certified.woke
Well-known member
עתה שיניתי דעתי ואני מקבלן...
ניר חפץ; צילום: ערוץ 12
הניסיון המחודש של משטר נתניהו לסגור את התאגיד העלה מן האוב עדות מרתקת — שלא זכתה למספיק התייחסות בזמנו, כששודרה בתוכנית "המקור" לפני שנתיים — ככלי נדיר לניתוח האישיות של נתניהו. ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של משפחת נתניהו, סיפר על ישיבה עם ראש הממשלה שבה השתתף, לצד ראש הסגל ומנכ"ל משרד התקשורת, לאישור הקמת התאגיד - קטע שעמד במרכז הדיון אתמול בתוכניתו של רפי רשף על הכוונה המחודשת לסגור את תאגיד השידור.
"ואז פתאום נפתחה הדלת בהזזה", תיאר חפץ, "ונכנס יאיר נתניהו לחדר... ואז הוא תופס את אזור חלציו... לעבר אבא שלו, ואומר לו: 'תמשיך למצוץ לכחלון, תמשיך למצוץ לכחלון'. ואז הוא יורד על ברכיו. הוא מוציא את הלשון ועושה תנועות כאלה כמו שכלב... ו'תמשיך ללקק לכחלון, תמשיך ללקק לכחלון'. זה נמשך דקות ארוכות ולכל אורך הזמן הזה בנימין נתניהו שותק. ואז מגיעה שרה מאחורי גבו. היא מניפה ככה את שתי הידיים ואומרת לו 'ביבי, תזכור רק דבר אחד, אם יהיה תחקיר אחד של טלי בן עובדיה וסלוצקי עליי או על הילדים שלי, הדם הזה יהיה על ידיך'. ככה עשתה לו עם הידיים, והלכה".
הדבר הבולט בסיטואציה הוא שמבחינת נתניהו מדובר בהתנהגות מנורמלת. שלא במפתיע, הוא מנרמל טירוף לא רק במישור הלאומי, ואצלו נרמול מתחיל בבית, בהיחבא. זה כמעט תנ"כי, הסיכום המעודן הזה: "בנימין נתניהו שותק". במשך דקות ארוכות בנו מתנהג כמו מטורף, בפרהסיה, משפיל אותו ברבים מול אנשים הכפופים לו ושדעתם חשובה לו. טירופו כרוך ישירות בהשפלתו הקשה של נתניהו, השפלה שבטרם התנרמלה היתה מצלקת וטראומטית. בהפעלת טרור רגשי עליו. כמו שנאמר על דוד: "ולא ייחם לו"; המלך נחלש. גם "רעייתו" מצטרפת, משפילה אותו בפומבי, מתייחסת אליו בהיעדר מוחלט של כבוד וגבולות, תוך הפגנת אפס ויסות עצמי ושיקול דעת, ומאיימת עליו (אפרופו טרור פסיכולוגי) במה שנשמע כמו ניסיון התאבדות שבו היא תאשים אותו. וישתוק בנימין נתניהו. לא מגיב. סופג. מכיל. חושיו קהו. הוא מובס. אפשר שזה כל כך מנורמל בעיניו, עד שאינו מבחין עוד בטירוף. או שהוא חסר אונים וחלש אופי. את תוצאות נטייתו הפתולוגית לנרמל ולאפשר נסיבות קיום בסיסיות שהן מטורפות, ולהיכנע לטרור פסיכולוגי סחטני שיוצר אצלו רגשות אשם — אנו רואים סביבנו ביתר שאת מאז שודרו הדברים לפני שנתיים.
לפי סיפורו של חפץ, כל הסובבים נדרשים להתעלם מהטירוף. להכחיש. לא לאתגר את נתניהו. לא להעיר. להשאיר את זה מודחק. וכך הדביק נתניהו את המדינה כולה בפתולוגיה שלו. הטירוף התנרמל והעם שותק. מהי הפקרת החטופים אם לא טירוף מנורמל, בדיוק מהסוג הזה?
