כתבה מזעזעת שגורמת לחשוב..

[רותי ע]

כתבה מזעזעת שגורמת לחשוב..

כתבה במעריב על משפחה שנפגעה בתאונת דרכים. שני ההורים נהרגו. נשארו שני ילדים יתומים. כשאני שומעת על דברים כאלו אני חושבת-מה יהיה עם עידן אם חו"ח יקרה לנו משהו? האם יהיה מישהו מתאים שיגדל אותו? האם יהיה לו בסיס כלכלי טוב? האם נראה לכם שאנחנו צריכים לחשוב על אפשרויות נוראיות כאלו? האם כדאי לתכנן מראש עד כמה שזה קשה?

 

[שירלי של תומר]

בעולם בו אנו חיים ובמדינה שלנו אין

מנוס מלחשוב על הנושא הזה. אני חושבת עליו המון וגם דנה בכך עם בעלי. הגענו לאיזושהי החלטה אבל אנחנו צריכים לבדוק אותה עוד לעומק. אגב, עד כמה שידוע לי, גם אם הורים כותבים בצוואה למי הם רוצים שילדיהם ילכו אם חו"ח יקרה להם משהו הרי שזה לא מחייב. בית המשפט מחליט לאור "טובת הילד" איפה כדאי שיגדל. אני מקווה אבל שלוקחים את בקשת ההורים בחשבון! אולי כדאי שהבקשה תהיה מנומקת בצורה טובה וראויה כך שגם השופט ישתכנע בשיקוליהם של ההורים! לדעתי אני מחויבת לחשוב ולתכנן דברים כאלו עם כל אי הנעימות שבדבר. תומרון הוא האחריות שלי. הוא הגיע לעולם וקיבל חיים בגללי ובגלל בעלי (ועוד כמה רופאים שעשו מלאכת קודש

) ואנחנו אחראים להעניק לו את החיים הכי טובים שנוכל גם אם אנחנו מסתלקים מהעולם הזה בנסיבות מצערות שכאלו

שלא נדע

שירלי.

 

[תמי של ניב]

הדבר הזה מזעזע גם אותי

תאונות דרכים, פיגועים כל מיני דברים שעלולים לקרות ולהשאיר את ניב בלעדינו, אין לי מושג מה ניתן לעשות, אני מתארת לעצמי שמישהו מהמשפחה שלנו יגדל את ניב (רוב הסיכויים שאלו יהיו ההורים שלי), כדאי באמת לתכנן מה יהיה אם יקרו דברים כאלו, במיוחד בזמנים כמו שלנו, בגלל שתי סיבות: 1. זה קורה, זה נורא להגיד את או לכתוב אבל זאת האמת הנוראה. 2. עכשיו יש לנו מישהו שצריך לדאוג לו.

 

[nonana]

אני לא יודעת למה אבל

קשה לי מאד לחשוב על זה. זה כאילו משהו שכל כך רחוק ממני שאני לא מסוגלת להתחבר אליו. אני ובעלי אפילו לא דיברנו על זה מעולם. אולי באמת אנחנו צריכים לעשות משהו בנדון. נורא פשוט נורא ועוד היו בדרכם לבילוי משפחתי.

 

[רותי ע]

אנחנו לא דיברנו על הנושא וחבל ../images/Emo10.gif

אני הייתי מעדיפה לדבר ולסכם אבל בעלי לא כל כך מתלהב. אני יודעת שמבחינה כלכלית לא תהיה בעיה וגם לא בגידול שלו כי יש לו אמא שניה שמגדלת אותו מגיל 0 (אמא שלי). אבל לדעתי עדיף להעלות על כתב הכל.

 

[עוד צפורה גנן]

דיברנו ולא הסכמנו בכלל

ובעלי בכלל חרד מלדבר על מה יקרה לאחר המוות, אז זה נשאר כך.ממילא איך שאני מכירה את אמא שלי ואמא שלו, הן תרבנה, בין אם נשאיר צוואה ובין אם לא, אז לפחות הן לא תצטרכנה לריב בגלל שאנחנו הורינו לתת לאחת ולא לשניה.

 

[rachell]

מסכימה שצריך להעלות הכל על הכתב

וחשבתי שאם ההורים מבקשים או כותבים צוואה בימ"ש מתייחס לזה וכך נעשה אנחנו דיברנו על זה ודווקא לא אהבתי מה שבעלי אמר ולכן לא המשכתי לגבי רישום הנכסים גם אם יש מעט מאוד כדאי להעלות על הכתב ולהשאיר באיזה מקום כדאי שיהיה מידע מה יש ואיפה - לפי הרגשתי שום בנק לא ינדב מידע ומה שישאר אצלם ישאר כך שאכן כדאי לרשום צוואה או "רשימת מלאי" ולעדכן אותה מדי פעם לא לא עשיתי זאת כי יש מעצורים בנושא זה קשה ומרתיע

 

[אמא של שחר]

