כתבה מעניינת
נראה שבישראל ויתרו על כך שבפריפריה יגורו ויעבדו והכיוון הוא שיגורו בפריפריה ויעבדו באזור המרכז. ההתפתחות המבורכת של הרכבת היא דוגמא לכך, כמו גם תוכניות נתיבי ישראל. כל מטרתם היא לדאוג לכך שתושבי הפריפריה יגיעו למרכז במהירות.
אבל, גם אם מהפריפריה נניח שדרות אפשר להגיע תוך שעה לתל אביב, זה מרוקן את שדרות, כיוון שלעיר לא נותרים מקורות מימון (כי תעסוקה משלמת יותר ארנונה ממגורים) והעיר מתרוקנת. תחשבו על תושב הפריפריה שמוצא עבודה רק במרכז ונוסע כל יום שעה לעבודה במקרה הטוב שבו הוא גר ליד תחנת רכבת ומקום עבודתו נמצא אף הוא ליד תחנה.. גם החזרה לוקחת לו שעה. כך אנו מקבלים אזרחים שמנותקים ממקום הישוב שלהם, ואז אין להם שום צורך להיות מעורבים בו, הם מגיעים הביתה מאוחר אך ורק כדי לישון בימי החול.תחשבו על איך זה משפיע על המשפחה כשאחד ההורים או שניהם נעדרים זמן רב מן הבית.
הפתרון הוא שהפריפריה תספק לתושביה מקורות תעסוקה והם לא יצטרכו לנדוד או ליימם כל יום. קראתי לפני כמה ימים שמשה כחלון אמר צריך ליצור עוד כמה ערים בסדר גודל של תל אביב. ואכן כך לדעתי, למה שלא יהיו כמה מרכזים למשל חיפה ירושלים ובאר שבע שימשכו אליהם את הסביבה הקרובה, אבל שגם בערים קטנות יותר תהיה אלטרנטיבה ושם ניתן יהיה לעבוד.
כיום כבר לא מקימים מפעלים כמו בעבר כי זה לא משתלם, אבל אני בטוח שישראל תהיה נשכרת מכך שמקומות העבודה יהיו קרובים למקומות מגוריהם של התושבים, והפתרון לפריפריה יהיה פחות תלוי בקיצור המרחקים ממנה למרכז הארץ.
