כתבתי סיפור קצר-אהבה נכזבת

[מירימיייי]

כתבתי סיפור קצר-אהבה נכזבת

סיפור קצר

נכנסה חנה לסופר. בדרך כלל זה היום בו הולכת לסופר הקרוב למקום מגוריה אחרי הלימודים
המעייפים.מעדיפה ללכת פעם אחת עם סכום שהקציבה ולא יותר.
היא לא יותר מידיי מתבוננת מה חדש, יותר בראי ,היא תמיד קונה את אותם מצרכים קבועים
במחיר סביר,בראי ובדיוק מה שצריכה כדי לקיימה במשך שבוע,ואם יש מבצעים באחד
המוצרים שצריכה אז מה טוב.
אחרי שחיכתה בעצבנות לתורה בקופה נזכרה בחברתה שבורת הלב
שלא הפסיקה לילל אתמול על כמה שאהבה נכזבת זה דבר נורא ועד מתי
ייפסק הכאב הנורא הזה.אמרתי לה שהזמן עושה את שלו.לא באמת האמנתי
שזה ינחם אותה.עברתי כמוה לפני חצי שנה אותו כאב של אהבה נכזבת
והזמן עושה את שלו זה בטוח,אך עד מתי זה ייפסיק-כמה זמן זה ייקח?
אני עדיין חושבת עליו,אהבה ראשונה,תמימה וטהורה!
היא נושמת בכבדות,המדרגות עד לקומה 4 עייפו אותה בנוסף ליום המעייף הזה.
היא מעדיפה כמה שיותר לא לעלות במעלית.ספורט לא עושה,עובדת בשירות לקוחות
שרק יושבת ומנסה לנחם את עצמה מידיי פעם במשהו טעים שייתן מרץ .
תוך כדי שמסדרת את המצרכים צלצול של הודעה בפלאפון.
מתבוננת בתדהמה..רוני,רוני שלך לה הודעה..יאוו....
זה נראה לה קצת כמו חלום ,אך זה לא ממש מפתיע כי זה רוני.
רוני הפתיע אותה מספר פעמיים וזו לא הפתעה שעטופה בסרט,זו
הפתעה שהוא נעלם לתקופת זמן קצרה ולפתע הודעה מרוני שגם לא ממש מפתיעה.
אחרי שכבר חצי שנה עברה התחילה להשלים שזהו האהבה "הנצחית" שלה הגיעה לסיומה, או אולי שלא אבל נראה שהיא יותר בכיוון של סיום...כנראה שלא אמרה בליבה מאושרת שאי-אפשר שתתאר.
לחצה והיה רשום "נורא התגעגעתי, נפרדתי מהחברה ואשמח שניפגש לקפה"
נורא שמחה לדעת שרוצה לפגוש אותה עכשיו שפנוי,אך עדיין נשארת לה השאלה
כמו בעבר.אם אהב אותה אז למה לא היה איתה והלך אליה?
היא חשבה על זה כמה פעמים ותמיד התשובה שלה שהכי נראתה לה נכונה
וכך העדיפה לחשוב ,שהקשר שלהם היה מורכב,היא לא הייתה הכי כנה אתו עם רגשותיה
למרות שהיא בטוחה שיודע שאוהבת אותו אך לא בטוחה שידע שהוא הגבר שהכי האהבה
עד כוו שמבחינתה הוא יכול להיות אב ילדיה כי לא רואה את חייה בלעדיו!
בלי שום ספק היא שלחה הודעה שבה בפרוש מובן שהיא תיתן צאנס נוסף גם
אם לא הייתה בטוחה שזהו צעד נבון ולאן יוביל הקשר הזה..רק לא לכאב קיוותה.
נו,איך אפשר לסרב לו,עברו להן 6 חודשים וההודעה פשוט חוללה פלאים במצב רוחה.
הם קבעו להיפגש עוד שבוע.נראה לה המון זמן..אך עברתי חצי שנה לא אעבור שבוע?
צלצול טלפון.ליבה לשניה נדם...רוני?זהו רוני?..לא זו הייתה חברתה שבורת הלב
הן דיברו כמו כול שיחה רגילה ביניהם.הן שיתפו אחת את השניה בהכול
כמו אחיות בדם.היא הכי כנה איתה ומשתפת בהכול,אך על שהחליטה להיפגש
עם רוני אין מצב שתאמר.
היא לא יודעת למה הוא רוצה לפגוש אותה..התגעגע?רוצה לנסות קשר או שמתאים לו
הקשר כמו בעבר,לא מחייב.
מה שבטוח שחייבת לפגוש אותו כי נורא התגעגעה וכבר תברר אתו מה
בדיוק כוונותיו,ואם הן לא רציניות אז עדיף פה לסיים...או שלא!
החלטית היא אף פעם לא הייתה-מזל מאזניים 



אשמח לשמוע את דעתכם מכול המובנים
ואשמח לשמוע מה יש לומר מאלו שמבינים בכתיבה

 

[Purple Mushroom]

נחמד מאוד

סיפור מאוד מעניין. מזכיר לי אולי גם את האקסית שלי.
בפוסט הקודם אאל"ט הפנו אותך לפורום שהנושא שלו זה כתיבה, מקווה שפרסמת גם שם.
המון בהצלחה

 

[מירימיייי]

תודה.כן העליתי

 

[אייני]

יש לי שאלה לפני הביקורת

את קוראת הרבה? ואם כן, מה את אוהבת לקרוא? מה הספר האהוב עלייך?

