כשתגדל, תבין...

כשתגדל, תבין...

פרח: יודע אתה, אבן, עומד הנך לפני ומסתיר לי את האור. אבן: נהנה אני מרחך, פרח שלי, ויכול אתה לנוח ולחסות בצילי. פרח:כן, ידידותך חשובה לי, אבל לראות עולם כמהתי והאיך, כאשר מסתיר לי אבן את הנוף... אבן:פרח שלי, שנים עומד אני כאן ומסתכל לכל עבר וידוע ידעתי על פי חוכמת חיי, שפרח קטון אתה כעת, קטון כ"כ ותמים, אך עוד תגדל ותצליח את האבן לעקוף ורק אז, רק כאשר תתגבר עלי תוכל לראות עולם, ולהבין אותו!!!!!!!!
 
למעלה