כתבה על האגרוף המקצועני....

כתבה על האגרוף המקצועני....

18 במרץ 2005, ז' באדר תשס"ה מאת:אילנה ברגר קישור לכתבה מאז ומעולם השתמשו בני אדם באגרופיהם ליישב סכסוכים. כבר בשנת 4000 לפני הספירה, הוזכר האגרוף בכתבי חרטומים במצרים. מצרים היא גם זו שהפיצה את האגרוף - אחד מענפי הספורט העתיקים ביותר הקיימים - לכל העולם. בעבר לא היו לתחרויות האגרוף חוקים ברורים או חלוקה למשקלים. לאחר הפסקה של תקופה ארוכה בענף, עם שקיעתה של האימפריה הרומית, חזר האגרוף לזירת הספורט בבריטניה דווקא, שם התקיים בשנת 1681 קרב אגרוף רשמי ראשון. רק בשנת 1743 יזם מי שנודע מאוחר יותר כ'אבי האגרוף', ג'ק ברוטבן, חוקים ותקנות. חוקים אלה עברו שינויים רבים עד שהתגבשו לכדי החוקים הקיימים כיום, הידועים בכינוי – "חוקי קווינסבורי", על שם ממציאם. החוקים החדשים קבעו, בין השאר, כי על המתאגרפים ללבוש כפפות מרופדות שאורכו של סיבוב בקרב יימשך 3 דקות, שאסור לאחוז ביריב בכל צורה שהיא, וכי מי מהמתחרים שנופל ולא קם עד לספירה עד 10 – יוכרז כמפסיד ב–'נוק-אאוט'. כמו כן הוכרזה החלוקה למשקלים שונים, זאת בכדי להעניק סיכוי שווה למתאגרפים קטני מימדים. המשקלים המרכזיים כיום: זבוב (עד 51 ק"ג), תרנגול (עד 54 ק"ג), נוצה (עד 57 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), וכך עד המשקל הכבד ביותר – שהוא בעצם משקל ללא הגבלה שמתחיל מ – 80 ק"ג. בסך הכול 17 קטגוריות משקל. האגרוף מזוהה עד היום הזה עם האוכלוסיות החלשות ושכונות העוני, שכן רבים בהיסטוריה של הענף באו מרקע קשה והשתמשו באגרוף, תחילה החובבני ובהמשך המקצועני, כקרש קפיצה לצאת מהעוני. גולת הכותרת של האגרוף החובבני נמצאת כמובן במשחקים האולימפיים. רבים מהזוכים במשחקים הפכו מאוחר יותר למתאגרפים מקצוענים, ביניהם המפורסם שבהם - מוחמד עלי, שהפך מאוחר יותר למיליונר. במשחקים האולימפיים המתמודדים לובשים קסדות הגנה לראשם – עניין שלא קיים בקרבות המקצועניים. קרבות האגרוף המקצועניים הפכו במהרה לאירועים תקשורתיים וכלכליים ענקיים, בעיקר עקב כניסתם לתחום של אמרגנים ממולחים, שידעו ליצור דרמה ומתח, לעיתים קרובות על רקע גזעי בין המתמודדים, לעורר התעניינות וכמובן להפוך את הענף לאחד מהפופולריים ביותר בקרב מהמרי הספורט הכבדים. לא רק מהמרי הספורט מכניסים כסף לענף. זכויות שידור בטלוויזיה של קרבות מרכזיים מכניסים גם הם כסף רב. קרבות אלה משודרים בשיטת ה'שלם וצפה', שיטה המכניסה מיליונים לבעלי הזכויות בערב אחד, לעיתים בקרבות האורכים דקות ספורות בלבד. התחרות על הכסף הגדול גרמה להקמת לא פחות מארבע התאחדויות אגרוף מקצועני שונות, כשכל המאמצים לאחד ביניהן לא צלחו. כך קורה למשל, שבמשקל המעניין ביותר, משקל כבד, מוכרזים כיום כאלופים שלושה מתאגרפים שונים, כל אחד על ידי התאחדות אחרת: ויטלי קליצ'קו, כריס בירד וג'ון רויז. כך קרה גם בעבר, כשהתואר 'עבר' מלנוקס לואיס למייק טייסון חדשות לבקרים, וכל אחד יכול היה להחליט מי מקובל אצלו כאלוף העולם הרשמי.
 
