אספנים הם אנשי עמל חרוצים
מוכנים להקדיש לא רק ממון אלא הרבה זמן, ללמוד, לטעות, להיכשל, להתרגש, להתאכזב, לכתת רגליים בחנויות ובשווקים למיניהם (ולשוטט בנט...) כדי לראות פריטים, ועיתים לעבוד קשה והרבה שעות כדי למצוא פריט אחד קטן, כאשר אין לך מושג אם תמצא משהו, אם בכלל. אנחנו זוכרים בדיוק איך זכינו בפריט, איפה ובאיזה שעה וכל הסביבה (ובמחילה אל תבואו אלינו בטענות שאנחנו שוכחים ימי הולדת וכולי...זה לא ח"ו מרוע לב). את התכונות הללו וה"דרייב" (מה זה בעברית? נחישות? ) אין בספריות ובספריה הלאומית, שרוצה עותק מכל ספר או ואריאנט של ספר, והם מחכים שיבואו אליהם.... אגב, אספן אחד באמת חשוב, סיפר לי שבא אליו איזה גביר והציע לו סכום עתק עבור אוספו, והלה סירב. והגביר העלה את המחיר...אבל האספן אמר לא. הגביר כמובן לא הבין...והאספן הסביר שהוא עמל וכיתת רגליו התאכזב והתרגש, וזה חלק מחייו. הגביר רוצה להתפאר בעושרו.. ואם הגביר יהיה בסביבה לאחר פטירתו מן העולם שיפנה ליורשיו...
אין כל ספק שכמות האספנים ירדה, וכמות הסוחרים עלתה מאוד, למרות שרוב האספנים אינם נחשפים.