כתגובה לכותרת

[דנה^^]

כתגובה לכותרת../images/Emo13.gif

אז מה קרה לי ששמתי לב אליו ואף פעם לא היה לי פורום לרשום אותו? אז הנה.. זה מה ששמתי לב: נמאס לי

לא יכולה יותר.. זה משגע אותי, והכי מהכל זה הורס אותי. ולא משנה כמה אנשים וכמה פעמים אמרו לי לקחת את זה בקלות, בסך הכל, מה זה המוסד הטפשי הזה? עוד שנתיים ונגמר, אבל לא. אני לא יכולה יותר. למה אני צריכה לגרור את ההרגשה הזו של אנשים ביב´ שכמעט מסיימים וכבר אין להם כוח לשטויות האלה כבר שנתיים?? אז מה, לגרור את זה עוד? בשביל מה? אני לא מבינה בשביל מה להישאר במסגרת המטופשת הזו אם אין לי כוח אליה?? "לתת לך לצאת משיעורי תנ"ך וללמוד לבד לא יפתור את הבעייה, זה כמו כדור לכאב ראש, זה רק אשלייה אבל יש פה משהו מעבר" בטח שיש משהו מעבר, גברת מנהלת. נמאס לי! את לא מבינה שאני אומרת לך שנאי בתהליך של נפילה? ואם עכשיו בתחילת השנה השאיפה שלי מתנ"ך היתה 60 אז עכשיו הציון בכלל לא מעניין אותי? ושאם היום זה תנ"L אז לאט לאט יתגבשו להם עוד מקצועות כאלה? "אנחנו פה בשביל לתמוך בך, גם אם תלמדי לבד בבית אנחנו מצטרך ערובה לזה שבאמת תלמדי" איזו ערובה??! כשאני מדברת איתך על חופש אני מדברת על חופש מוחלט! וכן, יש מקצועות שהיה לי קשה להסתדר איתם מחוץ למסגרת בבית ספר, במיוחד שהמורים שמלמדים אותם די בסדר (ופה מתערבת היועצת- את לא צריכה להתייחס למקצוע לפי המורה. לא? לא נראה לי! למה מי את בכלל שתגידי לי מה לעשות? אני זו אני, וכמו שכבר אמרתי לך אין לי אף כוונה להתאים את עצמי למסגרת. אני לא מוכה לעקם את עצמי ולשבור את הגב כדי להתאים למסגרת. לא. זו תהיה המסגרת שתתאים לי!) אז מה התחלתי להגיד? אהה כן, אז אני רוצה את החופש שלי- ללמוד בקצב שלי, בזמן שלי, ואת מה שמעניין אותי. ודרך אגב- איך זה שעדיין לא חזרת אלי עם תשובה בקשר לתנ"ך? את לא חושבת שזו חוצפה?? סליחה, אבל באופן כללי יש עוד חודשיים לסוף הלימודים, ועכשיו תוציאי את כל החופשות, אז מה יישארו לי 4 שיעורים ללמוד לבד?? אז איזה מן ניסיון זה? ואם זה היחס שאני מקבלת ממך אז למה את מצפה לקבל יחס שונה ממני? ולמה בכלל אני צריכה ללמוד לפי ה"תוכנית"? את יודעת, אם הייתי הולכת לפי תחומי העניין שלי את יודעת כמה דברים הייתי לומדת? המון! וגם הייתי משקיעה. איזו סיבה יש לי להשקיע במקצועות שאני שונאת ולא מסינה מה הטעם בהם? (ראה מתמטיקה). מה יעזור לי לרדת ל4 ל3 מואץ, ל3 רגיל או אפילו ליחידה (אם יש) אם בכל אחד מהם אני אוציא 0 כי אין לי אף רצון לעבוד? מצטערת לאכזב אותך, אבל לא הכל עובד על המוח, כי דברים שלא הולכים לי בקלות אבל מעניינים אותי- אני אוציא את הנשמה שלי בשבילם, וכמו כל דבר אחר בחיים, מה שלא יעניין אותי- יוכל לשכוח ממני. אז למה שאני אנסה לפתור את המבחן? לא בא לי. למה שאני אנסה את המועד ב´? לא בא לי. למה אני לא יכולה ללמוד מספר נושאים מכל תחום עניין שיש לי? את יודעת כמה הייתי לומדת ככה? והכי חשוב, הייתי לומדת דברים שאני רוצה. זה היה בא ממני. לא כי זה חובה. ואם כבר דיברנו על יחס- איך זה שאת מדברת על זה ששיעור חינוך חובה ללמוד כי בבית ספר מלמדים ערכים ולא רק מקצועות, אבל איזה ערכים קיבלתי בבית ספר? צביעות? רמאות? שפלות? מצטערת, אבל אם אלה הערכים שאתם מלמדים, אני לא חושבת שזה מתאים לי. אז בואי נתחיל מזה שתפסיקו לסתור את עצמכם. אולי כל כך קשה לכם להחליט כי למרות שהמסגרת השתלטה עליכם, עמוק בפנים עדיין נמצא האני הקטן הזה שלכם, שבכל זאת מזיז שם משהו. אולי תתחילי לראות את העולם שבחוץ, ואז תגידי לי מה רע בילד שמעתיק כששומעים על אנשים שקונים תארים? הרי בסך הכל תמיד אמרתם לנו שעלינו ללמוד מהמבוגרים, לא? אז אולי נסכם את זה בזה שגם אתם לא משהו. להיפך, בעיני הכניעה הזו שלכם היא שפלה ומתועבת. ולא, אם זו התמיכה שאתם רוצים לתת לי אז לא רק שאני לא מעוניינת בה, אלא כמה שתתמכו אני אסתה מהדרך כמה שיותר, וזה יהיה הדבר היחיד שאני אוכל להגיד לכם תודה עליו. כי אם לא היה חושך, איך הייתי מזהה את האור? אז תודה לך מנהלת, תודה לך מסגרת, ותודה לך עולם קטן. רק על זה שנתתם לי לראות תמונה ברורה יותר. ותודה לכם אנשים יקרים אם טרחתם לקרוא את כל תוכן ההודעה הזו... כמו שכתבתי בתחילת ההודעה- זה מה שקרה לי.. ולא היה לי איפה לרשום אותו, לא חשוב כמה אני אגיד ואצעק, הכתיבה עוזרת יותר. אם אני אזכר בדבר נוסף אני אכתוב שוב תודה.

