבי ילדים מחוץ לנשואים, כן גם אני מאמין שעדיף שלילד היו שני הורים. לגבי הפחד שלך משלא היה לך משפחה, תראי את רק יכולה לעשות רק את הצד שלך, אבל זה לא תלוי רק בך, אם את מצידך עשית הכל כדי למצוא בן זוג מתאים אבל לא מצאת, אז אין מה לעשות.

 

[לאהוב את החיים1]

אבל אולי באופן לא מודע

ההחלטה שלך כן השפיעה על ההתנהגות של בני הזוג שלך.
את אומרת שהקשרים הסתיימו מכל מיני סיבות, האם את רואה דפוס חוזר שבגללו הקשרים לא החזיקו?
אם לא, הסיבה היחידה המשותפת לכולם, זה חוסר ביחסי מין.
תחשבי על זה...
היייתי מציעה לך בקשר הבא שלך כן לנסות להתגמש עם הגישה הרומנטיסטית שלך (והמעוררת הערצה!!) , לא בשביל הגבר, אלא בשביל עצמך.
אני לא רוצה שעוד 10,15 שנה תמצאי את עצמך במצב שתחרטי עליו...
עד עכשיו לא חווית את זה מבחירה, אבל ייתכן שתכף תכנסי ללופ הזה שקשה מאד לצאת ממנו. לאף אחד לא כיף לחשוף בפניי אדם פוטנציאלי לזוגיות את היותו בתול.
סקס זה חלק מהנאות החיים,. אני מציעה לך במערכת היחסים הבאה שלך להנות מזה, כי מגיע לך

סקס יכול להיות מאד רומנטי אפילו