כתבה ממש מעולה על בחירת שותפים

[חצישלישרבע]

כתבה ממש מעולה על בחירת שותפים

מדי פעם אני עושה חיפוש כדי למצוא דברים שאפשר להביא לכאן. רוב הכתבות שמתפרסמות בנושא, בד"כ באתרי מידע גדולים ובתקופות הרלוונטיות (תחילת שנת הלימודים) הן מאוד כלליות ולא ממש מחדשות גם לאנשים שטרם יצאו ושכרו לעצמם דירה. מקודם מצאתי את הכתבה הזו - על איך לבחור שותפים לדירה. היא מחולקת לפרקים (מין השותף, הפגישה הראשונה, כללי יסוד שקובעים וכו') והם גם ראיינו כל מיני אנשים שחלקו מהחוויות האישיות שלהם. זו תמצית הכתבה: "עזבתם את הבית, נרשמתם לאוניברסיטה ושכרתם דירה במרכז העיר • עכשיו רק נותר למצוא את השותפים האידיאלים בעולם • איך בוחרים את הטובים ביותר? • מה אסור בשום אופן לחלוק? • ומה הדבר הכי חשוב שצריך לדעת לפני שעוברים לגור עם מישהו?" ומפאת זכויות יוצרים אני לא אעתיק עוד - אך ממליצה לכם לקפוץ ולקרוא. כל מיני הארות והערות יתקבלו בברכה, במיוחד ע"י מי שתוהה איך ועל מה לסנן שותפים.

 

[ליונל]

אני רוצה לומר משהו על כל העניין הזה

של השותפים. אני חיפשתי במשך חודשיים דירה עם שותפה. עברתי ראיונות, אודישנים, "לך תבוא", "נודיע לך מחר", "אני אהיה איתך בקשר", וכך התמסמס לו הזמן, וזה עוד לא כולל את הדירות שאני פסלתי. בקיצור, עצם החיפוש להיכנס לדירה עם מישהו הוא מתיש. מאוד. השנה גרתי עם שותפה, אבל אני חושב שפשוט היה לי מזל בפעם הקודמת. נפגשתי איתה בערב יום כיפור בשנה שעברה, וככה היה לנו את כל הזמן שבעולם לדבר, עד שהרגשנו כל כך בנוח, שהלכנו על זה. השנה היה הרבה יותר קשה, וכפי שהתברר בסוף, גם בלתי אפשרי. וזה לא שאני איזה סוציומט שלא מתקלח, באמת שלא!

 

[חצישלישרבע]

זה רק שפסלו אותך?

האמת, אני אשמח אם תרחיב קצת על החוויות האישיות שלך ב"ראיונות" עם השותפים. זה משהו שרבים עוברים (פחות או יותר כל מי שנכנס עם שותפים שהוא לא מכיר) - אבל אין על זה מספיק מידע כאן. * אילו דברים כללו אותם "ראיונות" ? מה היו הדברים שאנשים חיפשו או רצו לדעת לגביך כשבאת להתעניין בדירה? * האם אתה גם פסלת שותפים פוטנציאליים כשבאת להסתכל על דירות? אילו דברים הפריעו לך? כנראה שגם חלק לא מבוטל מזה זה מזל. ואמנם זה נשמע שכרגע אתה מרגיש חצוי לגבי העובדה שבסופו של דבר אתה גר לבד, אבל תזכור שמה שלפחות נחסך ממך זה את האפשרות של שותף מהגיהנום - כי גם זה קורה הרבה.

 

[ליונל]

