קראתי את הכתבה יותר בעיון, והבעיה שזיהיתי היא בכותרת.
זה כנראה נכנס לקטגורייה של "איך אנשים מגדירים את המושג 'בנו את חייהם בחו"ל ' ". בשורת הכותרת של הכתבה, הכותבים מגדירים את האנשים שעליהם הכתבה מדברת כ "ישראלים שבנו את חייהם בחו"ל מספרים למה במשבר הנוכחי החליטו לארוז מזוודות..."
בכתבה מדובר על חמישה תסריטים - ארבע משפחות ועוד סטודנט אחד. מתוך ה 5 יש רק שתי משפחות שעומדות בהגדרה (שלי) של "בנו את חייהם בחו"ל". השאר הם תיירים \ מבקרים לזמן מוגבל - ולא "בנו" שום חיים בארה"ב.
הזוג הראשון שעליו מדובר בכתבה הוא זוג שהיה בארה"ב פחות משנתיים במסגרת פוסט דוקטורט, ושהתכנית שלו הייתה בכל מקרה לחזור לישראל בקייץ הנוכחי כי הפוסט נגמר.
הזוג השלישי בכתבה שהה בחו"ל (הודו, במקרה שלהם) פחות מחצי שנה - והם כותבים בבירור שהם שהו שם כתיירים - כלומר אין להם ויזות עבודה או עסקים רשמיות, אין להם אישורי שהייה חוקיים בהודו... אז כנראה שכמו שכתבת, דבי - מדובר באנשים "זורמים" ו"מתגלגלים" - שמשדרים ווייב חזק של WOKE (וכנראה שמי שקרוב פיזית אליהם גם חווה ניחוח חזק מאוד של "קטורת של איזדרכת", כמו שמאיר אריאל זצ"ל היה קורא לזה).
הבחור הרביעי הוא סטודנט שהאוניברסיטה סגרה לו את המעונות ואין לו היכן לגור. מכיוון שאני לא יודע מה מדיניות הרילוקיישן של חברת "אלביט" (שהיא זו שהעבירה את הוריו לחו"ל ב 2013) - אני לא יודע אם הוריו הצליחו להוציא גרין קארד מבוסס עבודה ולכן יש לבחור גרין קארד, או שהוריו היו במשך כל התקופה על ויזת עבודה שפשוט הסתיימה - ולכן הם חזרו לישראל בתחילת השנה.
התסריט השני נראה לי יותר הגיוני - ואם כך העניין הבחור פשוט הוציא ויזת סטודנט כשהגיע לגיל 18 והוא יצא מסטטוס "קטין על ויזה נגזרת של ההורים".
מה שאומר שהסטטוס שלו בארה"ב הוא סטטוס של ויזת F1, שמותנית בכך שהוא לומד במוסד האקדמאי.
וכמו שכתבת - שני הזוגות שבאמת "בנו את חייהם בחו"ל" (לפחות כמו שאני מגדיר את המושג) מתכננים לחזור לשם ברגע שזה יתאפשר.
הזוג השלישי שחי בלונדון כבר כ 8 שנים והזוג האחרון בכתבה שחי בארה"ב כ 3 שנים אכן כבר מרגישים יותר מבוססים (מבחינת עבודות, כלכלית וכיוצ"ב) במקום מושבם, ורוצים לחזור לשם. ולשני הזוגות יש את היכולת החוקית לעשות זאת מבחינת אישורי שהייה ועבודה.
אני עדיין חושב שמה שכתבתי בהודעתי הקודמת בהחלט "תופס" - הכתבה בהחלט משקפת חתך די מייצג של ישראלים שחזרו לישראל כתוצאה מהתפרצות וירוס ה"קורונה".
מיוצג בה הסקטור הסטודנטיאלי (מתלמידי תואר ראשון ועד פוסט דוקים) שאכן רבים מאוד מתוכו חזר לארץ,
ומיוצג הסקטור של ה"נוודים" (אלו שאומרים שהם "התיישבו" במקום מסויים אבל הסטטוס החוקי שלהם שם הוא סטטוס "תייר") שגם ממנו חזרו רבים לארץ - אם בגלל שמקורות הפרנסה שלהם יבשו (סקטור ה"עגלונים בקניונים"), או בגלל שאין להם ביטוח רפואי, ובעיקר בגלל שאין להם באמת שורשים ומערך תמיכה במקום שבו המאמר טוען, לכאורה, ש"הם בנו חיים".
ממה שאני רואה - שני הסקטורים הללו (בתוספת סקטור שלישי - חלק מהמגזר האולטרה-אורתודוקסי שבעיתות שיגרה "חי על הקו" בין ברוקלין ולייקווד לבני ברק ועכשיו התקבץ ובא לישראל כי הצד השני הפך לשדה קטל) מהווים את הרוב הגדול של מי שחזרו לארץ.