ביקורת על סרט מליון דולר בייבי

קישור לביקורת "מליון דולר בייבי" הוא סרט בוגר ועמוק, שגם אנשים שאינם חובבי הספורט האלים יזדהו עם הדמויות בו. עמי הוכנר חטף אגרוף בבטן אין מילים הולמות יותר לתאר באופן מדויק את עוצמתה של דרמת האגרוף "מליון דולר בייבי", מצמד המילים "אגרוף בבטן". כמעט כל סופרלטיב אחר יתאים, מאחר שאי אפשר לחדול מלהלל את סרטו המרגש של קלינט איסטווד. זו דרמה אנושית שמעוררת רגשות אינטנסיביים כלפי הדמויות ותחושה אמיתית של השתתפות בחוויה. אלה נובעים מהאופן המורכב בו חושף איסטווד, למרבה האירוניה, את נפשם השברירית של הגיבורים. העיסוק בשבריריותו של האדם דווקא על רקע ספורט אלים כמו האגרוף, משתלב היטב בעלילה העוסקת בדמויות משולי החברה. גיבור הסרט הוא פרנקי דאן (קלינט איסטווד), מאמן אגרוף אגדי שנותר חבול נפשית ממעורבותו באגרוף, ספורט שמצטייר בסרט כבוגדני ואכזרי. יחד עם ידידו המתבודד, אדי (מורגן פרימן), הוא מנהל מרכז אימונים עבור מתאגרפים. כשמתאגרפת חובבנית ניגשת אליו ומבקשת ממנו לאמן אותה, הוא דוחה אותה בבוז. למורת רוחו, פרנקי רואה אותה למחרת מתאמנת באולם שלו על שק אגרוף. מדובר במגי פיצג'רלד (הילארי סוואנק, זוכת האוסקר על "בנים אינם בוכים"), בחורה חסרת השכלה וממון. הדבר היחיד שיש לה הוא שאפתנות עצומה. לכאורה, העלילה של "מיליון דולר בייבי", (המבוססת על שני סיפורים מאת F.X. Toole), נשמעת מוכרת מסרטי אגרוף קודמים. אלא שהפעם העלילה מתרכזת בדמותו של המאמן, המכיל טוויסט נשי שכבר נראה על המסכים בסרט "אגרוף של אישה". למעשה, זהו סרט עשיר ברבדים ומצויד בקול אישי ומיוחד, לא מעט בזכות התסריט הנפלא של פול האגיס. האגיס בונה ברגישות את מערכת היחסים בין הגיבורים, וחושף בתזמון מושלם את המאפיינים של כל דמות. (לרוב תוך שימוש מצומצם ונבון בקריינות של מורגן פרימן). כך נבנה באיטיות הבשר מעל תשתית עלילתית כמעט-צפויה, שמצליחה להפתיע בסופה. סיפורה של אלופה רגישה אולם עם כל הכבוד להאגיס, ללא מגע ידיו של איסטווד, "מיליון דולר בייבי" היה יכול לאבד את כוחו התסריטאי. איסטווד ניחן באורך-רוח, שמתבטא בכל אספקט בסרט: עבודת תאורה וצילום מרשימה, שמעניקה לסרט ייחוד חזותי המשתלב היטב בעולמם של הטיפוסים המאכלסים את הסרט. המשחק המצוין של איסטווד ופרימן, שמנהלים מערכת יחסים מורכבת ורבת ניואנסים, וגם התפקיד האדיר של סאוונק, שמוכיחה בשנית את כשרונה הגדול כדמות ספרטנית אך שברירית. סוואנק האנרגטית נדרשת לבצע תפקיד תובעני ביותר. לבד מיכולתה לבנות את דמותה של מגי ברגישות, היא מופיעה בסצנות רבות של קרב אגרוף ועושה זאת באמינות מעוררת יראה. גם שאר הדימויים המאפיינים קרבות אגרוף נמצאים כאן בפרטנות כמעט מרתיעה. החבטות והפציעות בקרבות נראות אותנטיות עד כאב, כולל החזרת אף שבור שיצא ממקומו. אולם בזכות סיפורן הרגיש של הדמויות, גם אנשים שאינם חובבי אגרוף עשויים להיות מופתעים מהמעורבות הרגשית שאפשר לחוש אל קרבות האגרוף בסרט. עדיין נותרת פתוחה השאלה מהם סיכויו של "מיליון דולר בייבי" לזכות בשבעת האוסקרים עליהם הוא מועמד השנה. מנגד, ברור לחלוטין שעם שוך הרעש התקשורתי סביב המאורע, סרטו של איסטווד לא יעלם מהזיכרון. בסופו של יום, מדובר ביצירה בוגרת ועמוקה בעלת נפח דרמטי, עליו אפוסים כמו "הטייס" רק יכולים לחלום.
 
