כשתלך

[אלמנה כחולה]

כשתלך

כשתלך אני אעמוד בדלת, וחלוק וורוד עדין על גופי אתה כבר תהיה לבוש, מוכן ליציאה עוד נשיקה, חיוך, עוד מבט קטן כשתלך אהיה מסופקת מניחה לך בלכתך חוזרת לחיי ואתה מניח יד נוספת על שדי שמציץ מן הפתח בחלוק ליטוף אחרון מחייך נינוח, באת על סיפוקך וחוזר לאישתך

 

[mna]

גם זה קורה

כשאלך, כשיגיע הזמן, זה יהיה צורך, של שנינו, כמובן. את לחייך, ואני לעולמי, אשק לשדייך, ולי תקסמי. ובדרכי לנסיעה, אולי אחליט שרוצה עוד נגיעה. אחזור ואנקוש, ואת גופך, שוב אבלוש. לעונג אחרון, מהיר ומרגש, עד הפעם הבאה, שנשוב וניפגש.