כתבתי במיוחד לחברי הפורום היקרים:
- פותח הנושא מילולונת
- פורסם בתאריך
האם נכון הדבר שחרדים לא אוהבים לינק
לשם כך אני מעתיקה את הסיפור במיוחד בשבילכם: טובה השדכנית "רבקי ממש מתאימה לבן של הבורנשטיינים", אני מחליטה כשאני רואה את הבת של שפרה רוזנטל. שפרה רוזנטל היא המורה המקבילה שלי בכיתה א' בבית ספר "מורשת רבי", ואנחנו נפגשות זו אצל זו אחת לשבוע כדי לתכנן מערכי שיעורים. רבקי, הבת של שפרה כבר בשידוכים, ושפרה ממש לחוצה כי עוד מעט גם הבת שלה, דבורי, מגיעה לשידוכים. אם רבקי לא תתחתן בזמן היא יכולה לעכב את כולם. ומה יהיה עם צביקה ומוישי, שעומדים בתור אחרי רבקי ודבורי? אוי, אני זוכרת אותם עוד ממש כשהם היו קטנים. תמיד אמרתי: "את צביקי, אני רוצה לרוחלה שלי". הוא היה כזה צדיק כבר כשהיה בגן. צדיק זה לא מילה! נ-ש-מ-ה! הוא תמיד ויתר לכולם, אף פעם לא התלכלך כמו כל הילדים האחרים. תמיד שמע בקול אימא שלו. אין לכם מושג איזה אוצר זה! האישה שלו תהיה מ-א-ו-ש-ר-ת. אני אומרת לכם! פשוט מ-א-ו-ש-ר-ת!! וחוץ מזה, לא שזה ממש עקרוני בשבילי, אבל למשפחת רוזנטל יש כסף. תסמכו עליי בעניין הזה. בדקתי את זה טוב טוב. זה לא שאני לא אסכים שרוחלה תתחתן עם בן תורה, עילוי, שאין לו כסף חו"ח, אבל אתם יודעים איך זה היום… למי יש כל כך הרבה כסף לחתן את הילדים? תנו לי שם אחד! כבר כשהייתי קטנה, אבא שלי זכרונו לברכה היה אומר: "גיטלה תהיה שדכנית", ואימא שלי תיבדל לחיים טובים וארוכים, שתהיה בריאה עד מאה ועשרים, תמיד השוויצה: "הקלאפטע הזאת עוד תגיע רחוק! היא יודעת לסובב את כולם על האצבע הקטנה שלה". נו שוין! אז אני דווקא הלכתי ללמוד בסמינר את "הגיל הרך". בכלל לא חשבתי שאני אהיה שדכנית פעם, אבל אתם יודעים איך זה…. צריכים לחתן ילדים… מאיפה אני אקח כסף לחתן אותם? תגידו! מאיפה??? אז התחלתי לעסוק קצת בשדכנות. לא. אני עושה את זה לשם שמים, לא בשביל הכסף! שלא תחשבו. אבל אצלנו אומרים שמי שלא משלם מינימום 1000 דולר (וזה בזול!) בשביל השידוך, השידוך חו"ח יכול להתקלקל. רבנים גדולים אומרים את זה, אז מי אני שאתווכח? האמת היא שהכי משתלם לעשות שידוך חרדי. שם משלמים לך בלי בעיות. והכי טוב משלמים הליטאים, אבל אני לא בררנית ולוקחת מכל הבא ליד. מה שהקב"ה מזמן, אני לוקחת. אפילו מזרוחניקים וחוזרים בתשובה. יצא לי בזמן האחרון לשדך כמה מזרוחניקים. יודעים מה זה מזרוחניקים? אלה עם הכיפה הסרוגה. האמת שבהתחלה לא כל כך הכרתי את האוכלוסייה הזאת. אבל גיליתי עולם ומלואו! מזרוחניקים זה לא מקשה אחת כמו שאתם חושבים. יש כל מיני סוגים. יש גוּשניקים, כאלה שהם נישט אָ-הין ונישט אָ-הֶער, פרווה כאלה. גושניק זה על שם הישיבה בגוש עציון, שהרבנים שם הם, אעפעס, מערכניקים כאלה. ויש מתנחלים שיש להם כל מיני משיגָאעסים. הם מוכנים לגור רק על גבעות, ואם הבחורה לא מוכנה לגור