מיכל
1. הכתבה הראתה את האסון שהיה בגני חוגה, גם הם לא התנהלו כשורה, ולא ע"פ התקן. אע"פ שכביכול זה מקום מסודר ועם מציל.... 2. מבדיקת הטיול עולה כי הכשל היה לא רק בגני חוגה אלא בכל התנהלות הטיול ואף בתכנונו. הילדים הוכנסו בצהרי אותו יום למעין עין יזרעאל לרחצה ללא מציל... 3. רשימת הכשלים שהובאה בכתבה היא תמצית לרשימה ארוכה של כשלים שמעידים על זלזול ואוזלת יד. 4. כמובן שאנחנו לא מתכוונים להעביר לרגע את האחריות לתלמידים או להורים. האחראים ישארו תמיד בית הספר ומשרד החינוך. הרציונל בהגברת המודעות בקרב בתלמידים וההורים מתחילה ראשית מהנחת היסוד שמי שניזוק מהכשלים והמחדלים האלו, הם התלמידים וההורים באופן ישיר, ולכן חשוב לנו לפתוח את עינהם על מנת שיוכלו להתריע על כל כשל או מחדל. לצערי אין הפנמה שכללים אלו נכתבו מלקחים מאסונות. ("פקודות בדם נכתבו") ואין הבנה שכל הפרה של כלל בטיחות כמוה כחציה באור אדום. בעבר כשהחלו עם קמפיין זהירות בדרכים, ההסברה התמקדה בחציה באור אדום ועברה לחגורות בטיחות כו'. גם כאן צריך לנקוט בהסברה שתשלב את כל הציבור במטרה להגביר את המודעות לבטיחות בטיולים. ברוח זו אנו מתכוונים להכין כרטיסים בענין: כרטיס לתלמיד - שידע ממה להיזהר ועל מה להרתיע, כרטיס להורה - שידע מה לברר ומה לבקר, וכרטיס למורה ולמנהל - שידעו כיצד עליהם להבטיח את שלום ילדנו ולהחזירם בריאים ושלמים מהטיול. 5. כפי שעלה מהכתבה, הבעיה היא לא רק מודעות, אלא גם לקיחת אחריות והרתעה. כל עוד שההפקרות הזאת נמשכת לאמור מורים פושעים ומשרד החינוך מטייח, אזי לא תתאפשר ישום לקחים ומניעת אסונות. למעשה מדובר בהזנחה פושעת של משרד החינוך, ובאוזלת יד המאפשרת את האסונות, ורק בדרך נס אין נפגעים נוספים. אני מאמינה שרק בכוחות מאוחדים של כל הגורמים, נוכל להביא לשינוי ולהפסיק לאלתר את הזילות בחיי אדם.
