כתבה בערוץ 10

[קוביd1]

כתבה בערוץ 10

כתבה על ניתוחי קיצורי קיבה ,בחורה צעירה שלא מצאה קשר רציני בגלל עודף המשקל שלה .בחורה שהחברים שלה פחדו לצאת איתה מפחד מה יגידו החברים מסביב, מה יגידו ההורים ,לא הכל זה מבנה הגוף ,לדעתי האישיות שווה פי אלף ממראה חיצוני
זאת דעתי מה אתם חושבים



קובי

 

[123diet]

האם זו האמת?

מקווה שלא אחטוף על הראש אבל חייבת לענות

האישיות שווה פי אלף ממראה חיצוני הוא הרבה פעמים תירוץ של בעלי עודף משקל

נכון, האישיות הוא חלק מאד חשוב ואפילו עיקרי כשאנחנו רוצים זוגיות, בגלל האישיות
אנחנו בסופו של יום נשארים עם בן הזוג שלנו שהכרנו אותו רזה וכעבור שנים הפך לבעל
עודף משקל.

אבל עודף משקל קשור גם הוא לאישיות שלנו. הוא מרכיב מהאישיות שלנו.
עודף משקל מדבר על אכילה רגשית. מדוע אנחנו אוכלים?
עודף משקל הרבה פעמים קשור לחוסר ביטחון,
עודף משקל צופן גם אופציה למחלות שונות כמו סוכרת, מחלות לב ועוד

עודף משקל הוא הרבה יותר מהמשקל העודף.

כן, כואב הלב לראות אנשים מקסימים באישיותם שלא מוצאים זוגיות אבל מה החלק
שלהם בזה?
יכולה לספר לך מניסיוני ששנים רבות שמרתי על רמה מסוימת של עודף משקל כדי
שלא יתחילו איתי

לכל דבר יש פתרון קובי, גם לעודף משקל ולאו דווקא ניתוח. השאלה היא כשאני
מניחה על כפות המאזניים זוגיות מול אוכל על מה אני מוכנה לוותר? איפה הכאב
גדול יותר?

 

[אלומת האור]

אז לשיטתך אנשים שמנים אינם יכולים

ואינם ראויים לבני זוג, או שפספסתי משהו?
האם ייתכן שנשים שמנות כן ימצאו בני זוג, או שלשיטתך זה אבוד מראש?
ולמה, בשם אלוהים, צריך להניח על כפות המאזניים זוגיות מול אוכל ולשאול על מה לוותר? האם אחד בהכרח סותר את השני? האם מישהו יכול להבטיח לי שכשאוותר על האוכל העודף אזכה פתאום בבן זוג? או שרק אגדיל את הסיכוי שלי למצוא בן זוג (שזה לצערי נכון)?
האם במהלך ניסיונך רב השנים לשמור על עודף משקל כדי שלא יתחילו אתך לא שידרת תכונות אופי שייתכן שהן שדחו את בני הזוג הפוטנציאליים?
האם לא ייתכן להתאהב באישה שמנה? בגבר שמן? כל השמנים הנשואים השמינו רק אחרי שנישאו?
ולסיכום, אני ממליצה לך מאוד שלא לכתוב בפורום 'שמנות ויפות', פן יצלבו אותך.

 

[אופירA]

דעתי היא שלא הבנת את הכוונה

ואני יוצאת מהנחה שלא איכפת לך לשמוע את דעתי, למרות שאת השאלה הפנית למי שכתבה. פשוט אני מזדהה עם דבריה, והדיון פתוח לכולם.

גם לדעתי האישיות היא כל העניין. החלק החיצוני הוא גם עניין, אבל קטן מאוד, ולא קשור כלל למשקל. יכולים להיות הרבה פרמטרים חיצוניים שיגרמו לכימיה או דווקא להיעדר כימיה בין גבר לאשה. אולי יהיה אחוז מסוים של גברים שירגישו דחייה כלפי שומן של אשה, אבל לרוב הגברים זה לא ישנה כלל. ויהיה גם אחוז מסוים שיעדיף עודף משקל באשה (וגם בנוגע לנשים בכיוון ההפוך).
הרבה נשים שמנות מוצפות בבני זוג, משום שאישיותן כובשת. כנ"ל לגבי גברים והביקוש מצד בנות זוג.
וגם הרבה נשים חתיכות (וההיפך) יסבלו מחוסר ביקוש כרוני, עקב בעייתיות באישיותן.

