כתבה מנענע על התכנון בישראל

[ירח בעמק איילון]

כתבה מנענע על התכנון בישראל

כמובן שבסגנון הבומבסטי הם כותבים "אפס בתכנון".
[URL]http://m.nana10.co.il/Article/1213014?sid=120[/URL]
האמת שלא ראיתי עדיין (עסוק כרגע נראה בהמשך), אבל ראיתי לנכון להעלות בפורום תכנון כתבה על התכנון בישראל

 

[ש מים]

ראיתי חלק מהכתבה (בטלוויזיה)

החל מה-"פינוי-בינוי" והלאה. אני מסכים איתם כמעט בכל, אבל לא מסכים עם תפיסתה של הד"ר מאונ' ב"ש, שתומכת בריכוז אוכלוסיית ישראל במרחב שבין "גדרה לחדרה". לדעתי העמדה/תיאוריה פשטנית לחלוטין ומנותקת לחלוטין מכל מה שקורה "בעולם האמיתי".

 

[ירח בעמק איילון]

שאלה בעניין

האם התיאוריות המקובלות היום בעולם התכנון העירוני והאזורי בעצם הפוכות מהתפיסה הציונית הקלאסית של פיזור ההתיישבות בכל רחבי הארץ ו"הפרחת השממה"?

 

[ש מים]

לא ממש

השאלה מצויינת, כי היא פותחת דלת לתשובה נורא נורא ארוכה. אבל בזה גם הבעיה...

אז אנסה לתמצת ככל האפשר:

1. "התפיסה הציונית הקלאסית" דיברה - אם להשתמש במילים המליציות הידועות, של דניאל סמבורסקי - על "אלבישך שלמת בטון ומלט". תפיסה נוספת, שבאה לידי ביטוי בתכנית המתאר הראשונה - תכנית שרון - דיברה על "פיזור אוכלוסייה". אם אנסה לאחד את שתי התפיסות, אז "התפיסה הציונית" דיברה לכאורה על בניה "ביי הוק וביי קרוק". כלומר - בניה כוחנית, חסרת התייחסות והתחשבות בערכים סביבתיים ותכנוניים עדכניים, ובקיצור מה היום אנו מכנים - "מדיניות נדל"ניסטית". מצד שני, בבסיס הציונות עמד גם ערך עיבוד הקרקע והקשר אליה ("גם הרצל עצמו, נשען על חוקי ״ויקרא״ בדבר שחרור האדמות ביובל, ראה לנגד עיניו יישובים חקלאיים מבוססים על קרקע לאומית"). אז מה יש לנו כאן בעצם? יש לנו את תמ"א 31 ו"מדיניות פיזור האוכלוסייה" שלה...
   
2. תפיסה זו אותגרה עם התפיסות המודרניות בתכנון - הן במסגרת מסמך "ישראל 2020", שהיה הבסיס להכנת תמ"א 35 והן במסגרת מסמכי מדיניות ומחקרים אקדמיים רבים. הביטוי המעשי של העימות היה כמובן בתמ"א 35, שהגדירה חזון של "פיזור מרוכז".
3. התפיסה שמביאה פרופ' אלפסי מאונ' ב"ג בכתבה אינה המצאה שלה והיא תפיסה שקיימת בעולם התכנון, ואף באה לידי ביטוי בתמ"א 35, המדברת על "ריכוז", לעומת "פיזור". לתפיסה זו קיימות הצדקות רבות כמובן (הן בתחום הכלכלה והן בתחום העירוניות ואף בנושא שמירת שטחים פתוחים), ואין לי גם ספק שבסופו של דבר מדינת ישראל תגיע למצב זה, אבל אני סבור שאין להקדים את המאוחר, כי לרעיון זה יש גם חסרונות רבים מאוד, במיוחד באזורנו, על שלל בעיותיו הכלכליות-חברתיות, הדמוגרפיות, הגיאו-פוליטיות והבטחוניות (ועוד לא דיברתי על "שימור משאבי מים וטבע, למשל...).
4. לסיכום: בקצרה אפשר להגיד "כן". אבל לדעתי תשובה כזו אינה נכונה (או, לפחות, אינה שלמה), מכיוון ש-"תפיסה תכנונית" אינו מונח אוניברסאלי כללי, אלא מונח שנובע ממדיניות וממטרת על ספציפית (דוגמא: אי-אפשר לדבר על "ריכוז אוכלוסייה" באזור גאוגרפי אחד - אזור החוף -, במדינת ענק כמו ניגריה למשל, ובכך להזניח את השטחים והאוכלוסייה והמשאבים האדירים המצויים ביתרת צפון המדינה. כנ"ל בערב הסעודית, בסין ובכל מדינת ענק אחרת). כמו-כן, מטרות הינן נכונות לזמנן, וכמו שאי-אפשר לדבר על "מטרה קבועה", כך גם אי-אפשר לדעתי לדבר על "מדיניות תכנון שנכונה לכל זמן ולכל עת".

בברכה, חג שמח וחתימה טובה.

 

[ירח בעמק איילון]

תודה רבה!

תשובה מעניינת מאוד, שגורמת לחשוב עוד יותר. חג שמח וחתימה טובה גם לך ובהזדמנות זו גם אודה לך על ניהול הפורום, שנתקלתי בו במקרה ובזכותו נפתח לי צוהר לעולם התכנון.

 

[ש מים]

תודה לך! קטונתי...

מה שכן, אני רוצה להוסיף משהוא קטן שלי. אני רוצה להבהיר את האמירה ש-"לדעתי אין לדבר על מדיניות תכנון על-זמנית וכוללת":
לדעתי (וסליחה על עירעור המוסכמות), אני חושב שבכלל אין דבר כזה "תכנון" במובנו "המקובל". יש שכל ישר, שמנתח ומביא נתונים מהשטח (וכמובן מהחזון ומהמטרות שהוגדרו לאיש המקצוע/למתכנן). הוא הוא הדבר העומד בבסיס כל "תכנון". אחר כך מתחילה עבודת הנמלים הנקראת "תכנון". ולכן, כמו שהחיים זורמים ומשתנים - מרגע לרגע וממקום למקום - כך גם "התכנון" משתנה וחייב להשתנות.
חג שמח וחתימה טובה לכולנו.

 

[אבישי ק]

וואו... ההסבר הכי טוב שקראתי

 

[ש מים]

תודה

 

[אבישי ק]

רציתי להוסיף נושא קטן של זיקה של התושבים למקום

הזיקה למקום המגורים הינה בעיקר מספר דורות החיים באותו האזור.
בהרבה מקומות בעולם היו ישובים קטנים אבל יציבים.
הזיקה של התושבים למקום תרם לגידול טבעי של האוכלוסיה שמאפשר פיתוח יציב של המקום וכמובן שתמיד תהיה זליגה של תושבים למרכזים מטרופולינים גדולים יותר.
תכנון ריכוזי (לא במדינות מתפתחות) גרם לעזיבה של הדורות הצעירים (למרכז גדול יותר או לחו"ל) ודעיכה של הישובים והערים עד שחלקם הפך לערי רפאים (עוד לא קרה בארץ).
בארץ הבעיה כפולה מכיוון שרוב האוכלוסיה הינה אוכלוסיה של מהגרים (גם יהודים וגם המגזר) שמראש הזיקה שלהם למקום אינה חזקה כך שמדיניות ריכוזית יכולה לרוקן אזורים שלמים ללא כל בעיה.
אני רושם מזיכרון אז אני אשמח להבהרות.