 

[מירימיייי]

היי

אפשר לומר שקוראת הרבה.בעיקר סיפורי אהבה שמאוד מאוהבת
השתי הספרים האחרונים שקראתי "אחד בדקה" ו"פרחים שבלב" סיפור רומנטי.
אהבתי את שניהם ובעיקר את "פרחים בלב" שיותר מתחברת מבחינת הסיפור,שיברון לב שגם חוויתי.
"אחד בדקה " ספר בדיוני שהופתעתי לטובה שעניין אותי כי ממש לא מתחברת למדע בדיוני

 

[אייני]

אוקיי

אז אני מציע לך להתחיל לקרוא את הספרים האלה שוב כשהפעם את מנסה לנתח את הכתיבה עצמה. תתחילי לשאול את עצמך באיזה גוף הסופר כותב (האם זה סופר יודע כל? סופר שעוקב רק אחרי הגיבור הראשי בלבד ויודע רק מה שהוא יודע, אבל עדיין כותב בגוף שלישי? סופר שכותב מגוף ראשון כאילו הוא עצמו חווה את זה?), תתחילי לבדוק את החלוקה לפסקאות ולשורות (למה הפסקה נגמרת איפה שהיא נגמרת? למה שורה מסויימת נגמרת ככה ואחרת לא?) ותשימי לב לרמת השפה שבה הסופר כותב - זו שפה גבוהה? שפה פשוטה? שפת דיבור? שימי לב לשפה שבה הדמויות מדברות ולהבדל בין זה לבין השפה של הסופר, האם יש הבדל? האם הסופר כותב בשפה נקייה בעוד הדמויות שלו מדברות בשפת רחוב ובסלנג? האם להיפך?
והכי חשוב - שימי לב לבניית המשפטים, לניסוחים ולמילים, ולשימוש בגרשיים כדי לציין אמירות או מחשבות של אנשים.

נכון - זה מאוד טכני מה שאני אומר לך, ומאוד מעייף גם. אבל זה בדיוק הקטע - השגיאות שלך הן מאוד טכניות. את עוברת מגוף שלישי לגוף ראשון, השורות שלך נגמרות פתאום בצורה לא ברורה - גם באמצע השורה ולא ברור למה (אם המשפט שלך לא נגמר - אל תרדי לשורה הבאה. זה עושה כאב ראש), ואין לך בכלל פסקאות, לא ברורות לפחות, ככה שזה מרגיש נורא נורא עמוס. בנוסף - את כותבת כמו שאת מדברת, וזה לא מרגיש חלק, אלא מרגיש בעיקר צורם. ואחרון חביב - יש לך שגיאות כתיב ותחביר.

באופן כללי - הייתי ממליץ לך לברר האם יש קורסים שבהם מסבירים קצת עקרונות בסיסיים של כתיבה, בשילוב עם לעבוד בצורה חזקה על שגיאות הכתיב והתחביר שלך (כי זה משהו שסביר להניח לא עובדים עליו בקורס). אבל אם אין לך את הכסף - אז כדאי שתעשי את מה שאני אומר לגבי הספרים.

(וגם, באופן כללי - לקרוא ספרים בפעם השנייה והשלישית ואפילו יותר - זאת הדרך הכי טובה *באמת* להעריך אותם. אם הספר מעניין אותך עדיין בפעם השנייה, המשמעות היא שהוא כתוב *טוב*. אם הוא הפסיק לעניין אותך, אז למעשה הוא כתוב רע והדבר היחידי שהיה מעניין היה המתח שבו או הטוויסטים שבו וכד', ולא מעבר. ככה שקריאת הספרים שוב בשילוב הניתוח שלהם מאוד יעזור לך לדעתי).

 

[מירימיייי]

ממש תודה

לקחתי מה שאמרת ורוצה לעשות את זה אם זה מה שיעזור לי.
שמתי לב שמגוף שלישי עברתי לראשון,כי הדמות הראשית זו בעצם אני.
זה הסיפור הראשון שכתבתי ולפי דעתי בתור התחלה הוא לא רע.
אני מבינה למה התכוונת שכאילו לא משלימה משפט,הרגשתי שאני קצת תקועה.
יוצא שיש לי שגיאות כתיב,מתבלבלת קצת במילות עתיד כמו הבוא במקום אבוא.מנסה יותר לשים לב לכתיבה