כתבת שטויות במיץ, 52 רשויות מיותרות

[אבישי ק]

כתבת שטויות במיץ, 52 רשויות מיותרות

כתבה בגלובס 52 רשויות מיותרות
באותה נשימה אפשר לכתוב
מדינה 1 מיותרת, שללא ההשקעות שעשו בה היא לא הייתה קיימת
תכלס לת"א אין הרבה סיבה לקיום, הסיבה היחידה להצלחה של העיר זו העובדה שהיא העיר העברית הראשונה ונכון להיום רוב הכלכלה מרוכזת בה
לערים גדולות(לא בירות) אחרות בעולם יש איזהשהו בסיס כלכלי.
כל עיר בכל מקום בעולם היא בעלת פוטנציאל אם נותנים לה להתפתח
אסור לשכוח שקיימים הרבה מאוד איסורים על ערים בארץ שמונעים מהן להתפתח לפי ראות עיניים, לפעמים זה טוב.

 

[עמית מהשרון]

אכן הרבה שטויות

אבל צריך להוסיף גם התעלמות מוחלטת מהתופעה של "עיור אצור" בכפרים הערביים, שבנסיבות גיאופוליטיות שונות, רבים מהם לא היו אמורים כלל להפוך ליישובים עירוניים, אלא היו צפויים "לתרום" הגירה ליישובים עירוניים סמוכים.

 

[אבישי ק]

הרבה מהמגזר כבר עוברים לגור בערים שבסביבה

אני עובד בצפון בעיקר בחברות שמעסיקות רוב ערבי
יוצא לי לראות את הבעיות והתמורות שקיימות במגזר
אחד המחסומים שנפרצו בשנים האחרונות הוא המעבר לערים הגדולות
(חיפה, קריות, כרמיאל, נהריה ועוד...)
לא מדובר במגזר קיצוני אלא בדור צעיר שאוהב בתי קפה, שומע גלגל"צ, קורא YNET, עובד באמדוקס, אני מקווה שהעיקרון מובן.
יותר ויותר עוברים לערים, למרות שהחיים בכפר הם יותר זולים, הם מוותרים על התענוג כדי לגור בערים ולהיות קרובים לרכבת, כבישים ראשיים וכו...
המגזר נשאר לגור בצפון ונוסע כל יום לת"א לעבוד בעוד היהודים עוזבים ומהגרים למרכז.
חלק גדול מהגידול שמציגות הערים בצפון נובע מההגירה של המגזר.
בסטטיסטיקות של המדינה המגזר לא יופיע בערים האלו מכיוון שבמשרד הפנים הם עדיין רשומים בכפרים כדי לקבל הטבות.

 

[ש מים]

הכותרתר מטעה (וכרגיל: "צהובה")

ראשית, אני מציע לכולנו לקרא קריאה סלקטיבית, ובעיקר להבין איך עובדים "חוקי העיתונות". במקרה זה לדוגמא: המאמר (המעולה והמקצועי, שנכתב בידי אחד האנשים והאקדמאים החדים ביותר בהם נתקלתי) נכתב בידי אדם אחד, ואילו הכותרת נכתבה/הוכתבה ע"י עורך/מערכת העיתון. כך, בגוף הכתבה מועלות טענות נכונות ומוצדקות ביותר (למשל: "הטעות הגדולה הראשונה הם חוקי ה-"Matching" המעוותים, לפיהם המדינה מקצה ומעבירה לרשויות מקומיות משאבים - בתחומים חיוניים כמו שירותי חברה, קהילה וחינוך - בהתאם לתקציבים שהרשות עצמה מעבירה"), לצד סקירה היסטורית לא רעה (שלדעתי היה מקום להרחיבה ולהעמיקה, אבל אני מניח שמטעמי מקום ומיקום בעיתון, לא הוכנסה). אבל לא כתוב בשום מקום "רשויות מיותרות". כלומר - כותרת הכתבה לא קשורה/לא מופיעה בגוף הכתבה!
האיזכור היחיד, בו ניתן לקשור את כותרת הכתבה לתוכנה מופיע בפסקה הבאה: "מדינת ישראל הביאה אותן לעולם בנסיבות המיוחדות של קליטת עלייה, בתהליכי "פונדקאות שלא כדרך הטבע"". כלומר, הכותב (פרופ' דגני) מודע ומזכיר שהישובים הוקמו "בשל נסיבות מיוחדות", ובהחלט היה צורך והיתה הצדקה להקמה, נוכח נסיבות אלה ("ערים מיותרות"?? זו "הצהבה עיתונאית" נטו!!).
ואם אתייחס לתוכן ומסקנות המאמר: אני מסכים איתו בכל פסיק ופיסקה. הכל אמת והכל נכון. לצערי.

 

[amit1270]

יש לי שתי בעיות עם התיאוריה שהוא מציג

1. לא ראיתי אף דוגמה שמאששת את התיאוריה ולא ראיתי שום הסבר מניח את הדעת לאמיתותה.
2. הכותב מתייחס לערים כאל גופים עצמאיים, כשבפועל ערים רבות הן חלק ממטרופולינים ולמעט גבול שרירותי (לרוב שריד היסטורי) אין באמת משמעות לגודלן כעיר בודדת אלא לגודל המטרופולין כולו. האם התיאוריה מדברת על מטרופולינים או על יחידות שלטון מוניציפליות, ואם מדובר ביחידות שלטון, באיזו רמה? (במטרופולינים רבים יש עיריות-על.)

 

[ש מים]

לא הבנתי

1. לאיזו תיאוריה אתה מתכוון? תאוריית האורבניזציה? "תאוריית הערים הבינוניות" (אצרף גם בשרשור נפרד, בשל הנושא החשוב, לדעתי).
2. מה הבעיה בס' 2? במה זה סותר את העובדה שציינתי בפוסט הקודם? (וגם כאן: על איזו תיאוריה אתה מדבר?)

 

[amit1270]

התכוונתי לזה:

"המדרג היישובי אורבני השכיח מתאפיין בכך שביחס לעיר היותר גדולה - "עיר הראשה" (נאמר 500 אלף תושבים כמו ירושלים היהודית היום) אוכלוסיית העיר השנייה במדרג יהיה כמחצית גודל העיר היותר גדולה (250 אלף). אוכלוסיית העיר השלישית במדרג יהיה כשליש (כ-165 אלף), הרביעית כרבע וכו'"
&nbsp
הקישורים שהבאת לא ממש מתייחסים לדברים האלה.

 

[ש מים]

עכשיו אני מבין

טוב... די בלתי-אפשרי להעביר כאן את כל החומר של קורסי היסוד בתכנון עירוני, אז אביא מספר קישורים, שאני מקווה שיבהירו לך שהרעיון אינו "פרי מוחו הקודח" של פרופ' דגני, אלא נושא שנחקר וניטחן במשך שנים, ע"י מיטב החוקרים ואקדמאים ברחבי העולם (וכמו כל נושא הקשור לתכנון עירוני, וכמו שכבר כתבו כאן בעבר: התשובה אינה "שחור ולבן", כמו במדעים מדוייקים, אלא סטטיסטיקה והסתברות).

1. מאפייני המדרג העירוני.
2. העיר - תהליכי התפתחות ופיתוח.
3. עיור בישראל (ויקיפדיה).
4. יסודות התכנון העירוני (מאמר מרתק של בועז בזילאי, שהבאתי כבר בתגובה הקודמת).
5. מיקום ערים ומדרג עירוני.
6. עוד הסבר על מדרג עירוני.
7. המדרג העירוני - ספר לימוד בגיאוגרפיה.
8. פעילויות פנאי ומדרג עירוני.
9. מדרג עירוני בקנדה.
10. ספר: התמודדות עם המסתורין של מדרג עירוני (לפי התקציר, נראה שזה מה שאתה מחפש
    
    )

 

[amit1270]

לא הספקתי לעבור על כל הרשימה שהבאת

(וכל הכבוד על ההשקעה. באמת)
אבל מעיון בכמה מהקישורים לא מצאתי זכר למדרג עפ"י פרופ' דגני. מה שבד"כ אומרים זה שבמדינה עם מדרג עירוני "בריא" ההבדל בין הער הגדולה לזו שאחריה הוא לא משמעותי ויש עוד כמה ערים בינוניות בהמשך, לעומת מדרג "עיר ראשה" שמאפיין מדינות לא מפותחות, שבהן יש עיר אחת ענקית וכל השאר קטנות בהרבה (אם כי גם במערב יש מדינות כאלה, כמו צרפת ואוסטריה למשל). מהבחינה הזאת ישראל דווקא נמצאת במקום מצוין. אצלנו יש שפע של ערים בינוניות ואין עיר ענקית אחת.

אבל אתה יודע מה? החלטתי "לשחק" עם פרופ' דגני על המגרש שלו ולקבל את התיאוריה שלו, אבל בשינוי קטן (ולדעתי מוצדק) - תל אביב היא למעשה העיר הגדולה בישראל (והיא אכן העיר המרכזית שבה מתקיימת רוב הפעילות הכלכלית והתרבותית במדינה), אבל "תל אביב" שלי כוללת גם את בני ברק, רמת גן, גבעתיים, חולון, אזור ובת ים (מה שנקרא הטבעת הפנימית), ובסה"כ גרים בה כ-1.2 מיליון תושבים.

"ירושלים" שלי, לעומת זאת, אינה כוללת את החלק הערבי (שאינו רואה בעצמו חלק מישראל ואינו שותף מלא בכלכלתה) ומתגוררים בה רק כחצי מיליון תושבים. בחיפה (כולל הקריות) - כ-400,000 (שליש), ראשל"צ - 250,000, אשדוד 230,000 (חמישית), פתח תקווה 220,000 (שישית), נתניה ובאר שבע כ-200,000 (שביעית ושמינית), רחובות 130,000 (תשיעית), אשקלון 120,000 (עשירית). שים לב שאוכלוסיית העיר המדורגת עשירית היא עשירית מהעיר הראשונה! אחלה מדרג!
בקיצור - הכי קל לשחק עם מספרים.

 

[ש מים]

מידרג העירוני אינו המצאה של פרופ' דגני

לדגני זכויות (ואפילו "המצאות") רבות בשדה גאוגרפיה העירונית, אבל המידרג העירוני אינו אחת מהן.
וכן, אפשר תמיד לשחק במספרים. זה משעשע, זה גם אתגר אינטלקטואלי ואם יש הגיון בסידור - אז למה לא?

 

[shershku]

זו לא המצאה שלו

בתקופה בה הרחבתי את לימודי הג"ג בתיכון למדו את התיאוריה הזו. זה מה שנלמד גם בתואר לג"ג.
אבל קיימת בעיה אחרת - ביישום של התיאוריה על המצב (וההיסטורי) הדמוגרפי של ישראל. בערך כל עשרים שנה (בד"כ) יש שינוי דמוגרפי משמעותי שסותר את היישום של התיאוריה. כמו, כן את מדיניות הממשלה בנושא יישוב האוכלוסיה בעשורים הראשונים למדינה.

 

[amit1270]

לא התכוונתי לומר שהתיאוריה היא שלו וצר לי אם כך השתמע

בכל אופן, אני לא חושב שהטענות שלו מבוססות יותר משלי (אם כבר אז ההפך). מחקר שמצוטט בעמוד הוויקיפדיה שהועלה כאן מדבר על אזורים מטרופוליניים ולא על ערים בודדות, וזה בדיוק מה שיש לנו בארץ - רצפים עירוניים עם גבולות מוניציפליים אקראיים למדי. אם מתעלמים מזה מקבלים תמונה מעוותת.