כתבה על שחר
- פותח הנושא אחיינית של
- פורסם בתאריך
תושב כדור הארץ
New member
לגמרי לא מגיע לו להכנס
שמיים רחמו על שחר.
שמיים רחמו על שחר.
מודה אני
הכתבה הזו באה מאהבה רבה היא כתובה וערוכה נפלא אהבתי את מה ששחר אמר "אנחנו זוכרים להגיד תודה על כל הדברים הטובים שקורים, וזוכרים להגיד הרבה דברים, חוץ מתודה, על כל הדברים הרעים. אנחנו אומרים ’מושחתים’ ו’מה עשו לי’ ו’מה אמרו לי’, אבל איכשהו ’תודה’ אנחנו לא זוכרים להגיד. וצריך להגיד תודה על הכול - על הרעה כמו על הטובה". הכרת תודה - הערכה תסלחו לעצמכם על האופן שנהגתם בגוף שלכם, בעצמכם ובסובבים אתכם עד היום ותבטיחו לעצמכם שמעכשיו תנהגו בגוף שלכם, בעצמכם ובסובבים אתכם בכבוד ובאהבה אל תלכו בנתיב של מלחמה והלקאה עצמית תבחרו לצעוד בנתיב של קבלה ואהבה ללא תנאי. " אהובתי ניגרת עוד ניגרת על סלע הלב" המים מורדים את המיותר, מחליקים כל קמט, כל מקום שעבר צלקת פצעים, מחדשים את החיות, מרפאים. אשת חייל מי ימצא "דע לך זהב טהור זורח בביתך ואין בכל העיר טובה כאשתך" כוחה של האמונה הוא עצום ואין סופי כל יום קורים נסים הכוכבים, גם הם זזים אני מצרפת טקסט שכתבתי, מכיוון שהוא נכתב בחסות הכתבה. לפני שהתחלתי לצעוד הרגשתי כבדה, כל כך התאים לי לפגוש חיה גדולה. דמיינתי איך אני נתקלת בדוב גריזלי ענק, באמצע המדבר. יצאתי מהשער והתחלתי ללכת. את המסלול שלי תכננתי מראש, מההכרות שלי עם האזור, אני יודעת שבמרחק ק"מ וחצי מפה ישנה שוקות של ראמים. תכננתי להגיע לשם ולבדוק את מצבה. אחרי הכל, מקור של מים באמצע המדבר זה לא עניין של מה בכך. אני צועדת ורוח גבית נושבת בעורפי. אני מרימה את הידיים לצדדים ומתחילה לעוף כמו ציפור הרוח מספיק חזקה כך שאני לא צריכה להתאמץ בשביל לעוף קדימה. כל תנועה, קטנטונת, מזיזה אותי ימינה או שמאלה. אני מתמכרת למשחק החדש ושורקת עם הרוח. אני לא יודעת כמה זמן לקח לו להופיע. וזה גם לא כל כך חשוב. כמה מפתיע, חיוויאי או בשמו המלא חיוויאי נחשים. אני חושבת שהוא זכה לשם הזה כי הוא הדורס היחידי שיכול לצוד נחשים. וכמו כל הציפורים הנודדות גם הוא בדרכו לאירופה. השיחה איתו הייתה מרתקת. יותר מאוחר שניסיתי לשחזר את דבריו ולעלות אותם על הכתב. הרגשתי שמשהו מהחיות ומהעוצמה שהייתה בפגישה איתו נשארה במדבר. ואלו הם רק שאריות הדברים שנאמרו שאלתי אותו אם הוא תשוש מהדרך... "פרא אדם "הוא קרא לי. " אנחנו בעלי החיים לא עוצרים באדום. אין לנו מפות סימון שבילים ובקבוקי מים מינרלים. כשהשמש זורחת אנחנו מרימים כנפיים, תופסים זרם אוויר ועפים לאן שנושאת אותנו הרוח" כשהימים מתארכים ומתחממים אתם יוצאים לדרך. ומאפריקה לאירופה זאת חתיכת דרך. " זה רק נראה לך, ככה, מנקודה א' לנקודה ב'. החיים הם חזקים יותר ובסוף הם לוקחים אותך" "אתה לא פוחד למות, בצד הדרך?" "אנחנו החיות, חיות. וכאן ועכשיו אין דאגות או חששות. כשזה נגמר - זה נגמר. ודי. לפנות ערב, לפני שהשמש מסתלקת אנחנו מוצאים מקום טוב, מלמעלה קל למצוא מקום עם מקור מים לחניית לילה. את נראת לי קצת מודאגת. אל תדאגי אינני חויאי צעיר, אני מנוסה ולמוד דרכים. את האנרגיה והכוחות שלי אני משקיע בציד. עלי להתנגד לרוח, לסגור את הכנפיים ולצלול במהירות למטה לאחוז בטרף ולקחת אותו למעלה לשמים כשאני צד גרביל או נחש - המאמץ משתלם." "זה לא אכזרי? " "בני האדם - הם היצורים האכזרים ביותר עלי אדמות. האכזריות באה עם התבונה והרגש. זאת הישרדות, אם לך לא היו מים, והיית באמצע המדבר, היית מוכנה לרצוח בשביל פחות מ- 1/2 כוס" "מה אתה חושב עלינו, בני האדם?" "אתם חיות מדהימות. יש לכם רגשות, אתם בוכים עם דמעות. רק מה חסרה לכם הכרת תודה, חסרה לכם הערכה. ובגלל זה אתם הורסים הכול."