על הגבעות- זה לא שייך! זה לא ילך! יש "מרכזניקים", כלומר בסגנון של בחורים שלומדים בישיבת "מרכז הרב", שהם קצת אסטרונאוטים, רחפנים. ויש גם את סגנון "הר המור"- שדומים מאוד ל"מרכזניקים" רק שהם לומדים בישיבה אחרת שנקראת "הר-המור". כך ש"הר-המורניק" ו"מרכזניקית" זה שידוך טוב, אבל חו"ח חו"ש לא "גושניקית". פשוט לא יעלה על הדעת! ולא דיברתי עדיין על גודל הכיפה ועל הציציות. חשוב מאוד איזה סוג כיפה יש לבחור. זה מתחיל מכיפת גרוש, פיצקאלה, עד שזה מגיעה לכיפות הגרוזיניות הענקיות. והבנות? נראה לכם שזה עסק פשוט? יש "שָׂמחֵמיות" שזה מקביל ל"מרכזניקיות" (זה בא מהשיר שׂמחֵם שׂמחֵם שׂמחֵם בבניין שולֵם") מעופפות, שהולכות טוב עם "מרכזניקים". הן דוסיות זרוקות שלובשות חצאיות מטאטאות מדרכות ושרוולי שלושת רבעי, שבמילים פשוטות אפשר להגדיר אותן שלוכיות ורחוביות. ויש את הסטייליסטיות המחוייטות שהולכות עם בגדים אופנתיים ועם שסעים בחצאיות, שרואים להן את כל הרגליים. הן מתאימות לסטודנטים בעיקר, ולא חלילה לביינישים שרוצים ללמוד רק תורה בישיבה. עם ביינישים הולך יותר טוב הזרוקות עם השלושתרבעיי. יש גם את ה"ברסלבניקיות" שהולכות טוב רק עם "ברסלבניקים". אתם לא יודעים מה זה "ברסלבניקים"? זה אלה שנכנסים לכם בין הגלגלים של האוטו שלכם באמצע כביש בין-עירוני ומתחילים לרקוד לכם. כן, עם הכיפות הלבנות והצ'ופצ'יקל. תעזבו אותי, רובם שם חוזרים בתשובה, אָה- יֶענֶע דתיים. בינינו, אני לא בטוחה אפילו שהם שומרים נגיעה (כלומר שהם לא נוגעים זה בזו עד בחתונה), אבל תמחקו מה שאמרתי לכם עכשיו, ובטח ובטח שלא הייתי צריכה להתחיל לדבר על זה ! היום בערב אני הולכת, בעזר השם, לחוג שמירת הלשון, ושוב נפלתי. אבל איך בעלי אומר: "שבע ייפול צדיק וקם", אז אני בטוחה שהקב"ה רואה ללבב, ויודע שאני משתדלת. אני אומרת לכם. דיפלומה אני יכולה לקבל על הידע שלי על ה"מזרוחניקים"! אז מה אני רוצה לספר לכם? תשמעו מה קרה לי: יום אחד באה אליי השכנה מהבית ממול, בוכה: "תשמעי טובה, תעשי טובה! את חייבת למצוא מישהו לבת שלי! כל החברות שלה מתחתנות והיא עדיין רווקה. היא כבר בת 21. מה אני עושה? אני כל כך דואגת.". את האמת? אני מכירה את הבת שלה מאז שהיא נולדה, והיא ניש אָזוי מֱצִיֱאע. אלה כמעט המזרוחניקים היחידים באזור שלנו בבני ברק. אמרתי לה: "בשמחה, מה אני לא אעשה בשביל השכנה הנפלאה שלי! אני כל כך אוהבת אתכם, ולצורית שלך מגיע את הכי טוב! תאמיני לי! ומה הבת רוצה?" שאלתי, "צורית מחפשת מישהו שיֵשֵב וילמד תורה, אבל לא צוּ"ל, אם את מבינה למה אני מתכוונת". "את האמת? אני עם הדיפלומה שלי עוד לא נתקלתי במילה צוִּ"ל, את מוכנה לדבר בפשטות, ככה שגם אני אבין?" "צוּ"ל זה קיצור של "צדיק ורע לו", אחד כזה שמתייסר כל הזמן, וצורית רוצה אחד כזה עם שמחת חיים, כמוה". מאחר שאין מקום כאן לכל הסיפור תוכלו לקרוא את ההמשך כאן:
