מה הבעיה עם הניסוי של זינברדו? למיטב הבנתי
הם יכלו לפרוש בכל רגע, והניסוי אף הופסק אחרי שלושה ימים (?) בלבד.
לעיניין הכתבה, אני בהחלט מאמינה שהניסוי של אלברט הקטן נורא ואיום. ואיך בכלל עושים דבר כזה לילד. אבל כן. הכתבה פופוליסטית-או לכל הפחות כתובה בצורה של כתבה כזו, ולא כמחקר נגד.
"...שלח לו עותק של הסרט של ווטסון, ובעבודת נמלים ניתח פרידלנד את התנהגותו של אלברט, פריים אחר פריים. .."-לא חוכמה לטעון שזה מובן מעליו. אני מניחה שזה לא כזה מובן מעליו אם כפי שכתוב בכתבה:"דורות של פסיכולוגים, למדו על הניסוי ומקבלים אותו כתורה מסיני". אם אנשים ראו את זה בכל העולם, לא הבחינו בזה-סימן שזה לא כזה מובן לכל הפחות. (גילוי נאות-לא ראיתי את הסירטון אם למישהו יש..)
להכחיד את הפחד-אנחנו יודעים שהיה ניתן לעשות זאת אז? למיטב הבנתי האם הוציאה אותו לפני כן.
"הצליחו להשתיק במשך שנים ארוכות כל ביקורת על כך שההתניה בניסוי לא תמיד עבדה, ואלברט דווקא נזקק מדי פעם לתזכורות מצלצלות של מכת הפטיש על קורת הברזל כדי לפחד, ובהעדרה שלח לעתים יד אל החיות ושיחק בפרוותן. "- דעיכה, הכחדה מה שתרצו אבל זה ידוע למדי (למדתי את זה עוד בהקשר של פבלוב) לכן הטיעון הזה-לכל הפחות לא מדיוק.
"ווטסון, שניהל חיים אישיים ומקצועיים שערורייתיים (ראו מסגרת"- מה איכפת לי איזה חיים הוא ניהל? שישכב אם מי שהוא רוצה, מה זה רלונטי לכתבה שעיקרה כביכול לידע אותי בקשר לניסוי?
בקיצור, אם למישהו יש יכולת להפריך את הממצאים של וטסון, למה לא לעשות את זה עיניני? למה לפנות לצורת כתיבה כזו. בלי טיפת אוביקטיביות, ואחת שמשחקת בעיקר על הרגש.