אני הייתי בחורה ואשה צעירה מאוד מאוד חתיכה. התחלתי להשמין רק מגיל 30, אחרי כל התהליכים שעברתי - שכללו גם גמילה מבולמיה ואנורקסיה, גם התקפים פסיכוטיים, גם הפיכה מחילונית לחרדית, גם דיכאון כרוני והמון ניסיונות תרופתיים ארוכים וכושלים. בעיה מטבולית וגנטית היתה לי כל החיים, אבל ידעתי לשמור על תזונה בריאה ולכן לא שמנתי, כל עוד הדברים היו באפשרותי ובבחירתי. כאשר הבעיה המטבולית הלכה והחמירה עקב הנסיבות, והצטרפו לה גורמים הורמונליים ותרופתיים - המשימה הפכה בהדרגה לקשה מידי.

ידעתי היטב שהבעיה הזוגית שלי אינה נובעת ממראה חיצוני - המראה היה יותר ממעולה. גברים רבים מאוד חיזרו אחרי, אבל אף אחד לא רצה מעולם להיות חבר שלי ו/או להתחתן איתי, מלבד שני חסרי ביטחון עצמי...
הבעיה הזוגית שלי נבעה בפירוש מבעיית אישיות, הגם שלא ידעתי בדיוק מדוע זה קורה לי. אבל מגיל הילדות לא הסתדרתי עם החברה הכיתתית העירונית, ובמשך כל נעורי הייתי בעלת קשיים חברתיים משמעותיים ביותר.
עם כל כמה שאני אדם חיובי מאוד, ועשיתי עבודה פנימית ולמידה ארוכת שנים ומדהימה, ששינתה את מצבי הבין אישי והחברתי לכיוון ההיפך המוחלט - מאוד מאוד אהובה חברתית - בעיית הקשר הזוגי נותרה על כנה, ואינה קשורה כלל למשקל החיצוני. היא קשורה לפחדים שלי, לקשיים הרגשיים שלי, ולזוועה הבלתי פתורה שמהווה בחיי ובאישיותי העובדה שאבא שלי הוא אבא שלי.

ואכן, עודף משקל קשור גם לאישיות שלנו. הוא נובע גם מהאישיות שלנו. במידה שהוא נובע מאכילה רגשית, ובמידה שהיא נובעת מחוסר ביטחון עצמי, חוסר ערך עצמי, בעיות רגשיות שונות ועוד ועוד כל מה שנוגע לנפש.
כך שהבעיה שלנו למצוא בן זוג אינה משקל היתר, אלא החלק באישיות שגורם לו. גם במקרים שהאדם מכחיש את החלק הזה באישיות.

וודאי שנשים שמנות ימצאו בני זוג. ברור שאין קשר למשקלן. אבל כן יש קשר למצבן הנפשי ולמבנה אישיותן. ומאוד יכול להיות שהן ימצאו בן זוג לא בעזרת המראה החיצוני אלא למרות המראה החיצוני או בלי קשר למראה החיצוני.
וכמובן גם מאוד סביר שהן תרצינה לרזות, למרות שהן שמנות ויפות, בגלל הנושא הבריאותי הנלווה להשמנת יתר לאורך שנים.

לכן גם ברור שוויתור על אכילת יתר והרזיה אינם גורמים למציאת בן זוג, אלא במידה שיש להם השפעה על האישיות - הן מבחינת הגדילה האישית שנדרשה לשם כך (התבגרות במקומות שלא התבגרו בלי עבודה עצמית עמוקה) והן מבחינת הביטחון העצמי שהיה לו יותר קל להצטרף לאדם לאחר ההרזיה מאשר לפניה.
כך שרק במידה שלאדם אין ביטחון עצמי, והוא מצליח להעלותו ע"י עבודה עצמית שמועילה לו בוויתור על אוכל עודף ובהורדה במשקל - הוא צריך להניח על כפות המאזניים את שינוי אישיותו מול האוכל העודף שאינו מתאים לבריאותו.
כלומר הדברים מאוד מורכבים, ולא קיצוניים ומוחלטים כפי שאת תופסת אותם, בבחינת "אחד סותר את השני".

