כשמנהל אומר לתלמידה????

כשמנהל אומר לתלמידה????

שמהרגע שהיא הגיעה לכיתה הכיתה הפכה לגיהנום, לתוססת... מדבר בשמו ובשם המורה...בזמן שהמורה לא מסכימה עם זה שדיבר בשמה באיזה דרך לפעול עם הילדה כדי לצמצם את המשקע..היות והיא שואלת מידי יום "אני לא גיהנום נכון"? ואיך לפעול עם המנהל אשמח לתשובה מהירה...לפני שאני נוקטת איזו שהיא פעולה, היות ואני לא מוכנה לעבור לסדר היום!!!! תודה אוסי
 
היי אוסי -

הייתי אומרת שדרך הפעולה שלך כדאי שתהיה מופנית לשני ערוצים - ערוץ ההידברות עם המנהל, וערוץ הדיאלוג עם התלמידה. בשני הערוצים הייתי בוחרת בתקשורת מקרבת ככלי לניהול הדיאלוג. ובכלי הזה אנחנו קודם כל עושים הפרדות למרכיבי המודל - תצפית, רגש, צורך, ובקשה. אז בואי נראה מה (אולי) קרה שם לפי המודל: התצפית היא: שהמנהל נכנס לכיתה ואמר לתלמידה שמהרגע שהיא הגיעה הכיתה הפכה לגיהנום. וגם - שהוא אמר לה שהוא מדבר בשמו ובשמך. הרגש: מה הרגשת באותו רגע או אחר-כך? - אני אנחש בסדר? (ואם יש עוד אז תוסיפי) - אולי הרגשת מתוסכלת, כועסת, מופתעת (שהוא אמר משהו שלא היה מקובל עלייך), פגועה (שהוא לא שיתף אותך?) הצורך: איזה צורך שלך לא נענה כשהוא אמר את הדברים? דוגמא לצרכים שלא נענו (אולי) - הצורך באוטונומיה (בכיתה שלך את קובעת), בבחירה (מתי להגיד את הדברים ולמי), בשיתוף-פעולה, הקשבה, אמון. הבקשה: איזו בקשה את יכולה לבקש ממי (מהמנהל, מהתלמידה, או מעצמך) כרגע לאחר שהדברים כבר נאמרו? אפשר שנעלה כאן רעיונות לבקשות אפשריות - לדוגמא, לנהל עם התלמידה שיחה פתוחה ולהגיד לה בדיוק את מה שאת חושבת על הסיטואציה ו/או על הדברים של המנהל. (שאם הבנתי נכון לא תואמים את מה שאת חושבת?) לדוגמא: כשהמנהל נכנס לכיתה ואמר....(מה שכתוב למעלה) [תצפית], הדברים שלו הטרידו אותי [רגש] כי אני רואה את הדברים באופן שונה ממנו וכי הצורך שלי בביטוי עצמי (להגיד את דעתי) [צורך] לא התקיים באותו רגע. אז רציתי לדבר איתך ולשאול אותך -מה את הרגשת כשהוא אמר לך את הדברים? [בקשה דיאלוגית]. במקרה כזה חשוב לסיים בבקשה דיאלוגית לדעתי כדי לתת לתלמידה אפשרות לבטא את עצמה. ולהיות קשובה לדברים שלה. אני מאוד בעד להגיד את הדברים כפי שהם היו למרות שאני בהחלט מודעת לרעיון האפשרי של לויאליות וש"לא שוברים מילה של מנהל לפני תלמידים", ובכל זאת אם הייתי במצב שלך הייתי שוקלת להגיד את זה בדיוק כך. ולסיים בבקשה דיאלוגית (שמזמינה דיאלוג) כי בוודאי התלמידה שלך מרגישה מאוד מודאגת וחסרת-אונים ואולי גם פגועה כלפי האמירה הזאת. וחשוב בעיניי להיות מאוד אמפתיים כלפיה ולנחש את הרגשות והצרכים שלה תוך כדי השיחה. לגבי המנהל - הייתי מתכננת איתו שיחה דומה על מישור אחר לחלוטין. ובה הייתי מתארת את המצב כפי שתיארתי אותו למעלה, ומסיימת בבקשה דיאלוגית - תגיד לי מה קורה אצלך כשאתה שומע את הדברים? או איך זה מהזווית שלך? האם הצלחתי לתת לך קצת כיוון? ומאוד מזמינה אותך להגיב ולשאול שאלות נוספות אם יש.
 