הכתבה הזו באה מאהבה רבה היא כתובה וערוכה נפלא אהבתי את מה ששחר אמר "אנחנו זוכרים להגיד תודה על כל הדברים הטובים שקורים, וזוכרים להגיד הרבה דברים, חוץ מתודה, על כל הדברים הרעים. אנחנו אומרים ’מושחתים’ ו’מה עשו לי’ ו’מה אמרו לי’, אבל איכשהו ’תודה’ אנחנו לא זוכרים להגיד. וצריך להגיד תודה על הכול - על הרעה כמו על הטובה". הכרת תודה - הערכה תסלחו לעצמכם על האופן שנהגתם בגוף שלכם, בעצמכם ובסובבים אתכם עד היום ותבטיחו לעצמכם שמעכשיו תנהגו בגוף שלכם, בעצמכם ובסובבים אתכם בכבוד ובאהבה אל תלכו בנתיב של מלחמה והלקאה עצמית תבחרו לצעוד בנתיב של קבלה ואהבה ללא תנאי. " אהובתי ניגרת עוד ניגרת על סלע הלב" המים מורדים את המיותר, מחליקים כל קמט, כל מקום שעבר צלקת פצעים, מחדשים את החיות, מרפאים. אשת חייל מי ימצא "דע לך זהב טהור זורח בביתך ואין בכל העיר טובה כאשתך" כוחה של האמונה הוא עצום ואין סופי כל יום קורים נסים הכוכבים, גם הם זזים אני מצרפת טקסט שכתבתי, מכיוון שהוא נכתב בחסות הכתבה. לפני שהתחלתי לצעוד הרגשתי כבדה, כל כך התאים לי לפגוש חיה גדולה. דמיינתי איך אני נתקלת בדוב גריזלי ענק, באמצע המדבר. יצאתי מהשער והתחלתי ללכת. את המסלול שלי תכננתי מראש, מההכרות שלי עם האזור, אני יודעת שבמרחק ק"מ וחצי מפה ישנה שוקות של ראמים. תכננתי להגיע לשם ולבדוק את מצבה. אחרי הכל, מקור של מים באמצע המדבר זה לא עניין של מה בכך. אני צועדת ורוח גבית נושבת בעורפי. אני מרימה את הידיים לצדדים ומתחילה לעוף כמו ציפור הרוח מספיק חזקה כך שאני לא צריכה להתאמץ בשביל לעוף קדימה. כל תנועה, קטנטונת, מזיזה אותי ימינה או שמאלה. אני מתמכרת למשחק החדש ושורקת עם הרוח. אני לא יודעת כמה זמן לקח לו להופיע. וזה גם לא כל כך חשוב. כמה מפתיע, חיוויאי או בשמו המלא חיוויאי נחשים. אני חושבת שהוא זכה לשם הזה כי הוא הדורס היחידי שיכול לצוד נחשים. וכמו כל הציפורים הנודדות גם הוא בדרכו לאירופה. השיחה איתו הייתה מרתקת. יותר מאוחר שניסיתי לשחזר את דבריו ולעלות אותם על הכתב. הרגשתי שמשהו מהחיות ומהעוצמה שהייתה בפגישה איתו נשארה במדבר. ואלו הם רק שאריות הדברים שנאמרו שאלתי אותו אם הוא תשוש מהדרך... "פרא אדם "הוא קרא לי. " אנחנו בעלי החיים לא עוצרים באדום. אין לנו מפות סימון שבילים ובקבוקי מים מינרלים. כשהשמש זורחת אנחנו מרימים כנפיים, תופסים זרם אוויר ועפים לאן שנושאת אותנו הרוח" כשהימים מתארכים ומתחממים אתם יוצאים לדרך. ומאפריקה לאירופה זאת חתיכת דרך. " זה רק נראה לך, ככה, מנקודה א' לנקודה ב'. החיים הם חזקים יותר ובסוף הם לוקחים אותך" "אתה לא פוחד למות, בצד הדרך?" "אנחנו החיות, חיות. וכאן ועכשיו אין דאגות או חששות. כשזה נגמר - זה נגמר. ודי. לפנות ערב, לפני שהשמש מסתלקת אנחנו מוצאים מקום טוב, מלמעלה קל למצוא מקום עם מקור מים לחניית לילה. את נראת לי קצת מודאגת. אל תדאגי אינני חויאי צעיר, אני מנוסה ולמוד דרכים. את האנרגיה והכוחות שלי אני משקיע בציד. עלי להתנגד לרוח, לסגור את הכנפיים ולצלול במהירות למטה לאחוז בטרף ולקחת אותו למעלה לשמים כשאני צד גרביל או נחש - המאמץ משתלם." "זה לא אכזרי? " "בני האדם - הם היצורים האכזרים ביותר עלי אדמות. האכזריות באה עם התבונה והרגש. זאת הישרדות, אם לך לא היו מים, והיית באמצע המדבר, היית מוכנה לרצוח בשביל פחות מ- 1/2 כוס" "מה אתה חושב עלינו, בני האדם?" "אתם חיות מדהימות. יש לכם רגשות, אתם בוכים עם דמעות. רק מה חסרה לכם הכרת תודה, חסרה לכם הערכה. ובגלל זה אתם הורסים הכול."
בואן פפינו
New member
מה פירוש לא יצרו קשר? ואיפה יוסי בכל העייסק?
יאללה רוצים לראות אותך מוכחל... שנכתוב להנהלת הפרומים?
יאללה רוצים לראות אותך מוכחל... שנכתוב להנהלת הפרומים?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.