לשם כך אני מעתיקה את הסיפור במיוחד בשבילכם: טובה השדכנית "רבקי ממש מתאימה לבן של הבורנשטיינים", אני מחליטה כשאני רואה את הבת של שפרה רוזנטל. שפרה רוזנטל היא המורה המקבילה שלי בכיתה א' בבית ספר "מורשת רבי", ואנחנו נפגשות זו אצל זו אחת לשבוע כדי לתכנן מערכי שיעורים. רבקי, הבת של שפרה כבר בשידוכים, ושפרה ממש לחוצה כי עוד מעט גם הבת שלה, דבורי, מגיעה לשידוכים. אם רבקי לא תתחתן בזמן היא יכולה לעכב את כולם. ומה יהיה עם צביקה ומוישי, שעומדים בתור אחרי רבקי ודבורי? אוי, אני זוכרת אותם עוד ממש כשהם היו קטנים. תמיד אמרתי: "את צביקי, אני רוצה לרוחלה שלי". הוא היה כזה צדיק כבר כשהיה בגן. צדיק זה לא מילה! נ-ש-מ-ה! הוא תמיד ויתר לכולם, אף פעם לא התלכלך כמו כל הילדים האחרים. תמיד שמע בקול אימא שלו. אין לכם מושג איזה אוצר זה! האישה שלו תהיה מ-א-ו-ש-ר-ת. אני אומרת לכם! פשוט מ-א-ו-ש-ר-ת!! וחוץ מזה, לא שזה ממש עקרוני בשבילי, אבל למשפחת רוזנטל יש כסף. תסמכו עליי בעניין הזה. בדקתי את זה טוב טוב. זה לא שאני לא אסכים שרוחלה תתחתן עם בן תורה, עילוי, שאין לו כסף חו"ח, אבל אתם יודעים איך זה היום… למי יש כל כך הרבה כסף לחתן את הילדים? תנו לי שם אחד! כבר כשהייתי קטנה, אבא שלי זכרונו לברכה היה אומר: "גיטלה תהיה שדכנית", ואימא שלי תיבדל לחיים טובים וארוכים, שתהיה בריאה עד מאה ועשרים, תמיד השוויצה: "הקלאפטע הזאת עוד תגיע רחוק! היא יודעת לסובב את כולם על האצבע הקטנה שלה". נו שוין! אז אני דווקא הלכתי ללמוד בסמינר את "הגיל הרך". בכלל לא חשבתי שאני אהיה שדכנית פעם, אבל אתם יודעים איך זה…. צריכים לחתן ילדים… מאיפה אני אקח כסף לחתן אותם? תגידו! מאיפה??? אז התחלתי לעסוק קצת בשדכנות. לא. אני עושה את זה לשם שמים, לא בשביל הכסף! שלא תחשבו. אבל אצלנו אומרים שמי שלא משלם מינימום 1000 דולר (וזה בזול!) בשביל השידוך, השידוך חו"ח יכול להתקלקל. רבנים גדולים אומרים את זה, אז מי אני שאתווכח? האמת היא שהכי משתלם לעשות שידוך חרדי. שם משלמים לך בלי בעיות. והכי טוב משלמים הליטאים, אבל אני לא בררנית ולוקחת מכל הבא ליד. מה שהקב"ה מזמן, אני לוקחת. אפילו מזרוחניקים וחוזרים בתשובה. יצא לי בזמן האחרון לשדך כמה מזרוחניקים. יודעים מה זה מזרוחניקים? אלה עם הכיפה הסרוגה. האמת שבהתחלה לא כל כך הכרתי את האוכלוסייה הזאת. אבל גיליתי עולם ומלואו! מזרוחניקים זה לא מקשה אחת כמו שאתם חושבים. יש כל מיני סוגים. יש גוּשניקים, כאלה שהם נישט אָ-הין ונישט אָ-הֶער, פרווה כאלה. גושניק זה על שם הישיבה בגוש עציון, שהרבנים שם הם, אעפעס, מערכניקים כאלה. ויש מתנחלים שיש להם כל מיני משיגָאעסים. הם מוכנים לגור רק על גבעות, ואם הבחורה לא מוכנה לגור על הגבעות- זה לא שייך! זה לא ילך! יש "מרכזניקים", כלומר בסגנון של בחורים שלומדים