יעל היקרה...

אני האמא...ואת ביתי הוא זימן ללשכתו לבד וירה בה חיצים עד שהילדה בכתה מרורים...היא ביקשה להתקשר אך הוא סירב לאשר לה... בשיחתי אמש עם המורה היא כעסה על שהכניס את שמה ומבחינתה היא תטפל... מה שלי חשוב איך אני מורידה לביתי את המשקע שהיא גיהנום...אתמול כמה פעמים חזרה על המשפט..."אני לא גיהנום נכון אמא? "... תודה אוסי
 
הבנתי עכשיו -

ולדעתי הילדה שלך זקוקה להמון אמפתיה כרגע. המון התייחסות לרגשות ולצרכים שלה, ויצירת דיאלוג איתה. קודם כל דיאלוג שייתן לה את מלוא האפשרות לבטא את עצמה, ולהרגיש שמבינים אותה ומקבלים אותה כפי שהיא, על אף ולמרות כל מה שקורה אצלה. אמפתיה בתקשורת מקרבת נותנים ע"י ניחוש אקטיבי של רגשות וצרכים. לדוגמא - אז את מרגישה נורא פגועה ממה שהמנהל אמר לך, כי את זקוקה לחיזוקים והבנה ממנו? (או כל דבר אחר שאת מנחשת שעשוי להיות מאחורי האמירה שלה "אני לא גיהנום נכון?" להגיד לה למשל - "נכון, את באמת לא גיהנום", יכול שלא לעשות כלום, ולעומת זאת אני מאמינה שאמפתיה יכולה לתת לה את ההקשבה שהיא זקוקה לה מאוד כרגע. הרבה אמפתיה כרגע אוסי. ותרגישו טוב.
 
איך להתחיל לענות אם לא יודעים

מה הגיל של הילדה? אפשר לדבר על מה אפשר לעשות עם מנהל בית הספר. מהדיווח נראה לי שנחוצה כאן עבודה מיומנת מאוד, וספק אם האמא יכולה להשפיע עליו. ארנינה או יעל היו יכולות לעשות שם משהו. בשביל להשפיע על מנהל ומורה במצב כזה, צריך, אני חוזר, המון מיומנות. ולדעתי, עם מיומנות כזאת אפשר להשפיע באופן יוצא מן הכלל. אבל נשאר לנו לנסות לעזור לוונוס בתקשורת שלה עם הילדה. יש הרבה מה לעשות אפילו בפורום כזה. אבל איך אפשר להתחיל אם לא יודעים אם הילדה בת שש או בת ארבע עשרה? הרי צריך סגנונות שונים לגמרי בשביל גילאים שונים כאלה. אז נשארנו עם שאלת פתיחה, עם אי-נחת מהתשובה של יעל, ועם היעלמות מהדיון במשך יותר משבוע. לפחות צריך להודות בזה!
 
בכל אופן אשמח...../images/Emo24.gif

לקבל עוד דרך בתקשורת...ביתי בת 11... וחס וחלילה התעלמות פשוט לפני שהלכתי לשוחח עם המנהל ביקשתי את תגובת החברים בפורום...יעל כתבה לי אך לא הבינה שמדובר בביתי ולכן פעלתי לפי האינטואיציה וניסיו חיי...אומנם המנהל שינה את הנוסח ובכל אופן התנצל בפני הילדה....ביתי שמעה אותו שוב מתנסח בצורה דומה לעוד תלמיד אתמול והסברתי לה שכך דיברו איתו כנראה ושהוא מבוקר מדי בכדי להשתנות ... תודה בכל אופן על התגובה אוסי
 
למעלה