 

[TomerZimmermann]

שיחקת אותה

הודעה ממש יפה. נהנתי מאד לקרוא אותה בגלל שאני מרגיש ממש כמוך. את רוצה תשובה? טוב... אין מה לעשות! אלה החיים. המערכת לא עומדת להשתנות לא משנה כמה אנחנו רוצים שזה יקרה. יש לנו שתי אופציות. להשאר ולסבול עד שזה ייגמר או ללכת וללמוד לבד (אקסטרני). אני מניח (מקווה) שקראת את המאמר שיש פה על החיים מחוץ למסגרת (או מה שזה לא היה, מזמן לא קראתי אותו). כל אחד צריך להגיע למסקנה שמתאימה לו. אם תשבי ותחכי שבית הספר ישתנה בשבילך אז את תתאכזבי מאד. אני מרגיש מחוייב להגיד לך שלפני שאת מחליטה ללמוד אקסטרני תחשבי על זה טוב טוב כי זה לא קל כמו שזה נראה. קשה מאד להשקיע בלימודים מרצון. בקשר לזה שגם באקסטרני תצטרכי ללמוד מקצועות שאת לא רוצה יש לי רק דבר אחד להגיד לך - life sux!!!! אם כבר מדברים על הנושא, אני אנצל את ההזדמנות להעלות לפה משהו שאני כתבתי פעם על מערכת החינוך (במהלך שיעור היסטוריה מעצבן מאד) זה קצת ארוך אבל לא נורא... אתם לא חייבים לקרוא... _____________________________________________________________________ !הדגש! הנה מה שכתבתי !סדגש! _____________________________________________________________________ למה אני שונא את מערכת החינוך? מטרתו של בית ספר היא לחנך אותנו ולהקנות לנו ידע. מטרות אלה בפני עצמן הן אמנם נעלות ומובן לחלוטין למה הן הכרחיות אבל דרכה של מערכת החינוך למלא מטרות אלה שגויות ומעובתות. השיטה שגויה מיסודה, במקום לבוא לקראת התלמידים, מערכת החינוך עושה כל שביכולתה על מנת להשניא עלינו את המקום ואת הנלמד בו. זה מתחיל במקצועות שאנו לומדים, במקום לתת לנו בחירה נרחבת עם מספר מועט של מקצועות חובה, ניתנת לנו האופציה לבחור מספר קטן של מקצועות חובה (1-3 בערך) ושאר המקצועות אנו מחוייבים ללמוד. בנוסף לכך גם מספר המקצועות שאנו יכולים להרחיב הוא מועט והרבה מקצועות הן רק הרחבה של מקצוע חובה (תנ"ך, ספרות, היסטוריה ועוד). מערכת החינוך בנויה כך שתתאים לסוג אחד של אנשים : אוהבי לימודים-משקיענים-לא טיפשים-לא חכמים. כל אחד שאינו משתייך לכל 4 הגדרות אלה ייאלץ לבחור בין שתי האופציות הלא טובות שמערכת החינוך משאירה לו : לפרוש מבית ספר או לסבול! כל אחד שאינו אוהב ללמוד נחשב מבחינת מערכת החינוך לחריג ו"מורד" ואינו מקבל יחס אוהד אלא מתנכל. במקום לעזור לו ולנסות לשכנע אותו בחשיבות הדבר ול"וותר" לו קצת על מנת שיצליח לפחות בחלק מהדברים, מערכת החינוך לוחצת עליו ומקשה עליו עוד יותר. כל זאת נכון גם לגבי מי שאינו משקיען. מי מבין ה"טיפשים" שמנהל את מערכת החינוך החליט שייתכן ובן נוער ישקיע בנושא לימודים?! מה זאת הטיפשות הזאת? למה ללכת עם הראש בקיר ולעשות לנו דווקא? בקשר למי שאינו