בישיבת "מרכז הרב", שהם קצת אסטרונאוטים, רחפנים. ויש גם את סגנון "הר המור"- שדומים מאוד ל"מרכזניקים" רק שהם לומדים בישיבה אחרת שנקראת "הר-המור". כך ש"הר-המורניק" ו"מרכזניקית" זה שידוך טוב, אבל חו"ח חו"ש לא "גושניקית". פשוט לא יעלה על הדעת! ולא דיברתי עדיין על גודל הכיפה ועל הציציות. חשוב מאוד איזה סוג כיפה יש לבחור. זה מתחיל מכיפת גרוש, פיצקאלה, עד שזה מגיעה לכיפות הגרוזיניות הענקיות. והבנות? נראה לכם שזה עסק פשוט? יש "שָׂמחֵמיות" שזה מקביל ל"מרכזניקיות" (זה בא מהשיר שׂמחֵם שׂמחֵם שׂמחֵם בבניין שולֵם") מעופפות, שהולכות טוב עם "מרכזניקים". הן דוסיות זרוקות שלובשות חצאיות מטאטאות מדרכות ושרוולי שלושת רבעי, שבמילים פשוטות אפשר להגדיר אותן שלוכיות ורחוביות. ויש את הסטייליסטיות המחוייטות שהולכות עם בגדים אופנתיים ועם שסעים בחצאיות, שרואים להן את כל הרגליים. הן מתאימות לסטודנטים בעיקר, ולא חלילה לביינישים שרוצים ללמוד רק תורה בישיבה. עם ביינישים הולך יותר טוב הזרוקות עם השלושתרבעיי. יש גם את ה"ברסלבניקיות" שהולכות טוב רק עם "ברסלבניקים". אתם לא יודעים מה זה "ברסלבניקים"? זה אלה שנכנסים לכם בין הגלגלים של האוטו שלכם באמצע כביש בין-עירוני ומתחילים לרקוד לכם. כן, עם הכיפות הלבנות והצ'ופצ'יקל. תעזבו אותי, רובם שם חוזרים בתשובה, אָה- יֶענֶע דתיים. בינינו, אני לא בטוחה אפילו שהם שומרים נגיעה (כלומר שהם לא נוגעים זה בזו עד בחתונה), אבל תמחקו מה שאמרתי לכם עכשיו, ובטח ובטח שלא הייתי צריכה להתחיל לדבר על זה ! היום בערב אני הולכת, בעזר השם, לחוג שמירת הלשון, ושוב נפלתי. אבל איך בעלי אומר: "שבע ייפול צדיק וקם", אז אני בטוחה שהקב"ה רואה ללבב, ויודע שאני משתדלת. אני אומרת לכם. דיפלומה אני יכולה לקבל על הידע שלי על ה"מזרוחניקים"! אז מה אני רוצה לספר לכם? תשמעו מה קרה לי: יום אחד באה אליי השכנה מהבית ממול, בוכה: "תשמעי טובה, תעשי טובה! את חייבת למצוא מישהו לבת שלי! כל החברות שלה מתחתנות והיא עדיין רווקה. היא כבר בת 21. מה אני עושה? אני כל כך דואגת.". את האמת? אני מכירה את הבת שלה מאז שהיא נולדה, והיא ניש אָזוי מֱצִיֱאע. אלה כמעט המזרוחניקים היחידים באזור שלנו בבני ברק. אמרתי לה: "בשמחה, מה אני לא אעשה בשביל השכנה הנפלאה שלי! אני כל כך אוהבת אתכם, ולצורית שלך מגיע את הכי טוב! תאמיני לי! ומה הבת רוצה?" שאלתי, "צורית מחפשת מישהו שיֵשֵב וילמד תורה, אבל לא צוּ"ל, אם את מבינה למה אני מתכוונת". "את האמת? אני עם הדיפלומה שלי עוד לא נתקלתי במילה צוִּ"ל, את מוכנה לדבר בפשטות, ככה שגם אני אבין?" "צוּ"ל זה קיצור של "צדיק ורע לו", אחד כזה שמתייסר כל הזמן, וצורית רוצה אחד כזה עם שמחת חיים, כמוה". מאחר שאין מקום כאן לכל הסיפור תוכלו לקרוא את ההמשך כאן:
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.