דברנו על זה אך עדיין לא פעלנו

אחותי פעם ביקשה ממני לטפל בשלושת ילדיה אם יקרה לה משהו (והייתי אז רק בת 20!). לכן כששחר נולדה חשבתי על זה. למרות שאני מקווה לגדל את שחר באהבה ובמסירות אין קץ עד 120, מקרים כאלה קורים. קשה לי להחליט מי האדם/משפחה הראוי ביותר לגדל אותה אם חס וחלילה אנחנו לא נוכל. אני גם מרגישה שצריך לשאול לדעתם קודם כדי לאפשר להם לסרב. לכן לא עשינו עם זה כלום עדיין. למיטב ידיעתי ההוראה של ההורים בצוואתם היא בעלת משקל רב ואפילו מכריע בקביעת אפוטרופוס במקרים כאלה ואם אין סיבה מיוחדת, רצונם יתקיים.

 

[לילך של קורן]

מהסיבות שתארו כאן לפני

לפני הנסיעה לחו"ל ישבנו וכתבנו מכתב שבו פרטנו מי אנחנו רוצים שיגדל את קורן אם חו"ח יקרה לנו משהו. (בדיעבד זה סתם היה הטריגר לכתוב הרי הכל יכול לקרות גם סתם ביציאה בערב). הפקדנו את המכתב אצל חברים טובים והורדנו לעצמנו אבן מהלב.

 

[דבי של שקד]

אני מאמינה מאוד בתכנון מראש

שקד נולדה לפני שנה ושלושה חודשים מיד עם תחילת האינתיפאדה הנוכחית. במשך הזמן הזה היו כמה וכמה מקרים של ילדים שנשארו בלי הורים בגלל תאונות דרכים, פיגועים וכדומה ולכן בעלי ואני ישבנו ודיברנו על זה. אנחנו בחרנו אפוטרופוסים וגם דיברנו איתם וקיבלנו את הסכמתם, מעבר לזה ביררנו על הכנת צוואה ובגלל שכל אחד צריך להכין בנפרד וכל צוואה עולה 500$ החלטנו שנכין צוואה לבד מכיוון שלפי חוק הירושה, הצוואה לא חייבת להיות כתובה ע"י עורך דין. צריך לומר שבאופן עקרוני אי אפשר להחליט בצוואה על אופוטופרוסים ומי שמחליט הוא בית המשפט, צוואה מאפשרת להורים להביע עמדה אבל בית המשפט לא חייב לקבל אותה. בקטע הכספי, שקד היא היורשת היחידה שלנו ולכן זו לא בעיה. אנחנו יכולים להחליט בצוואה שחלק מהכסף יהיה סגור עד גיל מסויים והשאר ישמש לגידול השוטף שלה. אין מה לעשות, במדינה כמו שלנו צריך לחשוב על הדברים האלה.

 

[ליאת של בר]

אני גם מהנמנעים, למרות ש...../images/Emo4.gif

מאז שאני אמא יש לי כל הזמן תסריטים נורא רכים בראש, מכל מיני סוגים (אם אני אתחלק באמבטיה כשאנחנו לבד בבית וכו´) אני מודעת לזה שזה חשוב, אבל באופן פרימיטיבי לחלוטין אני מפחדת להתעסק בזה.

 

[חגית של אורן]

אני חושבת שפשוט נח לנו להדחיק

די קשה לנו לדמיין את הסיטואציה שלא נהיה חלק מחיי הילדים שלנו. אני איבדתי את אמי כשהייתי בת 23 וכמובן שאפילו שהייתי בגיל מתקדם זה היה נורא עבורי ועבור אחיי. אבל אני חושבת שאתן צודקות וצריך לחשוב על אלטרנטיבה לכל מקרה שלא יקרה (באמת

)

 

[אמיר.]

בגן של הבן שלי...

יש ילד שהוריו נרצחו בפיגוע... הוא גדל אצל הסבא והסבתא (יחסית עוד צעירים). כשזה קרה.... חשבתי אם כדאי לכתוב צוואה... אני לא מודאג מהצד הכלכלי... אבל מי יגדל אותם ??? המשפחה הקרובה לא ממש ב´אותו ראש´ חינוכי כמונו.... אז מה ? להפיל תיק על בן דוד ??? בררררררררררררר לא עשיתי כלום.... שלא נדע.

 

[Iris-1]

אני כבר מזמן עשיתי צוואה מסודרת

וגם בעלי בגלל הניתוח שעבר. וכל הילדים מסודרים אצלנו ואני עכשיו יכולה להיות רגועה אם חס וחלילה יקרה משהו. אני רק מקווה מאד שבית המשפט יכבד את ההחלטות שלנו. בתור אחת בתוך המערכת שראתה צוואות ומורשים רבים אני יודעת בדיוק מה קורה והם מתווכחים שעות האם היינו שפויים כאשר החלטנו מה שהחלטנו. אני מקווה שהשופטים יהיו איתנו אם חס וחלילה יקרה משהו.