אביב וסתיו
New member
כתבה על בי"כ שייסדו עולי הונגריה
ב1945 שרידי יהדות הונגריה יחד עם המעטים שחזרו מן המחנות, מארגנים את החיים היהודיים במקום. יש הגירה גדולה, בעיקר לארץ ישראל וכן לארצות המערב. ולאחר עליית הקומוניסטים לשלטון חלה יירדה וערעור מעמד הקהילות. מספר יהודי הונגריה מגיע ל145.000 . בעקבות ההתקוממות ההונגרית ב1956, ברחו מהונגריה אלפי יהודים. בית הכנסת "קדושי אושוויץ" נוסד בשנת 1957 על ידי אותם עולים מעיקר מהונגריה ומיעוטם מפולין, ההתחלה הייתה במבנה קטן ודל, "בתחילת שנות השישים קלטה שכונה ד´, גל עלייה מרומניה וטרנסילבניה ובית הכנסת שקלט רבים מהבאים היה צפוף מלהכילם. בהשתדלותם של סגן מנהל עמידר דאז –מאיר קוט(יבדל לחיים) וגבאי בית הכנסת –ניסן סלומון ז"ל ושמחה גנץ ז"ל, הורחבו מימדיו של בית הכנסת, נבנתה בו עזרת נשים והוא קיבל את צורתו המוגמרת"(6) "הרצון להנציח את זכר החללים במקדש מעט הקיים לעד, בא לידי ביטוי הן בשם בית הכנסת והן בלוחות ההנצחה הקבועים בו, המפגשים הקבועים בשבתות ,בחגים ובימי היארצייט (זיכרון) אפשרו למתפללים להעלות זכרונות ולהתייחד עם זכר יקיריהם שנספו בשואה". שפת הדיבור ששלטה בבית הכנסת : יידיש והונגרית, כיום נשמעים יותר צלילי הרוסית. מפעלי בית הכנסת לטובת הכלל: קופת גמילות חסדים, מצוות קמחא דפסחא, שיעורי תלמוד תורה בעיקר בשבתות על ידי רב בית הכנסת. "מאז שנות השמונים חל פיחות במעמדו של בית כנסת זה, זאת מפאת ההגירה השלילית מהשכונה, בעיקר מקרב הדור הצעיר של המתפללים, בני דור זה עזבו לטובת יישובי הלווין והשכונות המבוססות, רוב המבוגרים שנותרו בבית הכנסת עברו מן השכונה בעקבות ילדיהם או עברו לעולם שכולו טוב... צרות גיל העמידה לא פסחו גם על בתי כנסת אחרים בסביבה" כיום מתחזק את בית הכנסת גבאי קשיש בסוף שנות השמונים לחייו- מר שמואל מרקוביץ´ (יבדל לחיים) אדם עניו ומסור זה, יליד העיר סאטמר שבטרנסילבניה, עושה עבודת קודש נאמנה, עוסק בצרכי ציבור באמונה, שלא על מנת לקבל פרס. בעשור הרביעי לקיומו של בית הכנסת, בחורף סוף שנת 1997, ציין בית הכנסת ארבעים שנים לייסודו, לטקס הוזמנו המייסדים והדור השני והשלישי, חולקו תעודות יקיר בית הכנסת. השופט יוסף אליעז שעבר את השואה כילד וניצל, דיבר בטקס והדליק נר לזכר הנספים.
ב1945 שרידי יהדות הונגריה יחד עם המעטים שחזרו מן המחנות, מארגנים את החיים היהודיים במקום. יש הגירה גדולה, בעיקר לארץ ישראל וכן לארצות המערב. ולאחר עליית הקומוניסטים לשלטון חלה יירדה וערעור מעמד הקהילות. מספר יהודי הונגריה מגיע ל145.000 . בעקבות ההתקוממות ההונגרית ב1956, ברחו מהונגריה אלפי יהודים. בית הכנסת "קדושי אושוויץ" נוסד בשנת 1957 על ידי אותם עולים מעיקר מהונגריה ומיעוטם מפולין, ההתחלה הייתה במבנה קטן ודל, "בתחילת שנות השישים קלטה שכונה ד´, גל עלייה מרומניה וטרנסילבניה ובית הכנסת שקלט רבים מהבאים היה צפוף מלהכילם. בהשתדלותם של סגן מנהל עמידר דאז –מאיר קוט(יבדל לחיים) וגבאי בית הכנסת –ניסן סלומון ז"ל ושמחה גנץ ז"ל, הורחבו מימדיו של בית הכנסת, נבנתה בו עזרת נשים והוא קיבל את צורתו המוגמרת"(6) "הרצון להנציח את זכר החללים במקדש מעט הקיים לעד, בא לידי ביטוי הן בשם בית הכנסת והן בלוחות ההנצחה הקבועים בו, המפגשים הקבועים בשבתות ,בחגים ובימי היארצייט (זיכרון) אפשרו למתפללים להעלות זכרונות ולהתייחד עם זכר יקיריהם שנספו בשואה". שפת הדיבור ששלטה בבית הכנסת : יידיש והונגרית, כיום נשמעים יותר צלילי הרוסית. מפעלי בית הכנסת לטובת הכלל: קופת גמילות חסדים, מצוות קמחא דפסחא, שיעורי תלמוד תורה בעיקר בשבתות על ידי רב בית הכנסת. "מאז שנות השמונים חל פיחות במעמדו של בית כנסת זה, זאת מפאת ההגירה השלילית מהשכונה, בעיקר מקרב הדור הצעיר של המתפללים, בני דור זה עזבו לטובת יישובי הלווין והשכונות המבוססות, רוב המבוגרים שנותרו בבית הכנסת עברו מן השכונה בעקבות ילדיהם או עברו לעולם שכולו טוב... צרות גיל העמידה לא פסחו גם על בתי כנסת אחרים בסביבה" כיום מתחזק את בית הכנסת גבאי קשיש בסוף שנות השמונים לחייו- מר שמואל מרקוביץ´ (יבדל לחיים) אדם עניו ומסור זה, יליד העיר סאטמר שבטרנסילבניה, עושה עבודת קודש נאמנה, עוסק בצרכי ציבור באמונה, שלא על מנת לקבל פרס. בעשור הרביעי לקיומו של בית הכנסת, בחורף סוף שנת 1997, ציין בית הכנסת ארבעים שנים לייסודו, לטקס הוזמנו המייסדים והדור השני והשלישי, חולקו תעודות יקיר בית הכנסת. השופט יוסף אליעז שעבר את השואה כילד וניצל, דיבר בטקס והדליק נר לזכר הנספים.
