כתבה על החלב

מה לא נכון בה? (זהירות, ארוך...)

אני אנסה ללכת לפי הסעיפים שלהם ולתקן: 1. הטיעון הראשון שהכותבת מנסה להפריך הוא שיש אנשים שאומרים ש"חלב נועד לעגלים ולא לבני אדם". אז דבר ראשון - מבחינה לוגית היא לא מפריכה אותה. היא רק אומרת שלא צריך להתחשב בטענה הזו. בפועל - חלב פרה מיועד לעגלים. ההרכב שלו אמנם דומה להרכב חלב אנושי, אבל הוא לא זהה. מי שבאמת רוצה חלב שמתאים לו - שישתה חלב אם ויעזוב את הפרות המסכנות בשקט. זה אולי אחד החלקים היחידים שהעניין נידון בפן המוסרי. שאר האי דיוקים הם לגבי בריאות וספיגה במערכת העיכול. לקריאה על העניין המוסרי אני ממליצה לפנות לפה: http://www.free.org.il/articles/meat_indust/articles_milk_main.html 2. הכותבת מתייחסת לטיעון על אלרגיה לחלב, שהוא נפוץ בקרב אחוז נמוך יותר ממה שחושבים ושהוא עובר לחלק מהתינוקות בסופו של דבר. חשוב בהקשר הזה להבין את ההבדל בין אלרגיה לחלב (שעל זה היא מדברת) לבין אי-סבילות לחלב. האלרגיה לחלב היא תופעה שבה חלבון החלב לא מתפרק עד הסוף (מכל סיבה שלא תהיה) ונספג מהמעי לדם בצורה של יותר מחומצת אמינו אחת. מערכת החיסון מזהה את המולקולה הזו כגורם זר ונוצרת תגובה חיסונית, כלומר אלרגיה. זה באמת פחות נפוץ לעומת האי-סבילות. אי-סבילות ללקטוז היא משהו הרבה יותר נפוץ, וזה מה שיש לרוב האנשים שאסור להם מוצרי חלב (למרות שהם קוראים לזה אלרגיה, זו לא באמת אלרגיה). במצב של אי סבילות יש חסר באנזים במעי שמפרק לקטוז, הלקטוז לא נספג לדם (ופה ההבדל), ונגרמים כאבים ושלשולים. בכל אופן, אחרי שהבהרנו את ההבדל - אני אכן מסכימה עם הכתבה שאלרגיה לחלב היא פחות נפוצה לעומת אי-סבילות, אבל לא שמעתי שזה עובר (לפחות לא יותר ממה שרוב האלרגיות "עוברות"). זה גם לא כזה נדיר כמו שהיא מנסה להציג את זה. אם כבר - למרות שזו עדיין אלרגיה לא כזו נפוצה - המספרים שלה כן בעלייה. 3. חלב גורם לליחה, דלקות, אסטמה - הנסיון שלה לסתור את הטיעון הזה הוא להגיד שמקורו ברמב"ם. לא ברור לי מאיפה היא הביאה את זה. גם אם הוא היה הראשון שציין את זה - מה זה משנה? כן, חלב גורם לזה. אם זה לא מסתדר לה עם התמלוגים שהיא מקבלת מתנובה זה באמת נורא חבל, אבל זה לא משנה את המציאות. 4. לקטוז ותופעות לוואי לא נעימות - זו דוגמא נהדרת לכך שהכתבה מציגה רק את מה שנוח לה. למשל, לפני כמה סעיפים היא טרחה לציין שאלרגיה לחלב עוברת לחלק מהתינוקות (בלי קשר אם זה נכון או לא, זה צויין). ואילו פה - היא לא טרחה לציין שהרבה אנשים מפתחים אי סבילות ללקטוז במהלך חייהם. לא היה לה נוח לכתוב את זה, את זה פשוט לא מופיע שם. היא כתבה מבחינתה שיש אנשים שרגישים, אבל גם להם יש אופציות. היא לא כתבה שאנשים שלא רגישים יכולים להפוך לרגישים, היא לא כתבה שאנשים רגישים שמשתמשים ב"אופציות" אחרות יכולים להחריף את המצב, והיא לא כתבה שאי סבילות ללקטוז היא תופעה שהיא בעיקרה נרכשת. רוב האנשים מגלים את זה כשהם כבר בוגרים. 5. חלב מעודד גידולים סרטניים - היא מבחינתה מעלה את זה ומנסה לעשות הרגעה כללית של "זה נורא מפחיד, אבל שנוי במחלוקת". ובכן - המחלוקת לא כ"כ גדולה כמו שהיא מציגה את זה. כל מי שעבר קורס סטטיסטיקה בסיסי בחייו יודע עד כמה אפשר לגרום לכל מחקר לתת את התוצאות שצריך שיתקבלו, אם רק רוצים. שיטוט ברשת מעלה שאיכשהו, חברות שנשכרות ע"י איגודי חלב, או ע"י ארגונים שממומנים ע"י מועצות חלב בארץ ובחו"ל מגיעים למסקנה ש"הקשר בין חלב וסרטן אינו חד משמעי". מחקרים אוביקטיבים שנעשים - אכשהו דווקא כן מצביעים על קשר מאוד ברור. בעיקר כשזה נוגע לסרטן השד והפרוסטטה. אני יכולה להעיד מנסיון אישי שאנשים שאני מכירה שחלו בסוגי הסרטן האלה - דבר ראשון ייעצו להם להוריד מוצרי חלב