טוב

היה מקרה שהלכתי לראות דירה עם עוד שותף ושותפה, והשותפה עשתה משהו כמו "טוב, זה החדר שלך, זה הסלון, כאן אנחנו יושבים, ועכשיו אני צריכה לעבוד, אז אתה צריך ללכת". כל זה לקח בקושי חמש דקות. איך אני אמור להחליט ככה? היתה מישהי ששאלה אותי אם אני שוטף כלים, אם יפריע לי לנקות בתורי כל שבועיים, מה אני עושה, בן כמה אני, ואפילו איזה מזל אני. ממש נכנסתי לריאיון אצלה בחדר, ובסוף העדיפה שותפה. בעיקר רוצים לדעת בן כמה אתה, ומה אתה עושה. אבל זה לגיטימי. הדבר הכי מרגיז שנתקלתי בו היה "הרכבת האנושית". אתה מגיע לראות את הדירה ולדבר עם השותפה, ויחד איתך מגיעה חצי עיר. ככה אי אפשר לדבר איתה כמו בן אדם, להתרשם ממנה, לראות אם יש על מה לדבר, אם אתם מתאימים. ואז היא רושמת את השם שלך באיזה בלוק צהוב ואומרת שהיא צריכה לראות עוד אנשים ואז היא תחליט. ואז או שהיא לא מתקשרת, או שאתה מתקשר אליה והיא אומרת שזה כבר לא אקטואלי. ואתה מרגיש כמו אידיוט. האמת, לא היו הרבה מקרים שפסלתי את השותפה, אבל היו מקרים שהדירה לא נראתה לי. פשוט לא הרגשתי בה נוח. גדולה מדי, ישנה מדי, צפופה מדי. היתה גם תקופה ארוכה (כשלושה שבועות) שחיפשתי עם מישהי שאני מכיר, עד שגיליתי שאנחנו ממש לא מתאימים להיות שותפים, גם בגלל שאני הייתי מאוד לחוץ למצוא משהו ולה זה פחות בער, מה שיצר קצת אי-סינכרוניזציה. זה היה בזבוז זמן רציני. וכן, חלק גדול מזה הוא מזל. אין ספק. כפי שאמרתי, אני חושב שהסיבה העיקרית שמצאתי שותפה בקלות יחסית בפעם הקדדמת היתה שיצא לנו לדבר איזה שעה וחצי בלי הפרעה. אה, כן, וגם שהיא הסכימה לקבל את החתולה (מה שמאוד נדיר במקרים כאלה, למדתי על בשרי בחיפוש האחרון. כמות הבחורות האלרגיות לחתולים בתל אביב שובר שיאים). אני לא כל כך חצוי לגבי העובדה שאני גר לבד, כמו שאני חצוי לגבי העובדה שאני עובר לבד לדירת חדר. אם הייתי עובר לדירה גדולה יותר, אני חושב שהייתי חש יותר בנוח עם זה.

 

[kkarinn]

לא נראה לי שאפשר לבחון כך אופי...

לי השנה היה די מזל. לקחתי את הדירה הראשונה שראיתי, אפילו בלי להכיר את השותפים (ממש התלהבתי מהחדר, הוא ממש גדול). האמת, שבעלת הדירה עשתה לי כזה ראיון, שכבר הבנתי שהיא לא תיתן לאיזה יצור לגור פה... למרות זאת, גם אם בנאדם נראה הכי נחמד שיכול להיות בהתחלה, אף פעם אי אפשר לדעת. השותף שלי היה נראה בסדר בהתחלה, עד שגיליתי שהוא די מלוכלך וגם טיפש. אבל אנחנו ביחסים בסדר, ואני והשותף השני מעירים לו כשצריך (מס' פעמים בשבוע). אבל אני מסכימה, שקשה למצוא את הדירה המושלמת - גם שותפים נורמלים וגם דירה בדיוק כמו שרצית... אין מה לעשות צריך להתפשר...

 

[חצישלישרבע]

אופי תמיד קשה לבחון

והראיונות הללו לא באמת נותנים "הבנה" של מי זה האדם שמולך. דעתי היא שכשבאים לסיטואציה של שותפים תמיד לצפות למינימום המיטבי: כלומר, לכך שלפחות תצליחו להסדיר בינכם עניינים משותפים כמו חשבונות וקניות - ויתר הזמן שיהיה כמה שפחות חיכוך. כל דבר חיובי שמתפתח מעבר לזה זה בונוס, אבל עדיף לא לבוא עם ציפיות מראש שזה מה שיקרה.

 

[kkarinn]

ברור...

המזל שלי, שהשותף הטיפש כמעט לא בבית. והשותף השני, הנחמד, לא מזיק... ככה שאנחנו מסתדרים...