כתבה על רונה בידיעות

רעוּת

New member
אין לי סורק ../images/Emo7.gif

בכל מקרה, זאת היתה כתבה יפה
היא דיברה על האלבום החדש ועל אבא שלה, ועל זה שזאת סוג של פרידה ממנו כי הראש שלו כבר לא ממש מתפקד וזה, והיא אמרה שהיא מצטערת שהוא לא ישמע/ יבין את האלבום וכל זה, אבל מצד שני אם היא היתה מוציאה אותו לפני כמה שנים אז היא לא היתה כותבת אותו כמו שהוא יצא היום. והיא גם סיפרה על ההופעה האחרונה במרתף
. ודי סגדו לה בכתבה הזאת ואמרו שהאלבום הוא יצירת מופת ושזה מעלה אותה לליגה אחרת לגמרי וכו'. והוא עוסק יותר בסיפור של אבא שלה והדור שלו ואובדן ופרידות מהסוג הזה, ולא פרידות מהסוג של חבר/ה-שלי-זרק-אותי וכאלה. עדיין אין לי אותו, אוף
אני ממש רוצה להקשיב לו (במיוחד אחרי האכזבה מהאלבום החדש של טורי
), אבל אני אאלץ לחכות עם זה עוד כמה ימים |דחייתסיפוקים|.
 

misheani

New member
גם לי אין

כי הזמנתי ממוזיקנטו כי חשבתי שהכי זול שם, והסתבר שבדיסק סנטר (דקה מהבית) זה אותו מחיר. אז ביום ראשון אני אכתת רגליים למוזיקנטו... הכתבות בעיתונות תמיד סוגדות לה. זה קצת מעצבן, אפילו. זאת יצירה, בהחלט טובה ומעניינת, מאוד נוגעת ללב ומרגשת, אבל יצירת מופת? אני לא חושבת כך.
 

SheIIy

New member
כתבה יפה ועצובה

אין לי סורק, אבל הנה קטע נחמד: "...אלא שמה שמטריד את קינן יותר מכל הוא אירוע אחר, לא אמנותי דווקא, שיתרחש ב-26 ביולי. "איך זה להיות בת 30?, אני שואל, והיא נלחצת באימה. "עוד לא! כוס אמק, עוד לא! רק ביולי!". :)
 

רעוּת

New member
הכתבה הזאת דיכאה לי את החיים ../images/Emo7.gif

ובמיוחד הקטע שציטטת פה
לאו דווקא מתוך אמפתיה לרונה על זה שהיא מזדקנת (סתם נו, לא רואים עליה, לא הייתי נותנת לה יותר מ-25
) סתם אישיוז שלי
יש אנשים שהיו צריכים להיות בני 30 ביולי אבל הם כבר לא
וגם יש לי יומולדת משלי להדחיק כרגע
. החיים בזבל וזה
|הולכתלחתוךבשקטבפינה|.
 

רעוּת

New member
זה בסדר ../images/Emo6.gif

השנה אני אקבל את הדיסק של רונה ליומולדת וזה ישמח אותי ואני אדחיק את זה שאני זקנה ושאין לי חבר ושלהורים שלי לעולם לא יהיו נכדים (אמג, אמא שלי מדברת מגרוני
) ואת זה שאין טעם חיים
.
 
קניתי היום, טרם האזנתי

בעיקרון תכננתי לפני כמה חודשים שכשיצא הדיסק החדש אקנה כרטיס רכבת למקום רחוק כלשהו ואשמע אותו בנסיעה, כי בד"כ אני חונכת דיסקים באוטובוסים. כמו שיצא אני עכשיו בצבא ואין לי דרך לנסוע לשום מקום ולא בא לי לשמוע אותו בדרך לבסיס מדכא כזה או אחר... חוץ מזה שדווקא בסופ"ש שעבר קניתי 5 דיסקים בבת-אחת, כולם מסקרנים ומענגים (למי שמתעניין: אדי וודר, יאן טיירסן, בוב דילן, הפסקול של ג'ונו ונוח והלוויתן) ואיכשהו הדיסק של רונה משבש לי את הסדר. זה מאורע יותר מדי מיוחד מכדי פשוט לפתוח את העטיפה ולהאזין, ויש לי הרגשה שגם מעמסה יותר מדי עצובה לזמן שכזה. אם כך אני מחכה לעיתוי יותר מתאים. בינתיים הרושם הראשוני שלי מהעטיפה ומחוברת המילים הוא דיסק מסוגר וכבד שבקושי נותן להיכנס, עם הרבה דרמטיות וסאב-טקסט. הכל מאד מאופק ומרומז. יקח זמן לעכל.
 
למעלה