מהתפריט. וקישור בהקשר הזה: http://www.cancerproject.org/survival/cancer_facts/prostate_dairy.php 6. אוסטאופרוזיס - צר לי, אבל אין מילה אחת נכונה בפיסקה הזו. ואם כבר - אותו סידן בשתן שלדבריה גורם לזה - אז מוצרי חלב הם ה-מעודד לסידן בשתן... 7. סידן מחלב לעומת ירקות - החישוב שהיא עושה לא ממש מוכיח את מה שהיא כותבת שהוא מוכיח. היא מתעלמת שם למשל בפחת אנרגטי שנוצר בגוף בגלל אחוזי הספיגה השונים. זה לא כזה פשוט כמו שהיא מציגה את זה. אל תביני אותי לא נכון - השגת סידן גם מחלב פרה, גם מירקות, גם מחלב אם אנושי, וגם מחלב סויה - לכל אחד מאלו יתרון וחיסרון. והיתרונות והחסרונות האלו יש בהם גם בגלל ענייני הכמות האבסולוטית והספיגה היחסית. העניין הוא שהיא מציגה שם חישוב שכביכול מטה את המשוואה באופן גורף לטובת מוצרי חלב פרה. וזה ממש לא נכון. עדיין יש שם חסרונות. זה לא שבמקורות אחרים אין (סידן הוא טריקי), אבל כשהיא כותבת שהחישוב הזה שלה "מוכיח" שחלב פרה עדיף על מקורות סידן אחרים - צר לי, אבל זו הטעיה, ודי שקרי. 8. העניין עם הזרחן - לפחות היא לא מסתירה את זה. מה חבל שהיא לא מזכירה את העניין עם הברזל. וגם די חבל שהיא מנסה ככה בקטנה להציג את חלב הפרה כעדיף על חלב הסויה. ההיפך הוא הנכון. אבל אלפרו לא משלמת לה משכורת. דבר ראשון - היחס 1:1 לא נכון עבור כל משקאות הסויה. דבר שני - היא כותבת שיש מוצרי חלב פרה שיש בהם העשרה של סידן, אבל היא לא טורחת לכתוב שזה ככה גם עבור סויה. ושוב - היא לא מציגה באופן אובייקטיבי את היתרונות והחסרונות של שני הצדדים . 9. המציאו את בהלת הסידן - האמת, שהקמפיינים של תנובה ושות' יוצרים בהלת סידן שלא ממש קיימת, ואפילו מחריפים אותה. 3 מוצרי חלב ביום? ואין לזה אף מוצר אקוויוולנטי אחר? ואין לזה חסרונות? ברגע שמנסים לשווק מוצר שאמור להיות בריאותי, כמו מוצר שמטרתו כלכלית - יש ניגוד אינטרסים למפרסם, וחייבים לקחת את זה בחשבון. את העובדה שבעולם המערבי ילדות מתחילות לקבל מחזור בגיל 10 (!), וזה מקושר ישירות לצריכה גבוהה של מוצרי מזון מפרות (בשר וחלב) - את זה נחמד להם לא לציין... 10. סידן ושומן - את מה שהיא כתבה שם בחיים לא שמעתי. גם לא אין מושג מי חשב על קשר בין שומן לסידן. מה שיש קשר זה בין שומן לויטמינים כמו E, A, K (וגם D אבל עליו בהמשך). ובמוצרי החלב המשווקים שהם דלי שומן, אבל בד בבד מוכרז עליהם שהם מועשרים בויטמינים האלו - אכן יש הטעיה, כי השומן הנמוך מונע ספיגה של אותם הויטמינים. 11. אנטיביוטיקה - תכלס מה שהיא כותבת נכון. רק שהיא לא כותבת את הכל (כרגיל...). אנטיביוטיקה נותנים ברפת החלב לכמה מטרות: כשיש פרה חולה (ואז מה שהיא כותבת נכון - אותה פרה נחלבת והחלב לא מגיע לשיווק), וגם כאמצעי להגברת הייצור (ואז זה לא מוגדר כאנטיביוטיקה, הפיקוח על זה די מועט. אבל זה נפוץ יותר בעופות לעומת פרות). שני העניינים האלו גורמים לכך שכן, יש כמות מסוימת של אנטיביוטיקה בחלב. בעיני - הכמות הזו היא לא עיקר הבעיה. היא כן כמות מינימלית, ובפועל רוב בדיקות המעבדה של החלב יראו שממש אין בו בפועל אנטיביוטיקה. איפה הבעיה? הבעיה היא שמשקי החלב הם בין המשקים שבהם השימוש באנטיביוטיקה הוא האינטנסיבי ביותר. השימוש המוגזם באנטיביוטיקה גורם להתפתחות זנים עמידים, תורם ליצירת המחלות ומפחית את יעילות האנטיביוטיקה כשכן יהיה צריך אותה. ובנקודה הזו היא לא נוגעת בכלל. 12. אם זה לא טיעון של פרסום, מה כן?? 13. היא דיברה על זה כבר, ולא באופן נכון כ"כ, ושוב - נותנת פתרון מאוד פרסומי לכל העניין. ההמלצות שלה לא רואות את טובת הפרט (אם אין שינוי מומלץ להחזיר את החלב לתזונה?! מומלץ ע"י מי בדיוק?!), אלא את טובת "תנובה" ו"שומרי משקל". האינטרסנטיות שלה מאוד צורמת.
 