מאמר על האגרוף האולימפי...../images/Emo36.gif

ברייקדנס בזירה מאת רונן דורפן קישור למאמר אגרוף אולימפי יכול לבלבל לפעמים. הניקוד, המעניק נקודה על כל אגרוף שפוגע בגוף, התרחק מאוד משיטת הניקוד המקצוענית בשנים האחרונות. התואר האולימפי חדל בעשור האחרון מלהיות אבן דרך בקריירה של אלופי אגרוף גדולים. התוצאה הנורמלית למתאגרף בקרב נעה בין 20 ל-40 נקודות. עד שמגיעים לקובנים. התנועה שלהם בהגנה פנומנלית. שישה מתאגרפים קובנים השתתפו עד עכשיו בתחרויות וכולם ניצחו ללא בעיות. ביניהם לורנצו אראגון, שהקרב שלו מול יריב יווני הופסק. אראגון מתחרה במשקל 69 קילוגרם עם אחד היריבים העיקשים של הקובנים, אולג סאיטוב. סאיטוב, ששנוא מאוד בגלל סגנונו - הוא פשוט מכה ובורח - מנסה להפוך לאדם הרביעי בהיסטוריה שזוכה בשלוש אולימפיאדות רצופות. גם האלוף האולימפי במשקל 54 קילוגרם, גיירמו ריגונדו, הרשים מאוד כשניצח 7-21 מתאגרף מסין. אבל הטוב מכולם הוא מאריו קינדלן, האלוף במשקל 60 קילוגרם. המתאגרף החובב הטוב בעולם - שמעולם לא איפשר יותר מ-8 נקודות בקרב אולימפי. אחמד סאדיק מניגריה דווקא לא היה אמור להיות יריב קל במיוחד. סאדיק, אלוף אפריקה במשקל הזה, גילה מהר מאוד את ההגנה המפורסמת של קינדלן. זה נראה לאו דווקא כמו ריקוד, אלא יותר כמו ברייקדנס. קינדלן התקפל והתעוות במהירות מדהימה, סאדיק נראה כמי שהורג יתושים. בינתיים קינדלן הנחית מקבץ מהיר על הניגרי פעם בכ-20 שניות. סאדיק המותש וההמום נפל לפיגור 19-0. יתרון של 20 נקודות בקרב אולימפי מביא לסיום הקרב. אבל ביתרון 0-19 קינדלן התבלבל, כנראה חשב שהסיבוב הסתיים, ובדרכו לפינה ספג חבטה. 1-19. הוא סיים את הקרב בשני האגרופים הראשונים של הסיבוב השלישי. קינדלן נחשב היום לספורטאי מספר אחת בתוכנית הספורט הקובנית. הוא זכה בכל תחרות בינלאומית שבה השתתף מאז 1999. במשחקים הבאים כבר לא ישתתף, משום שחוקי האגרוף המקצועני אוסרים על השתתפות אחרי גיל 34. הוא בן דודו של אורסטס קינדלן, בעל שיא ההום-ראנס בבייסבול הקובני. כמו במקרה של הרבה כוכבים קובנים, קבוצות אמריקאיות עשו מאמצים גדולים לשכנע את אורסטס לערוק למיליונים של הבייסבול בארצות הברית. בצד סין, קובה היא המדינה האחרונה עם תוכנית אולימפית מהדגם הקומוניסטי. להבדיל מסין המתעשרת, קובה עושה את זה בתנאים כלכליים קשים מאוד. אחד הפתרונות לכך הוא הסכם שיתוף פעולה ספורטיווי שנחתם לקראת המשחקים בין ספרד לקובה. לפי ההסכם ספרד תספק סיוע מדעי וציוד לתוכנית הספורט הקובנית. האינטרס הספרדי קשור לפוליטיקה של התנועה האולימפית. בצד פאריס ולונדון, מדריד נחשבת למועמדת מובילה לאירוח משחקי 2012 (גם מוסקווה וניו יורק עדיין במרוץ). הספרדים מנסים לבנות את הגוש הלטינו-אמריקאי כבסיס התמיכה העיקרי שלהם.
 
