כתבתי זאת בעקבות סיפורו של סבי.
(את הסיפור המלא מעולם לא שמעתי, אך שברי זיכרונותיו ריגשו אותי.) מריונטה. זכוכית זיכרונותיך מתנפצת על רצפת האריחים ולכל שבר פנים ושם ורגע. צעד. שבבים זעירים חודרים לעורך וכעת אתה ניצב שוב מול הגופים העירומים, המוטלים צפופים כבדלי השעווה בחפיסת נרות השבת. ריח מאפה החג של אמא, עם קולה המזוקק עדיין חי כנגד עיניך המתות. ואתה נאחז בו במפרקי ידך המלבינים. צעד נוסף, דמעה ארגמנית זולגת מן הפצע הטרי, והמעיל הכבד של אבא מכסה את שניכם, ובדברי תפילה דלים אתה מבקש שגם הבוקר הזריחה, כמו מטה קסמים תפקח את עיניה השקועות. מריונטה המתעוררת לחיים. אך כעת גופה המזוות שכוח ונטוש יחד עם שאר בובות הסמרטוטים בארגז המוות הגדוש. והמעיל של אבא כה כבד על כתפיך. צעד נוסף. והכאב קשה מנשוא ובעיניך, הגיהינום לובש שמלת כפור יפהפייה, והארץ מתעטפת באדרתה הצחורה ומסיתה ממך את מבטה התכול והאכזר כאשר ניגר הדם מידיה. אתה נופל. והשנים ננעצות בבשרך ולא מרפות.
(את הסיפור המלא מעולם לא שמעתי, אך שברי זיכרונותיו ריגשו אותי.) מריונטה. זכוכית זיכרונותיך מתנפצת על רצפת האריחים ולכל שבר פנים ושם ורגע. צעד. שבבים זעירים חודרים לעורך וכעת אתה ניצב שוב מול הגופים העירומים, המוטלים צפופים כבדלי השעווה בחפיסת נרות השבת. ריח מאפה החג של אמא, עם קולה המזוקק עדיין חי כנגד עיניך המתות. ואתה נאחז בו במפרקי ידך המלבינים. צעד נוסף, דמעה ארגמנית זולגת מן הפצע הטרי, והמעיל הכבד של אבא מכסה את שניכם, ובדברי תפילה דלים אתה מבקש שגם הבוקר הזריחה, כמו מטה קסמים תפקח את עיניה השקועות. מריונטה המתעוררת לחיים. אך כעת גופה המזוות שכוח ונטוש יחד עם שאר בובות הסמרטוטים בארגז המוות הגדוש. והמעיל של אבא כה כבד על כתפיך. צעד נוסף. והכאב קשה מנשוא ובעיניך, הגיהינום לובש שמלת כפור יפהפייה, והארץ מתעטפת באדרתה הצחורה ומסיתה ממך את מבטה התכול והאכזר כאשר ניגר הדם מידיה. אתה נופל. והשנים ננעצות בבשרך ולא מרפות.