כתבה על בודדים, לבדים, בוואלה.

[אין איל]

כתבה על בודדים, לבדים, בוואלה.

http://news.walla.co.il/item/2877180

 

[tzachy]

אני כבר מזמן כתבתי (אצלי בבלוג) ארוכות על הנושא

בקצרה (יחסית

), הלבדיות (שלא מרצון) לעניות דעתי נובעת מ-:

1. ברירה זוויגית:
בכל אוכלוסיה (של בני-אדם ובעלי חיים באופן כללי) שמתקיימת בה רבייה זוויגית, יש מי שנבחרים/ות ויש מי שלא. תמיד יהיה אחוז מסויים (בדרך-כלל קטן) של פרטים (אנשים במקרה דנן) שלא ימצאו זוגיות. להבנתי (הלא מומחית בנושא) זו תופעת טבע ידועה, כך פועלת הברירה הזוויגית, 'אחותה' הפחות מוכרת של הברירה הטבעית (ע"ע דרווין וכו').

2. מתירנות מינית:
בחברה שהיא לא לגמרי מונוגמית, למשל שמתקיימת בה "מונוגמיה סידרתית" (קשור לאחוז הגירושין הגבוה. למשל גבר מתחתן צעיר עם אישה צעירה, עוברות כך וכך שנים בהן מוליד ילדים, מתגרש, מתחתן עם צעירה, מוליד שוב ילדים (ואולי אף ממשיך בזה...)), זה עלול לבוא על חשבון האפשרויות של גברים אחרים (כי רווקים מעדיפים רווקות ללא ילדים). במצב שיש מספר זהה (או דומה) של גברים ונשים, זוגיות היא "משחק סכום אפס".

3. הטכנולוגיה/קפיטליזם וכו':
אם פעם זוגיות היתה צורך די קיומי(?), היום אפשר להתנהל לבד.

4. צפיפות אוכלוסין:
יש לי (ומן הסתם לא רק לי..) תיאוריה כזאת שככל אוכלוסיה הופכת לצפופה יותר (ואנחנו מדינה צפופה (ראה למשל את זה)) כך יש פחות נטייה לריבוי. אפשר לראות את זה אולי אפילו... בירידה באיכות הזרע... הטבע בנוי על איזונים. אני מעריך שאם הייינו מדינה מעט פחות צפופה, אז היה אחוז קטן יותר של בודדים (רואים את זה למשל באירופה, שאחרי דורות של ריבוי הולך וגדל, יש כיום ירידה חדה בריבוי (אבל תיתכנה עוד סיבות לזה)). לכן אני אומר... ילדים זה שמחה, אבל 2 עד 3 ילדים זה בהחלט מספיק... אם לא, אז אח"כ מקבלים מחירי דיור גבוהים, צפיפות, מחסור במים, פקקים וכו' וכו'...

למעט סעיף 4, כתבתי על הנ"ל בהרחבה מזמן (לפני יותר מ8 שנים) בבלוג שלי (גם על סעיף 4 כתבתי שם, אבל יותר מאוחר).

 

[Being And Doing]

אני אוהב מאוד את הגישה המציאותית

ניתוח מוצלח. בייחוד אהבתי את הסעיף הראשון: ההבנה שחייבים להיות אנשים בעולם שיהיו ללא זוגיות, חברים, אהבה. מבחינה מתמטית, זה פשוט כך. מי מבטיח לנו שזה לא אנחנו? מי מבטיח לנו שאנו טובים יותר מאחרים ולכן אנחנו לא נהיה תחת הקבוצה הזו ?

זו מחשבה כואבת, אבל ריאלית. היא מעניקה מעין הסתכלות מפוכחת על החיים: אני מאוד רוצה להיות בזוגיות, עם חברים, אם אנשים אוהבים- אבל יש סיכוי קטן שלא.

 

[tzachy]

תודה

האמת שזה לא תמיד עניין של "טיב", אלא גם מזל וניצול הזדמנויות.

וצריך לשמור על מידה מסויימת של אופטימיות... ואולי גם זה פחות חשוב. קראתי פעם מישהו שכתב על פסימיות/אופטימיות והצלחה בחיים והמסקנה שלו מחקירת הנושא (על אנשים אחרים) היא שמה שחשוב הוא מה אנשים עושים בפועל כדי להשיג את מטרותיהם ופחות מידת האופטימיות שלהם (כמובן שפסימיות קיצונית ואופטימיות קיצונית הן לא רצויות, כי במציאות יש ויש).