כשתקראי את זה אני כבר לא אהיה פה

כשתקראי את זה אני כבר לא אהיה פה

אני לא יודע איפה תהיי כשתקראי את זה.אני לא בטוח בכלל שתטרחי לקרוא את זה.אני מניח שאולי זאת זכותך. זה חבל מאוד,באמת,שאני ואת לעולם לא נפגש שוב.אבל כמו שהשיר הישן ההוא אומר,"כשתקראי את זה אני כבר לא אהיה פה". אנחנו כל כך קרובים עכשיו.לפחות ככה זה נראה מנקודת המבט שלי.כל כך הרבה חתיכות קטנות,פיסות פיציות,פתאום מתחברות,וסופסוף אפשר לראות מה כתוב. אני מניח שזה רק עניין של זמן עד שגם את תביני את מה שאני הבנתי. מי בכלל זוכר איך הגענו לכאן? בטח חתיכת סיפור.אם רק יכולתי לזכור...אולי עדיף שאני לא זוכר בעצם. תחשבי על זה רגע. כולם מחכים לסוף שיבוא,אבל מה אם הוא כבר בא וחלף לו לידנו? מה עם הבדיחה הסופית של ארמגדון,יום-הדין,הייתה שהוא כבר בא והלך ולא שמנו לב? תחשבי על זה-אפוקליפסה מגיעה בשקט,הנבחרים נאספים להם לגן-עדן,והשאר,אלה שנכשלו במבחן,אנחנו,פשוט ממשיכים לחיות ללא מושג.מתים כבר,משוטטים בסביבה הרבה אחרי שהאלים הפסיקו לעקוב אחרי התוצאה,עדיין אופטימיים לגביי העתיד... אם זה נכון,אז זה לא משנה מה נעשה.אין ציפיות,אין תוצאות. אם אנחנו לא ביחד,אז זה לא חשוב,כי שום דבר לא חשוב. ואם אנחנו כן ביחד,אז אנחנו יכולים להיות יחד מבלי לדאוג לתוצאות. כי אחרי הכל,אין תוצאות. "כתשקראי את זה,אני כבר לא אהיה פה..."
 

joyjoy

New member
...

קראתי כמה וכמה מכתבים שכתבת לאחרונה ורק רציתי להגיד לך שאתה נשמע מלא רגש ועם המון אומץ להישאר אמיתי לרגשותיך.. היכולת לאהוב היא מופלאה בלי קשר להאם אהבתנו מתמששת או לא... תשמור על זה... שתהיה לך שנה של אהבה...
"בין האפל לנסתר בעולמנו המר אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין האתמול לעתיד בין האוצר לתחתית אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין הבלבול למותר תדעו שיש פתרון קוראים לזה אהבה בין הזיוף לאמת בין כל מה שחי למת ישנה אהבה יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע יש בי אהבה והיא תנצח בין השפיות לשינה בין הילדות לזקנה אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה " יש בי אהבה /ארכדי דוכין
 
למעלה