המתמודד - כולם יודעים מה זה?

המתמודד היא יותר מסדרת מציאות - היא האירוע החשוב ביותר בטלוויזיה השנה, קפיצת מדרגה בכל הקשור לז'אנר, בכל הראייה של תיעוד דרמטי ובערכי הפקה טלוויזיונית. סדרת הדרמה המציאותית, העוסקת בחייהם, אכזבותיהם ותקוותיהם של 16 מתאגרפים, מעניקה לזוכה פרס של מיליון דולר והזדמנות אחת בחייו להצליח בגדול. במשך 15 פרקים נעקוב אחרי חייהם של המתמודדים, משפחתם ומאבקם לנצח וכל זאת תחת הנהגתם של סילבסטר סטאלון ושוגר ריי לאונרד. הסדרה תשודר החל מה-12/03/05 ימי שבת בשעה 21:45 בערוץ yes weekend. ליצירת הסדרה חברו המוחות הגדולים ביותר בעולם הטלויזיה והקולנוע - ג'פרי קצנברג, מבעלי אולפני הענק "דרימוורקס SKG" ("להציל את טוראי ראיין","אמריקן ביוטי", "שרק") שיצר אותה, מארק בורנט, מפיק העל שעומד מאחורי מגה-להיטי הריאליטי "הישרדות" ו"המתמחה", סילבסטר סטאלון, אולי האיש שהכי מזוהה עם תדמית האנדרדוג שהפך למתאגרף בעקבות סדרת סרטי רוקי, אשר ישמש בתור אב רוחני למתמודדים וינחה את התוכנית, וזאת יחד עם "שוגר" ריי לאונרד, מגדולי המתאגרפים אי פעם, אשר ישמש אף הוא כמנטור לצעירים. אליהם מצטרפים המלחין זוכה האוסקר האנס זימר ("מלך האריות","גלדיאטור") אשר חיבר במיוחד לסדרה פסקול מקורי ומוזיקת פתיחה מדהימה, וסטיבן שפילברג אשר משמש כיועץ קריאטיבי לענייני עריכה. הסדרה נעשתה בתקציב ענק שכמותו מעולם לא נראה בטלוויזיה, בוודאי שלא בהפקת סדרת מציאות - הסדרה מופקת בעלות של 2.2 מיליון דולר עבור כל פרק. תגובות של המעטים שזכו לצפות בהקרנה המצומצמת של פרק הראשון הכתירו אותה כיצירת מופת, סטיבן שפילברג אמר ש"לא מדובר בסדרת טלויזיה אלא בשעה טלויזיונית באיכות של סרט קולנוע", וסילבסטר סטאלון מגדיר את הסדרה כך: "לא מדובר בסדרה רק על אגרוף או מתאגרפים. מדובר בסדרה על אנשים, ועל החלומות והתקוות שלהם, על הפחדים והתשוקות שלהם, ועל מה שמניע את כולנו במאבקינו, הגדולים והקטנים שבהם. היא אולי מתרחשת בעולם האיגרוף, אבל התוכנית תחשוף אמוציות, הומור ודרמה אישית שאליה יוכל כל צופה להתחבר, ולהיות חלק מחייהם המדהימים של 16 אנשים. מדובר בדרמה חדשה - שכולה אמיתית".
 
שירשורי כתבות מענינות


 
למעלה