לעניות דעתי
תקיפת תומכי התכנון התבוני על הכשלים המבניים ב"תאוריה" שלהם לא תוליד תוצאות מרשימות. לאורך כל ההיסטוריה וגם כיום מדענים רבים החזיקו בשטויות מוחלטות (גם בראי תקופתם) כתאוריות רציניות והואילו בטובם לזרוק אותן לפח רק כשנאלצו להשתמש במשהו אחר לצורך מחקרם (כך למעשה חדרה גם תורתו של קפלר, שכן הכל ניתן היה להסבר, ברמת הדיוק של אז, בשיטת המעגלים, אולם קפלר פישט מאוד את העניין), קל וחומר אנשים שמדברים על משהו שהוא לא בתחום התמחותם. היות ותומכי התכנון התבוני בכל מקרה לא יעסקו במחקר אבולוציוני, הם ימשיכו להחזיק בשטויות שלהם בלי קשר להנמקות מדעיות. תקיפה יעילה בהרבה תהיה מהסוג המהותי, יש לציין בפניהם שלימוד האמונה באל כדבר הנובע מתמונת מצב מדעית, פרושו שהאמונה היא תוצאה של המדע, לכן אם בעתיד (עלק) יתגלה הסבר מלא ויסתמו כל החורים באבולוציה, המסקנה שתנבע בלב תלמידהם תהיה שאין אלוהים. ההתניה של קיום האל בהימצאותו בראיות שיש לנו לשרשרת הבריאה מחלישה את מעמדו, הוא הופך מכל יכול בורא עולם לבעל תפקיד שנעשה צר יותר ויותר כשהמדע מתפתח, כל אמונה שמתבססת על ראיות ומציאות תלויה באותה מציאות ולכן עתידה להיכחד אם המציאות תשתנה. התכנון התבוני הוא הכשל הדתי הגדול ביותר, זו היא ההכרה במדע כקובע מה נכון ומה קיים.