המשך (הזהרתי כבר שזה ארוך...?)

14. ויטמין D - כמה שטויות בפסקה אחת. מאיפה היא המציאה עכשיו בעייה גוברת של ויטמין D - השד יודע. זה אחד המחסורים הנדירים באוכלוסיה. וזה שהוא חסר בתזונה שלנו - טוב מאוד! מעטים האנשים שבונים על ויטמין D מהתזונה! זה בדיוק אותו ויטמין שהגוף שלנו יודע לייצר לבד, כל מה שצריך זה חשיפה לשמש של 5-15 דקות ביום. להציג כאילו הוא חסר בתזונה שלנו? מה זה קשור בכלל?? הוא לא אמור לבוא מהתזונה... ואגב, החלב 1% שלהם שמועשר בויטמין D - עם 1% שומן לא ברור לי כמה ויטמין D נספג שם בדיוק... זה ויטמין שצריך יותר שומן מזה כדי להספג. זה דוגמא מצויינת לשקרים פרסומאים שכל מטרתם להשיג יותר רווחים לחברה. ואין לי בעיה עם פרסום. יש לי עם זה בעיה כשהם מנסים להציג את זה כעניין בריאותי (וכמובן שכשהם עוד עושים את זה על חשבון בעלי חיים, אבל נעזוב את הטיעון המוסרי כרגע). אז היא מבחינתה מזכירה שם שחסר בויטמין D יכול להוביל למחלות, שאין ויטמין D בתזונה, ושיש לתנובה מוצר מועשר בויטמין הזה. זה יוצר רושם מאוד מסויים אצל הקוראים (לקוחות, מבחינתה). העובדות שחסרות שם לקבלת התמונה המלאה: ויטמין D לא אמור להיות ממקור תזונתי, בעיות בייצור ויטמין D הן נדירות יחסית באוכלוסיה, ואותו מוצר שמועשר בו - לא מביא לספיגה טובה שלו. 15. היא שמה פה טבלה, שמראה שבטחינה יש פחות סידן פר קלוריה לעומת מוצרי חלב. וואלה יופי. לא ברור לי ממתי ההשוואה היא מ"ג סידן פר קלוריה. שתעשה השוואה פר גרם, והיא תקבל תמונה שונה לגמרי. שתעשה השוואה פר מנת מוצר ממוצעת ליום, והיא תקבל תמונה שונה לגמרי. זו פשוט דרך להציג טבלה עם מספרים שקופצים לאנשים לעניים, ולמרות שאין שם נתון שקרי, אכן פר קלוריה אלו המספרים (לפחות אני מניחה) - כן מקבלים תמונה שגויה של המצב. אנשים מקבלים מזה בדיוק את המסר שהיא רוצה שהם יקבלו.
 
תודה על ההשקעה :)

חשבתי שחלק גדול מהדברים שכתבת נכונים אבל לא הייתי בטוחה..תודה :)
 
בשמחה ../images/Emo13.gif

אני בשוק שהיה לך כוח לקרוא את כל מה שכתבתי...
אני שמחה שזה עזר
 
למעלה