משתייך לקבוצת ה"לא-טיפשים" כלומר אלא מבנינו שנחשבים לטיפשים (מכל סיבה שהיא: נפשית, ביולוגית או אחרת) הבעיה ברורה. מובן מאליו שאחד כזה לא יצליח בלימודים במסגרת הלא-תומכת הקיימת כיום. בקשר לקבוצה האחרונה (לא חכמים) כלומר אלה שהם כן חכמים (וליתר דיוק, גאונים), במקום ללכת לקראתם ולתת להם להתקדם מהר יותר וללמוד נושאים חשובים יותר, מערכת החינוך מכריחה אותם ללמוד יחד עם כולם את אותו חומר באותו קצב ובכך מונעת מהם את האפשרות לפתח את היכולות שלהם. הערה: כמובן שישנם כמה רמות בבית ספר על מנת לחלק את הלימודים ולאפשר לכל אחד להתקדם בקצב הקיים, אך השיטה הנהוגה כיום אינה עוזרת בהרבה מכיוון שהיא פונה למספר מוגבל מאד של רמות שכליות והחלוקה נעשית בדרך כלל על פי מקצועות הבחירה ולא המקצוע הספציפי. אז, למה בעצם אני אומר את זה? מה אני מצפה שישתנה? איך דבר כזה יכול להשתנות? התשובה לכך היא פשוטה. ברור שאי אפשר לפתח מערכת חינוך פרטית לכל אחד אבל אפשר לעזור לנו. זה צריך להתחיל עם קצת מוטיבציה. לא מוטיבציה של התלמידים אלא של המורים. זה צריך להתחיל בכך שהסטטוס של מורה יועלה. צריך להפסיק להתייחס למורים כאל פרייארים אלא כאל אנשים אשר ממלאים תפקיד חשוב ונעלה בקהילה. כתוצאה מכך (ומהעלאת השכר הנדרשת) אולי אנשים יבחרו במקצוע ההוראה לא כי הוא קל ויש בו הרבה חופשות אלא כי הוא חשוב. מרגע שהמורים ירצו ללמד הכל יראה טוב יותר, יהיה קל יותר לעזור לתלמידים והתלמידים יהנו ללמוד (נו טוב, נהיה ראליים, יהנו יותר ממה שהם נהנים היום). כמו שאמר פעם מישהו "זה הכל בגישה". כאשר המורים יבואו בגישה טובה יותר זה ישפיע על גישת התלמידים. כמובן שדבר זה אינו יפתור את כל הבעיה ויש עוד אלפי דברים שצריך לשנות אך זוהי ההתחלה והדבר החשוב ביותר. כמה מהצעדים החשובים לדעתי הם: * הגדלת מספר מקצועות הרשות והקטנת מספר המקצועות חובה. * הכנת תוכנית לימודים לחריגים (אנשים הרבה מתחת\מעל לממוצע). * הגדלת הגמישות של בית הספר באשר לאיך ללמד ומה ללמד. בסופו של דבר, כולם יודעים שמערכת החינוך מסריחה. כולם יודעים שאין תלמיד שאוהב את בית ספר ואין אחד שנהנה לבוא לשם. אבל כולם בוחרים להתעלם מזה ולחכות בשקט עד שהם יעברו את 12 השנים שלהם ושהשאר יסבלו אחריהם. זו דרך קלה מאד להתמודד עם דברים, אבל כמובן שזו לא הדרך הנכונה... מה עכשיו? עכשיו מקפלים את הכתבה, שמים אותה בצד וחושבים מה עוד אפשר לעשות ואיך. לי אין פתרונות לזה. הלוואי ויכולתי להגיד מה עלינו לעשות כדי שצעדים אלה יתרחשו וכדי שמערכת החינוך תנסה לעזור לנו התלמידים עוד. לצערי אין לי איך לעשות את זה. הדבר היחיד שחשבתי עליו זה לכתוב כתבה זו ולקוות שאתם תעשו משהו שאני לא חשבתי עליו... בהצלחה!!!! תומר צימרמן

