כתבה על אגרת הגודש המנופחת המתוכננת לכל גוש דן הרציף

Ccyclist

Well-known member

גמי שהניק שלו מתייחס לאגרת הגודש הלונדונית - אני נגד.

בלונדון אגרת הגודש היא על אותם מעטי מעט שבוחרים לא להכנס למרכז העיר ב 11 קווי התחתית ו כ 50 קווי הרכבת הפרברית. היא חלה על אזור מצומצם במרכז העיר בלבד, בחצי המזרחי של אזור 1. האזור הוא בתוך כביש הטבעת הפנימית אז אפשר לעקוף אותו בצורה מסודרת. האגרה אינה משפיעה כהוא זה על הנהג הפרברי אלא מונעת נסיעות למרכז העיר. ההגינות באגרה הלונדונית הופכת אותה לאמצעי פופולרי עד פופוליסטי שהחזיק מעמד 21 שנה. בנוסף - האגרה לא חלה על רכבים של בעלי תו כחול לנכים.


מה שמתוכנן לגוש דן חף מכל האלמנטים שהופכים את האגרה הלונדונית להוגנת. לדעתי אי אפשר להחיל אותה לפני פתיחת הקווים הירוק והסגול, ואם באמת רוצים הגינות - לא לפני פתיחת M1 ו M2. האגרה תוכננה לערים עם מטרו. בסינגפור היתה אגרה לפני לונדון, בלונדון היא קיימת בעיר עם מערכת המטרו הוותיקה בעולם, בשטוקהולם יש מערכת מטרו. להחיל אגרה על עיר ללא מטרו, עם קו רק"ל בודד ופרוזדור רכבת פרברית לקווים בתדירות נמוכה זה להקדים את העגלה לסוסים.

מבחינת האזור המתוכנן, על שלושת טבעותיו: אזור אגרת הגודש בלונדון שווה ערך לאזור הירקון - איילון - קיבוץ גלויות. האגרה מונעת נסיעות שיעדן במרכז העיר ומעודדת את מי שיעדו שם להשתמש במערכת התח"צ. הירידה בנסיעות למרכז העיר מורגשת היטב באזור 2 כי אין את התנועה הנרחבת למרכז שהיתה בשנים שקדמו לאגרה. כביש הטבעת הפנימית בלונדון מאפשר לנסוע סביב המרכז מבלי לשלם את האגרה, אף שכבישים ראשיים אחרים כמו הצפון מעגלי בגדה הצפונית, ה A12 במזרח, A232 בדרום הרחוק, A312 במערב וכמובן ה M25 שמהווה אוטוסטרדה היקפית לעיר כולה מאפשרים נסיעות היקפיות ברדיוסים פרבריים וחיצוניים יותר מבלי להכנס עד כביש הטבעת הפנימי. אפשר להקביל את זה לכבישים 6 ו 4 בגוש דן מול כביש 20 באיילון. האגרה בגוש דן תוטל על נסיעות פרבריות בכל רחבי המטרופולין הרציף, כולל פתח תקווה ! בהקבלה ללונדון זה להטיל את אגרת הגודש לא על חצי מאזור 1 אלא על טבעות אזורים 1, 2 וחלקים נרחבים מ 3.

סליחה אבל ככה לא בונים אגרה.
 
נערך לאחרונה ב:

ערןל1

Active member

גמי שהניק שלו מתייחס לאגרת הגודש הלונדונית - אני נגד.

בלונדון אגרת הגודש היא על אותם מעטי מעט שבוחרים לא להכנס למרכז העיר ב 11 קווי התחתית ו כ 50 קווי הרכבת הפרברית. היא חלה על אזור מצומצם במרכז העיר בלבד, בחצי המזרחי של אזור 1. האזור הוא בתוך כביש הטבעת הפנימית אז אפשר לעקוף אותו בצורה מסודרת. האגרה אינה משפיעה כהוא זה על הנהג הפרברי אלא מונעת נסיעות למרכז העיר. ההגינות באגרה הלונדונית הופכת אותה לאמצעי פופולרי עד פופוליסטי שהחזיק מעמד 21 שנה. בנוסף - האגרה לא חלה על רכבים של בעלי תו כחול לנכים.


