הוא כמובן שכח לציין
שלמשל במקרה של דינה, חלק נכבד מהפרשנים נוהגים באותה שיטה מאוסה של האשמת הקורבן שהוא מצדד בה, משמע- "וַתֵּצֵא דִינָה... לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"- שכל זמן שישבה באוהל לא נפגעה, וכשהחליטה לצאת- פגעו בה. כמו כן שכח לציין ששמעון ולוי נקמו את נקמת כבודם-הם שנפגע, מכיוון שאחותם היתה כרכוש המשפחה, ומי שפוגע ברכוש המשפחה ראוי לו שינקמו בו
 
ובמקרה המזעזע של פילגש בגבעה- כתוב בפירוש שבני בנימין רצו לענות את הגבר, אך הוא- בדרכו המכבדת נשים עד מאוד, לגירסתו של הברטרול, במקום לצאת אליהם בעצמו הוציא אליהם את פילגשו, שם אנסו אותוה והתעללו בה כל הלילה עד שיצאה נשמתה ומתה על פתח בית המארח שלהם.
"יצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם: "אל אחי, אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי. אל תעשו את הנבלה הזאת. הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת". ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר. ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור. ויקם אדניה בבקר...ויאמר אליה "קומי ונלכה" -ואין ענה..."