כתבה מעניינת
אמנם לא קשורה ישירות לנושא הפורום, אך רלוונטית להרבה ממבקרי הפורום: איך להתמצא בסבך המידע הבריאותי? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3673080,00.html ראיתי לנכון לצטט גם שניים מהטוקבקים לכתבה, שניהם נכתבו ע"י רופאים. עם אחד מהם אני מאד מזדהה, ועם השני אני מאד לא מזדהה. נסו לנחש איזה.
תגובה מס' 1 עוד אחת שמנסה לנהל תחום שהיא לא מבינה בו רופא מזה 20 שנה. (10.04.09): רפואה זה מקצוע מורכב, וההחלטות מתבססות על מכלול שיקולים - לא רק הבנת הסטטיסטיקה. גם אם הסיכוי ללדת ילד עם מום גנטי הוא אפסי, אנחנו לא רוצים להסתכן במשהו שיכול להרוס משפחה. גם אם הסיכוי לחלות כתוצאה מעישון גבוה, חלקנו מוכן להסתכן עבור התענוג. לכי תסבירי את זה עם כדורים שחורים ולבנים. התנהלות הרופא עם המטופל זה דבר שעבר אבולוציה לאורך השנים, ומתאים את עצמו כל פעם למציאות הקיימת. בדרך כלל זה גם עובד טוב, ולטובת המטופלים. התערבויות חיצוניות בד"כ רק פועלות לרעת כל הצדדים הנוגעים בענין. כרופא אני שוקל דברים ע"פ מידע מדעי מוצק (ככל שזה קיים), אבל גם מפעיל שיקולים רבים נוספים. למטופל אני מסביר את הדברים באופן שמתאים לו, ואני מתקשה לזכור מתי לא הצלחתי לשכנע לעשות את מה שחשבתי שטוב בשבילו. תגובה מס' 2 רופא מזה 21 שנה... דר' איציק לוי (11.04.09): שלום רב אני מאוד מכבד את העבדה שאתה שוקל את דבריך על פי מידע מעי מוצק ומפעיל שיקולים נוספים ואני בטוח שהם רציניים. יש לי רק שתי בעיות עם דבריך: הראשון והחשוב - אתה טוען כי אתה מתקשה לזכור מתי לא הצלחת לשכנע חול לעשות מה שחשבת שטוב בשבילו - מי שם אותנו, הרופאים, לחשוב בשביל החולה מה טוב בשבילם ? אני מכיר מעט מאוד מצבים רפואיים בהם שמו אןתנו לחשוב עבור החולים. הראשון הוא מחלות מידבקות או מצבי חוסר שפיות בהם החולה מסכן את הציבור (שחפת, פסיכוזה בה מסכן החולה את הציבור, וכדומה) ומצבים בהם החולה שרוי בחוסר הכרה ואין לו אפוטרופוס. בכל שאר המצבים, החולה מחליט מה טוב בשבילו, גם אם ההחלטות מאוד לא נעימות לנו. אם החולה מחליט שעיפה לו זקפה טובה אבל הוא לא ייקח את התרופה שרשמנו לו ללחץ דם גבןה, עלינו לבחור לו תרופה שלא גורמת להפרעות בזקפה או לקחת בחשבון שהוא יעשה מה שהוא מעדיף. אם חולה סרטן מעדיף לסיים את חייו בלי לקבל טיפול זה ממש בסדר, והעיקר שאנו העברנו לו את המידע מה יקרה לו עם טיפול ובלי טיפול. והנקודה השנייה - הדר' טליה מירון שץ היא אחת הפסיכולוגיות הרפואיות היותר נבונות, יצירתיות וחכמות שיש באקדמיה. היא בהחלט מבינה את החומר ואת החולים ואת הרופאים ועבודותיה האקדמאיות בהחלט מקובלות בקהילה הרפואית העולמית. בברכת חג שמח ואביבי
אמנם לא קשורה ישירות לנושא הפורום, אך רלוונטית להרבה ממבקרי הפורום: איך להתמצא בסבך המידע הבריאותי? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3673080,00.html ראיתי לנכון לצטט גם שניים מהטוקבקים לכתבה, שניהם נכתבו ע"י רופאים. עם אחד מהם אני מאד מזדהה, ועם השני אני מאד לא מזדהה. נסו לנחש איזה.