ברור שהיכולת שלך לוותר על אכילת יתר (שמביאה הן להרזייה והן להתבגרות אישית - אפילו כאשר נצרכת עזרה של ניתוח בנוסף) מגדילה במידה מסוימת את הסיכוי שלך למצוא בן זוג, אבל לא מבטיחה דבר.
וברור שכאשר אשה משתמשת בעודף משקל כדי לדחות בני זוג, זה רק אחד מתוך אמצעים רבים שבהם היא נוקטת לשם כך.
אני למשל עשיתי משהו אחר, כדי לדחות גברים מהסוג שרק רוצה קשר מיני - הפסקתי ללבוש גופיות ומכנסיים קצרים, או ארוכים וצמודים, והקרנתי החלטה פנימית חזקה מאוד לוותר על רצון לקשר מיני בלבד עם גברים, בכל מחיר. ואכן, שילמתי כל מחיר ולא התחרטתי מעולם.

 

[גלעד10 היחיד]

אופירה מאוד ריגשת אותי

תודה על הפתיחות. אכן נושא כאוב. ברור שהאישיות הכי חשובה- אבל כל המדיה שסובבת אותנו עוסקת רק בחיצוניות וזה מחלחל לנפש. אנשים לא מתאמצים להכיר אנשים שמנים ויפים (מבפנים ומבחוץ) אם יש להם אלטרנטיבות אחרות מושכות יותר ורזות יותר. אני מרגיש את זה בעיקר בעולם הדייטים הדתי לאומי שבו יש בעיקר בליינד דייטים שבו זורקים על ימין ועל שמאל ועל זוטות כי הרי יש עוד מלא מבחר בחוץ. וזה עצוב כי תמיד חינכו אותנו על האופי ולא על היופי אבל כל עוד השטחיות שולטת קשה מאוד יהיה לשנות את זה.

 

[אופירA]

חינכו אותנו - כדי שנדע לבחור בין טוב לרע

בכל עניין בחיים כמות האנשים שבוחרים בטוב קטנה יחסית לכמות האנשים שבוחרים ברע.
רוב האנשים אינם עבריינים רק משום שיש משטרה, בית משפט ובתי כלא.

אנשים נותנים כוח לחיצוניות כי זה טבעו של היצר הרע. אבל זה לא צריך להטריד אותך כל כך, כי בשביל זוג אתה צריך רק אשה אחת בלבד, ולא צריך בשביל זה מבחר גדול.
כלומר כדי להסתדר אתה לא צריך להיות מוטרד מהעיוות של רוב העולם. יש הרבה דרכים שתוכל להסתדר בהן, בלי שיהיה צורך לשנות את השטחיות השלטת אצל רוב האנשים.

השאלה היא באמת מה קורה לך באינטרקציה הזוגית. איפה הקושי שלך. אל תתמקד בקושי האובייקטיבי שבגלל השטחיות אין לך מבחר. באמת, לא צריך מבחר. הבעיה האמיתית היא באישיות שלך. ולהבין אותה ולהיות מודע אליה זה לא בהכרח להיות במקום המאוד מורכב שלי.
יש מצבים שקל מאוד מאוד לתקן אותם. רק צריך לדעת לקרוא להם בשם הנכון.

