../images/Emo179.gif../images/Emo178.gif../images/Emo176.gif../images/Emo175.gif
בדיקת צליעה צליעה למינה הינה הגורם מספר אחד לירידת כושר וביצועי הסוס. פגיעות שריר שלד בכלל ידועות כגורם העיקרי לביצועים ירודים בסוס. בדיקת צליעה הינה מן הפרוצדורות הנפוצות אצל כל רופא סוסים, ומהווה חלק מרכזי אם לא עיקרי בבדיקת הסוס לפני רכישה. לפני שהוטרינר מתחיל את הבדיקה הוא ישאל שאלות רבות הקשורות לבעיה הנוכחית כגון כיצד הבעיה התחילה, כמה חמורה היא הייתה, האם נראה שיפור עם או בלי טיפול תרופתי ו/או מנוחה, האם נראתה פציעה וכו´. כמו כן הבעלים יתושאלו לגבי היסטורית צליעה קודמת, תדירות פרזול, והיסטוריה רפואית כללית של הסוס. גיל הסוס ולעתים הגזע ובודאי הגיל יכולים להוות רמז חשוב לגבי מהות הבעיה. בעיות הצליעה בסוסים רבות ומגוונות ואיתור המקור הספציפי של הכאב כרוך לעתים בעבודה רבה וזמן ממושך. על כן ההיסטוריה ובדיקות שונות שיוצגו מייד נועדו לנסות ולעזור לוטרינר לאתר את הבעיה ביתר קלות (שכן לשאול "היכן כואב לך?" לא ניתן). כל בדיקת צליעה מתחילה בהתבוננות כללית על הסוס מכל הכיוונים. בשלב זה הוטרינר מחפש לראות א-סימטריה בתצורת הרגליים, אובדן מסת שריר, סימני נפיחות שונים, פציעות וצלקות. חשוב שהסוס יעמוד במנח סימטרי (Square) בשלב ההתבוננות הזה לבדיקת הסימטריה. בשלב הבא יבקש הוטרינר לראות את הסוס בתנועה. בהתחלה בהליכה ובהמשך בטרור בקו ישר ובמעגל. לעתים הסוס יורץ על משטח קשיח (אספלט או בטון) ועל חול והתגובה לקשיחות המשטח תוערך. כעת יבצע הוטרינר כיפופי מפרק (flexion test) בגבהים שונים של הרגל החשודה (וגם של הרגל הנגדית) על מנת לראות האם כיפוף מפרק מסוים גורם להחמרת הצליעה. בדיקה זו גם כן נועדה לעזור באיתור מקור הכאב הגורם לצליעה. בדיקת רגישות הפרסה ותחתיתה לכאב על ידי hoof trsters חיונית ביותר ולעתים עוזרת לאתר את הבעיה במהירות. כעת יתחיל הוטרינר לנסות להעלים את הצליעה על ידי הזרקת אילחוש מקומי בנקודות ספציפיות לאורך הרגל, באיזורים בהם עוברים עצבים שונים. שלב זה הינו החשוב מכל שכן ביצוע מדויק שלו במקומות הנכונים יאתר את האיזור הכואב. לדוגמא, לסוס עם כאב באיזור העקבים תספיק בדרך כלל הזרקת אחת (משני צידי הרגל) קצת מעל העקבים על מנת לאלחש את האיזור כמעט במאה אחוז. לעומתו סוס עם כאב מתחת לברך (carpus) ) ידרש בדרך כלל למינימום של ארבעה סטים של הזרקות לבידוד איזור הכאב. לאחר שהצלחנו לגרום להעלמות הכאב ברגל הצולעת חשוב לבחון האם התפתחה צליעה ברגל הנגדית. דבר זה נפוץ בסוגי צליעה שונים (לדוגמא navicular syndrome). כעת צריך לנסות ולאתר מהי הבעיה באיזור האמור הגורמת לתחושת הכאב ולצליעה. לשם כך דרושה שיטת הדמיה. בין אילו הנפוצות ביותר הינן רנטגן ואולטראסאונד, אך שיטות הדמיה כגון מיפוי עצמות, CT, ו-MRI הופכות להיות יותר זמינות לרופאי סוסים (בעולם, עדיין לא בישראל). באמצעות בחירת שיטת הדמיה נכונה ניתן לבחון האם מקור הבעיה הינו בעית שלד, גידים או מפרקים, ובהתאם ניתן לקבוע טיפול אפשרי ופרוגנוזה.