מה שמתוכנן לגוש דן חף מכל האלמנטים שהופכים את האגרה הלונדונית להוגנת. לדעתי אי אפשר להחיל אותה לפני פתיחת הקווים הירוק והסגול, ואם באמת רוצים הגינות - לא לפני פתיחת M1 ו M2. האגרה תוכננה לערים עם מטרו. בסינגפור היתה אגרה לפני לונדון, בלונדון היא קיימת בעיר עם מערכת המטרו הוותיקה בעולם, בשטוקהולם יש מערכת מטרו. להחיל אגרה על עיר ללא מטרו, עם קו רק"ל בודד ופרוזדור רכבת פרברית לקווים בתדירות נמוכה זה להקדים את העגלה לסוסים.

מבחינת האזור המתוכנן, על שלושת טבעותיו: אזור אגרת הגודש בלונדון שווה ערך לאזור הירקון - איילון - קיבוץ גלויות. האגרה מונעת נסיעות שיעדן במרכז העיר ומעודדת את מי שיעדו שם להשתמש במערכת התח"צ. הירידה בנסיעות למרכז העיר מורגשת היטב באזור 2 כי אין את התנועה הנרחבת למרכז שהיתה בשנים שקדמו לאגרה. כביש הטבעת הפנימית בלונדון מאפשר לנסוע סביב המרכז מבלי לשלם את האגרה, אף שכבישים ראשיים אחרים כמו הצפון מעגלי בגדה הצפונית, ה A12 במזרח, A232 בדרום הרחוק, A312 במערב וכמובן ה M25 שמהווה אוטוסטרדה היקפית לעיר כולה מאפשרים נסיעות היקפיות ברדיוסים פרבריים וחיצוניים יותר מבלי להכנס עד כביש הטבעת הפנימי. אפשר להקביל את זה לכבישים 6 ו 4 בגוש דן מול כביש 20 באיילון. האגרה בגוש דן תוטל על נסיעות פרבריות בכל רחבי המטרופולין הרציף, כולל פתח תקווה ! בהקבלה ללונדון זה להטיל את אגרת הגודש לא על חצי מאזור 1 אלא על טבעות אזורים 1, 2 וחלקים נרחבים מ 3.

סליחה אבל ככה לא בונים אגרה.
גם בלי לחשוב על הנזקים של אוטו פרטי למס הזה יש יתרונות:
1. הוא יותר צודק כי המכינה גובה כסף על הרכוש שלה לעומת מס הכנסה שבה אין לה סיוע. כלומר כששני אנשים פרטיים עושים עסקה המדינה לא עזרה להם.
2. המס לא ממסה דברים חיוביים כמו חריצות או רציונליות.
3. יש למס אלטרנטיבה, ניתן לנסוע בתחבורה ציבורית

כמובן שיש לו גם חסרונות לכן הוא טוב בתמהיל.

היה עדיף שזה יגיע יחד עם הפחתה במסים אחרים אבל למדינה חסר עכשיו כסף.
 

Ccyclist

Well-known member
גם בלי לחשוב על הנזקים של אוטו פרטי למס הזה יש יתרונות:
1. הוא יותר צודק כי המכינה גובה כסף על הרכוש שלה לעומת מס הכנסה שבה אין לה סיוע. כלומר כששני אנשים פרטיים עושים עסקה המדינה לא עזרה להם.
2. המס לא ממסה דברים חיוביים כמו חריצות או רציונליות.
3. יש למס אלטרנטיבה, ניתן לנסוע בתחבורה ציבורית

כמובן שיש לו גם חסרונות לכן הוא טוב בתמהיל.

היה עדיף שזה יגיע יחד עם הפחתה במסים אחרים אבל למדינה חסר עכשיו כסף.

הבעיה כאן היא שאין בגוש דן את התשתית הבסיסית לקיום אגרה כזו.

אני תומך מאד באזור האגרה הלונדוני (זה לא מס כי אפשר להמנע מכניסה למרכז העיר ברכב) כי ממילא הנורמה הלונדונית היא שנוסעים למרכז העיר ברכבת ומשתמשים ברכב בפרברים.

הנהג הפרברי הממוצע בלונדון לא מושפע מאגרת הגודש במרכז העיר ולכן יש תמיכה ציבורית לעניין. מה שמתוכנן לגוש דן ישפיע גם בפרברים המרוחקים ביותר של הרצף העירוני.
 

