זה שונה.
דברים שאני רגילה לעשות מיום היוולדי וטבועים בדמי לעולם יעשו בספונטניות, גם אם מישהו יטרח לסגנן, לנסח ולתלות אותם על הקיר. דברים כמו כתיבת בלוג, שכל קטע חדש הוא בעצם הזדמנות לעניין או לפשל - זה לא ממש נוח להסתכל בכל פעם על עשרת הכללים האלה. אצלי זה כך, בכל אופן. איזה כללים אני מבצעת? לגבי 1 (צריכה שתהיה לכם סיבה לכתוב) אני מקיימת חלק קטן ממנו. את 2 (כיתבו לעתים קרובות) אני מקיימת בשלמות
3 (כיתבו צפוף ועברית נכונה) אני מאוד מאוד משתדלת ליישם. מקווה שבהצלחה. (אופס. כתבתי "מאוד מאוד". האם זה נוגד את הכלל "מחקו מילים מיותרות"? מצד שני, גם במאמר עצמו הכלל הזה מופיע פעמיים...) גם את 4 (שיהיו לכם חברים טובים- הקישורים לבלוגרים אחרים בכבוד ובהערכה) השתדלתי לקיים עוד קודם. ייתכן שלא שמתי על זה מספיק דגש. את כלל 5 (תבחרו אוייבים טובים - על ויכוחים וירטואליים) אני חושבת שלא יישמתי כפי שהוא מובא כאן. כלל 6 (תנו לסיפור להתגלות) - מקווה שכן. זה בכל אופן נראה לי כלל חשוב והכרחי. 7 (עמדו על שלכם והשמיעו את קולכם) כן. 8 (היו סקסיים) נו, ברצינות. ברור שלא (
) 9 (תשתמשו בארכיון שלכם) כן! והרבה בזכות
אוהד שגילה לי את רעיון הפרמלינקים. 10 (תירגעו). כיף להגיד על זה: בהחלט כן ואפילו מאוד. פעם לא, אבל גדלנו...
אגב, על חלק מהכלל הראשון של
אילנה כתבתי מהזווית שלי בבלוג
שלי. שלי.
איה.
