כתבה.

אלי כ ה ן

New member
וכמובן אי אפשר בלי הקשר הליבוביציאני.

שאליו מגיעים רק לקראת סוף הכתבה. בפיסקה הלפני אחרונה נכתב: "אם נעיין באנציקלופדיה העברית בערך יהודי, נגלה שפרופ' ליבוביץ עורך האנציקלופדיה, בחר לעקוף את הסוגיה וכתב: יהודי, ע"ע ישראל".
מזכיר לי דברים שכתבתי כאן לפני יותר משמונה שנים, בהקשר אל הערך (המוזר) "היסטוריה" שבאנציקלופדיה העברית.
 

u r i el

New member
אם יש בידך הכרך על ישראל

אולי תציץ לרגע כדי לספר לנו מה נאמר שם על סוגיית ״ מיהו יהודי ״.
 

אלי כ ה ן

New member
בכתבה לא צוטט נכון מה שנכתב על הערך "יהודים".

ראשית, שם הערך הוא לא "יהודי" אלא "יהודים"; שנית, ההפנייה שם - איננה אל הערך "ישראל" - אלא אל הערך "ישראל, עַם-". כשפונים אל הערך "ישראל, עַם-", מופנים מייד לערך שלישי: "עם ישראל". התשובה לשאלתך, נמצאת אפוא שם (הקטע הרלוונטי לך הוא בכרך כו, החל מהפיסקה שבסוף עמ' 888 - ועד סוף הפיסקה שבתחילת עמ' 891). נדמה לי שיש לך כרך כו, לא? כשבפעם הבאה אזדמן לביתך, אראה לך איפה זה בדיוק על המדף. על כל פנים, לא אצטט לך את כל הקטע הרלוונטי לך - פשוט כי זה יותר מעמוד - ולכן זה לא יכנס להודעת-תפוז, אבל פטור בלא כלום אי אפשר - אז אגלה לך, כי מה שנכתב בתוך הקטע הרלוונטי הנ"ל (במיוחד בשתי הפיסקאות הראשונות) - עולה לגמרי בקנה אחד עם עמדת ליבוביץ - למרות שבאותה תקופה ליבוביץ לא היה כלל חבר המערכת (וכמובן אין לערבב בינו לבין חבר המערכת דאז פרופ' יהושוע ליבוביץ). למעשה, מי שכתב את הקטע הרלוונטי לך - היה אדם אחר: פרופ' אליעזר שבייד שליט"א (אשר באותה תקופה שימש במערכת האנציקלופדיה - כראש מדור פילוסופיה עברית - וכיועץ לסיפרות עברית).
 

u r i el

New member
נפרדתי

מהאנציקלופדיה העברית לפני שש שנים, למרות הסנטימנטים.
 

אלי כ ה ן

New member


 

אלי כ ה ן

New member
בעיית ההתישנות תקפה רק לגבי ערכים מתעדכנים אך

לא לגבי ערכים/פנינים אשר ליחם לא ינוס לעולם: יש המון ערכים באנציקלופדיה העברית, במיוחד במדעי הרוח - אבל לא רק, שמהווים מקור השראה כביר - אפילו לעורכי ויקיפדיה; וכשאתה משווה - בין מה שכותבת ויקיפדיה באותם ערכים - לבין מה שכותבת בהם האנציקלופדיה העברית, אתה מייד מבין - שזה כמו להשוות בין סוסיתא לבין וולוו - כשהסוסיתא זאת ויקיפדיה...

לגבי טיעון מצוקת מקום: אני די מופתע מהטיעון הזה - במיוחד כשהוא בא ממך, כי אני זוכר היטב את הודעתך הישנה בפורום (לדעתי זה היה לפני כמה שנים טובות) - שבה היצגת תמונה שבה רואים כרכים של האנציקלופדיה העברית כשהם מושלכים בחוץ כאבן שאין לה הופכין - בעוד שאתה מביע אכזבה/הלם/זעזוע/שאט-נפש (מחק את המיותר) מהמחזה. זוכר?
 

u r i el

New member
אתה צודק - ואעפ"כ.

נכון, זה הייתי אני שהצגתי את אותה ההודעה ההיא, אבל התמונה ההיא מתארת כרכים מושלכים לאשפה. הכרכים שהיו לי נמסרו.
כמעט כל יום אני מבקר באוניברסיטה, ושם תמיד ניתן לשוב ולעיין באנציקלופדיה באותם ערכים שלחם לא נס.
 

אלי כ ה ן

New member
אתה צודק - ואעפ"כ.

מי שמתפטר מכל כרכי האנציקלופדיה העברית שאצלו - בטענה שממילא הוא יכול לעיין בהם באוניברסיטה, דומה בעיני למי שמתפטר מכל סיפרי התנך שאצלו - בטענה שממילא הוא יכול לעיין בהם באוניברסיטה...
ואמנם אכן יש הבדל - בין להתפטר מנכסי צאן ברזל ע"י השלכתם לאשפה - לבין להתפטר מהם ע"י מסירתם למישהו אחר, ואעפ"כ...
 

u r i el

New member
כאשר

ידפיסו את האנציקלופדיה העברית במהדורת כיס כמו את התנ"ך אקנה את ל"ב הכרכים מחדש.
בינתיים בתדירות שאני נזקק לאנציקלופדיה מספיקה לי האוניברסיטה או הספריה העירונית בקצה הרחוב. בנוסף - הוצאת שוקן עשויה לפרסם מתי שהוא מהדורה מקוונת. אילו הייתי - אולי כמוך - נזקק לאנציקלופדיה העברית יום יום והוגה בה - אולי כמוך - יומם ולילה, כמו בתורה וביתר ספרי הקודש, אין ספק שאותו חצי קוב נפח וכמה עשרות ק"ג ניר היו מפארים את ספרייתי.
אל תגזים.
 

י ו ר ם 7

New member
בקיצור האם הייתה כאן טעות במחשבה

לדעתי כן כי הרי חוקרים אנו לא מתוך לבבנו הנדיב הטוב והמטיב
ומכאן גם אני רואה את הטעות של דניאל כהנמן בהקשר של האינטואיציה


ו
 
למעלה