ערןל1

Active member
הבעיה כאן היא שאין בגוש דן את התשתית הבסיסית לקיום אגרה כזו.

אני תומך מאד באזור האגרה הלונדוני (זה לא מס כי אפשר להמנע מכניסה למרכז העיר ברכב) כי ממילא הנורמה הלונדונית היא שנוסעים למרכז העיר ברכבת ומשתמשים ברכב בפרברים.

הנהג הפרברי הממוצע בלונדון לא מושפע מאגרת הגודש במרכז העיר ולכן יש תמיכה ציבורית לעניין. מה שמתוכנן לגוש דן ישפיע גם בפרברים המרוחקים ביותר של הרצף העירוני.
בוא נשאל את זה ככה: אם אתה ראש רשות המיסים, ומטילים עליך להשיג מיליארד שקל. מה האפשרות העדיפה מבחינתך?
 

Ccyclist

Well-known member
בוא נשאל את זה ככה: אם אתה ראש רשות המיסים, ומטילים עליך להשיג מיליארד שקל. מה האפשרות העדיפה מבחינתך?

בארץ יש תשובה ברורה - הוצאות דת שלא קיימות במדינות מפותחות.
 

כוכבית מצויה

Well-known member
כל הכבוד, חסכת למדינה פחות מ2.5 מיליארד שקל זה לא היה בהגדרות התפקיד שלך אבל ראש גדול זה תמיד חשוב, עכשיו רוצים עוד מיליארד.
זה קל, ליברמן לא התייחס לסבסוד מעונות לילדי אברכים, המספרים שהסתובבו בתקשורת עכשיו עקב פסיקת בג"ץ לגבי גיוס חרדים מדברים על מעל חצי מליארד.
תוסיף לזה את מערך הרבנות, מקוואות, בתי כנסת, בתי דין רבניים....
תגיע למיליארד.
 

ערןל1

Active member
זה קל, ליברמן לא התייחס לסבסוד מעונות לילדי אברכים, המספרים שהסתובבו בתקשורת עכשיו עקב פסיקת בג"ץ לגבי גיוס חרדים מדברים על מעל חצי מליארד.
תוסיף לזה את מערך הרבנות, מקוואות, בתי כנסת, בתי דין רבניים....
תגיע למיליארד.
לפי הכתבה הזאת צריך "קיצוצים רוחביים והעלאות מיסים בסכום של 40-30 מיליארד שקלים." כמו כן יש בכתבה מעט על מס גודש.

לפי דעתי להשיג מיליארד דרך אגרת גודש עדיף מחלק מהאלטרנטיבות האחרות שיש בכתבה.
 

Ccyclist

Well-known member
כל הכבוד, חסכת למדינה פחות מ2.5 מיליארד שקל זה לא היה בהגדרות התפקיד שלך אבל ראש גדול זה תמיד חשוב, עכשיו רוצים עוד מיליארד.

בבריטניה יש דה קרימינליזציה של עבירות החניה וזה מכניס לעיריות הון תועפות כי הן אלו שמממנות את פקחי החניה.

בנוסף יש רשת נרחבת של טלוויזיה במעגל סגור לאכוף עבירות מהירות. רוב הנהגים הנורמטיבים לא מעיזים לנהוג יותר מ 5 מייל לשעה (8 קמ"ש אז נעגל ל 10 קמ"ש בארץ) מעל למהירות המותרת.

כל זה מכניס לרשויות המקומיות סכומי עתק, אם כי אישית ב 10 שנות נהיגה לא נקנסתי אף פעם. אז שוב - אלמנט החינוך הציבורי וההגינות מצליחים כאן. מי שנוהג וחונה כמו שצריך לא נפגע ומי שחורג משלם.

בלונדון עצמה יש משהו שנקרא ULEZ - אזור פליטות אולטרה נמוך. רכבי בנזין מלפני 15 שנה ורכבי דיזל מלפני עשור לא עומדים בתקנות הפליטה באזור ועליהם לשלם סכום של כ £15 / כ ₪70 על כל יום שהם נוהגים באזור (שוב יש החרגה לרכב נכים). זה פוגע בשכבה מאד מסויימת שהיא עשירה מספיק להחזיק רכב ישן אך ענייה מדי להחליף אותו, סוג של שכבה שנוטה להצביע למפלגות ימין ולקרוא את צהובוני הימין שמכנים את כל שיטת הקנסות כאן " The war on the motorist " - המלחמה בנהגים.