אספר לך דוגמה נוספת, שונה לחלוטין, אבל באותו הכיוון. הבן שלי בחור מדהים בן 30, שסבל בעבר קצת מחוסר ביטחון עצמי וקצת כעסים כי לא ממש היה לו קל בחיים כילד (ברור, לא?). מהר מאוד הוא זיהה בעיה אצלו, שגורמת לו להתאהב בקלות בכל אחת (התאהבות שנגרמת מחסר באהבת הורים. אותה בעיה בדיוק היתה קיימת אצלי, וטיפלתי בה טיפול רגשי והתנהגותי) ולסבול מהאובססיה הלא ממומשת. וגם שבעיית חוסר הביטחון העצמי והמופנמות מקשה עליו למצוא בת זוג. למרות שהוא הסתדר מצוין בחברה, וגם עם בנות.
אז הוא לקח עזרה טיפולית קטנה, ובנה את עצמו בעזרתה ובעזרת עבודה עצמית, והרבה עידוד ותמיכה והערכה מסיביים ממני, וגם הבין שהוא צריך להתאים את התנהגותו לנתונים שלו ולמציאות שלו. כלומר הוא ויתר על לטפח לעצמו את האגו עם הרבה התנסויות זוגיות, והתמקד במציאת מישהי שאישיותה והתנהגותה מתאימים לו, לקשר קבוע בלבד.
לא הכל הצליח לו מיד, הוא חווה מעט כישלונות, אבל הוא חיזק את עצמו והתייחס נכון לכישלונות, ומהר מאוד מצא מישהי מתאימה מאוד, וקשר את חייו בחייה תוך הרבה השקעה בללמוד אותה ובעבודה עצמית על עצמו. הוא למד לוותר כמה שהוא יכול לטובת הזוגיות, ודווקא ממקום של כוח ובחירה, ולא מתחושה של אין ברירה ופחד מאיבוד הזוגיות.
התוצאה - זוג מדהים באיכויותיו, עם הרבה שמחה וחיבור, והרבה צמיחה אישית מתוך הזוגיות עצמה למקומות של ביטחון, כוח, והמון הערכה ואהבה מבחוץ.

מסקנה: הבעיה האובייקטיבית לא בשליטתך ולא מעניינת אותך. תחפש את הבעיה ואת הפיתרון רק בתוך עצמך, כי רק שם אתה יכול לעשות שינוי של המציאות, לטובת המטרה.

 

[גלעד10 היחיד]

תודה על הדברים

קשה זיווגם של ישראל כקריעת ים סוף... שמח שבנך מצא את שלו

בקרוב אצלי

 

[123diet]

כן, אני חושבת שפספסת משהו

כל אדם באשר הוא ראוי לזוגיות, שמן/רזה, חכם/טיפש, יפה/מכוער, גבוה/נמוך

יכולתי להגיב ולכתוב שאין כאן צדק חברתי, שכן האופי חשוב יותר מאיך וכמה
האדם שוקל. אבל בחרתי להביא לכאן מספר היבטים שחשוב להתבונן גם עליהם
דווקא בפורום הזה.
האם כאשר תוותרי על כמויות אוכל עודף ותרדי במשקל תזכי בבן זוג? אין לי מושג
אני לא נביא
אבל אם תשלבי את התהליך בעבודה תודעתית תגדילי את הסיכויים למצוא בן זוג.

האם כל ה"שמנים" השמינו רק אחרי שנישאו? ודאי שלא, תמיד יש יוצאים מהכלל
אבל רובנו בגיל 20 רזים יותר מאשר אנחנו בגיל 40, ואם בן הזוג שלנו עולה במשקל
אנחנו נשארים איתו. לא נעזוב אותי כי עלה במשקל.
ואם אנחנו כבר מדברים על זה, כמה נשים סובלות מהתנהגות בוטה ומשפילה
מבן זוגן כשהן עלו במשקל? האופי שלהן נשאר נהדר, הן מדהימות אך סובלות
אלימות מילולית מבן זוגן רק כי השמינו אחרי הלידה או עם השנים? זה פאן נוסף
של אותו דבר, גם אם הן בזוגיות.

ולשאלתך... בוודאי שיתכן להתאהב בכל אדם בין אם הוא שמן או רזה, אבל
עם יד על הלב, כשאנחנו הולכים ברחוב, או יושבים בבית קפה על מי אנחנו אוהבים
להסתכל על השמנים או על החטובים, אלה שנראים טוב?
למה באתרי ההיכרויות אנשים שמים תמונה שבה יחשבו שהם רזים? גברים כנשים
עושים זאת.





א

 

[אלומת האור]

כי החברה דפוקה, זה למה

בימי הביניים אהבו נשים מלאות. זה מושג תלוי תרבות, וזה דפוק בעיניי.

 

[123diet]

צודקת לגמרי

בימי הביניים אהבו נשים מלאו, ואפילו באמצע המאה ה 20
בימי הביניים נשים מלאות סמלו שפע, חוזק, בריאות
היום אמנם נשים רזות זה באופנה. אך גם מלאות לייט עדין מבוקשות

ככל שעודף המשקל שלנו עולה כך גם ה"ביקוש" בעיניי בני המין השני
יורד. ואגב מדובר בנשים וגברים כאחד.