הביטלס זאת בדיוק דוגמא הפוכה.
אבל בדיוק. לביטלס היו שני מובילים מאוד דומיננטיים, שזה כבר יותר ממה שיש לקולדפליי. מלבדם, היה את ג'ורג' האריסון שמשלב מסויים הכניס שירים לכל אלבום ואפילו לרינגו נתנו לשיר מדי פעם. קולדפליי, כמו הרבה להקות, הם ההיפך הגמור. יש פרונט-מאן אחד שכל העניינים סובבים סביבו. אתם בתור "מעריצים"(?) אולי מכירים את שמות שאר חברי הלהקה, אבל הציבור הרחב ממש לא. וזה כולל אותי למשל. בקיצור, עד עכשיו הסכמתי עם מה שאמרת בשרשור הזה, עד הרגע בו הזכרת את הרביעייה מליברפול.