מאמר לא ממוקד
שגם מגיע למסקנה מופרכת. לחנונים, ההבטחה הגדולה שבדיל עם השטן היא לא למין במסגרת התכנית - אלא לעולם של מין שמחכה מחוצה לה.
אהבתי את המרכזיות שנותנת הכותבת לחנונים כמרכזה הרגשי של התכנית, וגם את רגע הדאגה ליצבותם הנפשית (שאינני יודעת כמה היא מבוססת. דווקא הנשים הצעירות - מאד- בתכנית מדאיגות אותי יותר).
שלוש הפסקאות האחרונות מדברות לענין, אף שבאחת מהן נכתב ש"רמזור" היא "תכנית ישראלית מצחיקה באמת".
המאמר מעלה בסוף את שאלת הגזענות בתכנית (בלי לטפל בה, אלא מה). לטעמי, אינני חושבת שהליהוק כשלעצמו גזעני, אלא שדמות החנון היא סטריאוטיפ אשכנזי בילטאין. בכל אופן, זו שאלה טובה (אבל כזו שראויה לשרשור נפרד, נראה לי).