בדיון על סגירת תאגיד השידור קיבלנו תזכורת לסיבה שנתניהו מנרמל כל טירוף: זה מתחיל אצלו בבית
חמש עם רפי רשף, 17:00, ערוץ 12
ניר חפץ; צילום: ערוץ 12
הניסיון המחודש של משטר נתניהו לסגור את התאגיד העלה מן האוב עדות מרתקת — שלא זכתה למספיק התייחסות בזמנו, כששודרה בתוכנית "המקור" לפני שנתיים — ככלי נדיר לניתוח האישיות של נתניהו. ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של משפחת נתניהו, סיפר על ישיבה עם ראש הממשלה שבה השתתף, לצד ראש הסגל ומנכ"ל משרד התקשורת, לאישור הקמת התאגיד - קטע שעמד במרכז הדיון אתמול בתוכניתו של רפי רשף על הכוונה המחודשת לסגור את תאגיד השידור.
"ואז פתאום נפתחה הדלת בהזזה", תיאר חפץ, "ונכנס יאיר נתניהו לחדר... ואז הוא תופס את אזור חלציו... לעבר אבא שלו, ואומר לו: 'תמשיך למצוץ לכחלון, תמשיך למצוץ לכחלון'. ואז הוא יורד על ברכיו. הוא מוציא את הלשון ועושה תנועות כאלה כמו שכלב... ו'תמשיך ללקק לכחלון, תמשיך ללקק לכחלון'. זה נמשך דקות ארוכות ולכל אורך הזמן הזה בנימין נתניהו שותק. ואז מגיעה שרה מאחורי גבו. היא מניפה ככה את שתי הידיים ואומרת לו 'ביבי, תזכור רק דבר אחד, אם יהיה תחקיר אחד של טלי בן עובדיה וסלוצקי עליי או על הילדים שלי, הדם הזה יהיה על ידיך'. ככה עשתה לו עם הידיים, והלכה".
הדבר הבולט בסיטואציה הוא שמבחינת נתניהו מדובר בהתנהגות מנורמלת. שלא במפתיע, הוא מנרמל טירוף לא רק במישור הלאומי, ואצלו נרמול מתחיל בבית, בהיחבא. זה כמעט תנ"כי, הסיכום המעודן הזה: "בנימין נתניהו שותק". במשך דקות ארוכות בנו מתנהג כמו מטורף, בפרהסיה, משפיל אותו ברבים מול אנשים הכפופים לו ושדעתם חשובה לו. טירופו כרוך ישירות בהשפלתו הקשה של נתניהו, השפלה שבטרם התנרמלה היתה מצלקת וטראומטית. בהפעלת טרור רגשי עליו. כמו שנאמר על דוד: "ולא ייחם לו"; המלך נחלש. גם "רעייתו" מצטרפת, משפילה אותו בפומבי, מתייחסת אליו בהיעדר מוחלט של כבוד וגבולות, תוך הפגנת אפס ויסות עצמי ושיקול דעת, ומאיימת עליו (אפרופו טרור פסיכולוגי) במה שנשמע כמו ניסיון התאבדות שבו היא תאשים אותו. וישתוק בנימין נתניהו. לא מגיב. סופג. מכיל. חושיו קהו. הוא מובס. אפשר שזה כל כך מנורמל בעיניו, עד שאינו מבחין עוד בטירוף. או שהוא חסר אונים וחלש אופי. את תוצאות נטייתו הפתולוגית לנרמל ולאפשר נסיבות קיום בסיסיות שהן מטורפות, ולהיכנע לטרור פסיכולוגי סחטני שיוצר אצלו רגשות אשם — אנו רואים סביבנו ביתר שאת מאז שודרו הדברים לפני שנתיים.
לפי סיפורו של חפץ, כל הסובבים נדרשים להתעלם מהטירוף. להכחיש. לא לאתגר את נתניהו. לא להעיר. להשאיר את זה מודחק. וכך הדביק נתניהו את המדינה כולה בפתולוגיה שלו. הטירוף התנרמל והעם שותק. מהי הפקרת החטופים אם לא טירוף מנורמל, בדיוק מהסוג הזה?
