איסור גדי בחלב אימו
ישנו מאמר מצויין שקראתי בזמנו, אך לצערי אינני זוכר כרגע מי הכותב והיכן נכתב. המאמר קושר את האיסור לבשל גדי בחלב אימו עם הפתגם הידוע "אין תוכו כברו", ומציע פירוש חדשני ומעניין. הטענה היא כי במזרח הקדום היה תבשיל שנקרא "תוככבר", תבשיל שרכיביו העיקריים היו עגל או גדי שאך נולדו, בחלב הראשון שנחלב מהאם. למי שאינו יודע, החלב הראשון - הנקרא קולוסטרום - שונה במבנהו מהחלב השופע בהמשך. הוא סמיך יותר, עתיר שומנים וחלבונים, ומכיל גם דם. (נראה בערך כמו מילקי או דני וניל מעורבב בדני שוקולד). לחיך המערבי זה נראה די מגעיל - אבל נראה שבעבר היה זה מאכל תאווה, ומן הסתם ישנם איזורים שעד היום מבשלים תבשיל זה. (לי אישית ידוע על ערבים המשתמשים בקולוסטרום לעשיית גבינה שמנה). על כל פנים טענת המאמר היא כי האיסור לגדי בחלב אימו מתייחס מסיבה כלשהי דוקא לתבשיל זה, וכי הביטוי "תוכו כברו" משמעו כי התבשיל מורכב מחלקים שונים - בשר, חלב, שבאים מאותו מקור - הפרה או העז. הפירוש המקובל היום לביטוי הוא שפנימיותו כחיצוניותו, ומתיחס למילה בר במשמעות הארמית שלה, החלק החיצוני.