למיטב ידיעתי, ואני מקווה שד"ר קרני
יוסיף את תשובתו בענין, זה נכון שהתרופות נועדו למנוע התקפים אך הן אינן מסוגלות לתקן נזקים קיימים (אם כבר נוצרו כאלה). מצד שני, ככל שיימנעו יותר התקפים, התקווה היא שעשוי להצטמצם הנזק העתידי שנוצר כתוצאה מהם. לגבי המאמרים, עדיין לא מדובר על תרופה חדשה, אלא על מסגרת של ניסוי בשלביו ההתחלתיים. הדרך ליצירת תרופה עדיין ארוכה ומסובכת מאוד, לפעמים יש בה הצלחות ולפעמים נסיגות, צריך להוכיח את יעילותו של התכשיר על מספר גדול מאוד של חולים וגם לוודא שאין בו סיכון או נזק בלתי סביר (כאשר התועלת רבה מן הנזק - הרי לכל תרופה תופעות לוואי ונזקים). בקיצור, זה לא למחר וגם לא למחרתיים, אלא בטווח של מספר שנים. אם זו תהיה תרופה בעלת יעילות גבוהה ויכולת לתיקון הנזקים, ותבטיח את בריאותם ואיכות חייהם של חולי טרשת נפוצה, נראה לי שלא כל כך משנה אם היא תגיע בצורת זריקה, כדור או בכל דרך אחרת. אני אישית מוכנה להזריק גם כל שעה במידת הצורך, אם זה יועיל במשהו.