לגבי הארץ - את הכנסות הגז וים המלח צריך היה להכניס לקרן הון לאומית.

מצב החשמל הירוק בארץ בפיגור מחפיר אחרי מדינות אירופאיות גדולות כמו ספרד ובריטניה שם מדובר ב 45% מהחשמל וזה מתקדם לכיוון ה 50%. ישראל נמצאת באזור ה 10%-15% ושואפת מקסימום ל 30% ב 2030.

ישראל נמצאת במצב מאד מעניין לעומת מדינות אחרות כי 92% מהקרקעות הן בבעלות המדינה. גם את זה אפשר למנף.
 
נערך לאחרונה ב:
בארץ יש תשובה ברורה - הוצאות דת שלא קיימות במדינות מפותחות.
יש מדינות שכן ממנות שירותי דת. לפעמים ממס מיוחד למי שרשום בארגון דתי (כנסיה כלשהי בדרך כלל) ועל כן זכאי לשירותי דת המסופקים על ידי אותו ארגון (יש להניח שקיים פיקוח ממשלתי כלשהו על ההוצאות). את כל האחרים עוזבים בשקט. במדינות אחרות חינוך דתי הוא פרטי - על חשבון ההורים. זו שיטה שאני מחבבת למדי. אנשים פחות ידרשו מסגד /כנסיה /ביכנ"ס/בי"ס דתי בכל פינה, אם הם יצטרכו לממן.
בארץ יש תשובה ברורה - הוצאות דת שלא קיימות במדינות מפותחות.
 

Ccyclist

Well-known member
יש מדינות שכן ממנות שירותי דת. לפעמים ממס מיוחד למי שרשום בארגון דתי (כנסיה כלשהי בדרך כלל) ועל כן זכאי לשירותי דת המסופקים על ידי אותו ארגון (יש להניח שקיים פיקוח ממשלתי כלשהו על ההוצאות). את כל האחרים עוזבים בשקט. במדינות אחרות חינוך דתי הוא פרטי - על חשבון ההורים. זו שיטה שאני מחבבת למדי. אנשים פחות ידרשו מסגד /כנסיה /ביכנ"ס/בי"ס דתי בכל פינה, אם הם יצטרכו לממן.

הכנסייה האנגליקנית, Church of England, תרגום מדוייק יותר "הכנסייה של אנגליה", שהיא גוף דתי שהמלך עומד בראשה בסך הכל מקבלת כספים לכיסוי המע"מ על שיפוץ מבנים הסיטוריים. כל שאר ההכנסות שלה הן או מתרומות המאמינים או מההשקעות והאדמות שלה. יש גם תופעה של הסבת כנסיות לבנייני מגורים, בתי תפילה דל דתות אחרות - בעיקר הינדים וסיקים שאין להם התנגדות מובנית לנצרות, מרכזים קהילתיים ואפילו פאבים כי כאשר אין קהילה דתית שתחזיק את הכנסייה אין לה זכות קיום.

אין מימון ציבורי לכמורה ולכל המערכת המסובכת של הבישופים או הסינוד (סוג של בית מחוקקים פנימי של הכנסייה שמצביע על החלטות תאולוגיות ארגוניות של הכנסייה כמו למשל על פתיחת הכמורה לנשים לפני כ 30 שנה).

כמו כן אין לכנסייה מעורבות כלשהי בשוק המזון.

לכנסייה האנגליקנית מותר להשיא, אך יש נישואין אזרחיים ושיטה לפיה דתות אחרות יכולות להשיא באופן רשמי כחלק מהמערכת האזרחית. (עד ממשלת טוני בלייר רק הכנסייה האנגליקנית והעיריות יכלו להשיא, הוא העביר חוק שנתן לנציגי הדתות האחרות ובעצם לכל אדם שמקבל סמכות כזו מהרשויות האזרחיות להשיא דרך מערכת הנישואין האזרחיים. )
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה