כתבה

תודה לבנה

הכותבת היא מנצחת מהקהילה שכותבת בפורום באורט. זו שלא מזמן נפתח לה חדר במקום. ואנחנו גאים בה מאוד.
 

לי סהר

New member
כתבה מאלפת

אני זוכרת פעם בקבוצת תמיכה, היתה בחורה ששתקה רוב הזמן למרות שהגיעה לכל הפגישות, היתה הרגשה שיש לה מה להגיד ואינה יכולה. יום אחד היא פרצה בבכי ואמרה אתן כולכן יחד כי אצלכן זה גבר, האבא איך אני אגיד שאותי אנסה אמא שלי! השקט בחדר כל כך בלט היינו צריכות זמן לעכל את המידע החדש כי ראשית איך זה יכול להיות, אשה שבדמיוננו היא רכה, מבינה, מתחשבת איך יכול להיות ואחר כך טכנית איך היא יכולה לאנוס? היום אני יודעת שגם אשה יכולה להיות מרושעת וגסה והיא יכולה לאנוס. לבנה
 
לי סהר-יקרה

את יודעת לי מאוד היה קשה כמוך לעכל את הכתבה. חוויתי אלימות ותמיד בעיני עד היום, אלימות מתקשרת לגבר. אולי כי אמא שלי כזה ההפך הקוטבי מאבי - כמו שחור ולבן, קשה לי לדמיין את אמא שלי "מתעללת מינית" בי מעצם היותה זו שהביאה אותי לעולם מביטנה, וגם בסרט הכי שחור שאני מעלה בעיני. אני לא אומרת שאימי בחיים לא צעקה עלי או אפילו החטיפה לי פליק כשהייתי ילדה ועברתי גבולות, וכמובן אח"כ התנצלה, אבל זה לא היה אלימות כאלימות או לשם התעללות. איך הדבר הזה שנקרא אמא יכול לאנוס ילד שלה? איך הדבר הזה שנשאה בביטנה ילד כמה חודשים, יצרה חיים יכולה להתעלל? לי קשה לקרוא כתבות על אמא כזו-זה הורס לי את כל תפיסת המוסר שקיימת בתוכי, ואני מאוד מקווה שהמקרים של אמא מתעללת לפחות הם מעטים מאוד , ולא מתקרבים לממדי תופעת האלימות. שבת קסומה מרחל-נשמה
 

לי סהר

New member
יכולתי

לעכל אלימות כי ראיתי אלימות מהצד הנשי במשפחה אבל תקיפה מינית היתה נחלתם הבלעדים של הגברים. לבנה
 
למעלה