 

[Chot]

ישש דיון בצפר

לא יודעת אין לי כוח לשאת נאומים כמו שאני בד"כ מיטיבה לעשו בנושא הזה. לגבי פתרונות אחרים- סה"כ כל מה שכתבת הוא לגיטימי ונהדר, בעיקר התיקונים ביחס הכללי לגבי ההוראה כמקצוע. אבל שינוי צריך לבוא גם מכיוון התלמידים- שסבורים, משום מה, שלימודים זה לא צריך להיות כיף, ואפילו לא קצת. תלמידים בכל רחבי הארץ צריכים לדרוש ולהביא את מערכת החינוך בארץ לידי מצב שבו היא תכל להחשב איכשהו לדמוקרטית, אפילו למחצה. שימו לב שזה בסדר להטיל עלינו אחריות של מבוגרים כש"סומכים" עלינו לחרוש ולקרוע תתחת לבגרויות, או אפילו להגיע בזמן לבית הספר, (ו"לקנוס" אותנו על איחורים ועל שיחרורים עצמיים), אבל בכל מה שנוגע בהחלטת החלטות משותפת במסגרת החברתית\מנהלית בבית הספר- אנחנו תינוקות קטנים, תמימים וחמודים, ואין לנו מושג על מה אנחנו מדברים. על כן, כצעד בסיסי לקראת השתכללות המערכת, אני חושבת שצריך להתחיל עם מידת ההשפעה של מועצות התלמידים המנוונות ברחבי הארץ. לפי הרושם שנותר בי משיחות עם תלמידי תיכון ומנאומי נציגי מועצת התלמידים בבית הספר, איכשהו בני נוער ובוגרים הגיעו למסקנה שהתפקיד העיקרי של חברי מועצת התלמידים הוא לארגן מסיבות, לדבר על "המצב בארץ", לעשות משלוחי מנות בפורים, לארגן מסיבות, לארגן מסיבות, ולדאוג שהגזלן בבצפר יביא קרמבו עם מילוי תות פעם בחודש. בולשיט. אלו רק שחרורים אקראיים של נציגי כל כיתה במסווה של דמוקרטיה מדומה. אם בחרתם נציגים, עליכם לדרוש מהם באופן ישיר שייצגו אותכם, בפני המורים, המנהל, המזכירה ואפילו השרת, על כל בעייה, שאלה וטרוניה, ולא רק להביא לידי ביטוי את הטעם של ילדי הכיתה בעיצוב וקישוט מגרש הכדורסל. טובסדר זאת כבר מתחילה להיות מגילה. בכל מקרה, רציתי מאוד להפנות אותכם לכתבה של הארץ על בית הסדר היסודי וחטיבת הביניים ע"ש א.ד גורדון בתל אביב, אבל מסתבר שצריך לקנות כאלה דברים אם הם בארכיון. בכל מקרה, אני בטוחה שאם אנשים פה יבררו, הם יווכחו בכוח היחסי של התלמידים ושל מועצת התלמידים, או בגרסא שלהם לגוף הזה- ועד נהנה פועל בלה כל מיני דברים כאלה יפים, וכמה שצריך לקחת דוגמא מבית הספר הזה, למרות שכולם אומרים כמה שהתלמידים שלהם יוצאים מופרעי. לא משנה. סיימתי עכשיו.

 

[Chot]

שיט נו יותר מידי "בכל מקרה"ים..

 

[חזיר בר]

בסדר

אני לא אתן לך את תגובתו של תומר, אני לא אתחיל לדבר על כשלונות מערכת החינוך זה לא לעניין מבחינתי. שמעי נכון שאנחנו לא "פורום בעיות בגיל הנעורים" או איך שלא קוראים לדבר הזה אבל אני בכל זאת אנסה לענות לך. אני אומר לך מראש שמה שאני אומר לך אלו לא עצות טובות,ההורים שלך לא יאהבו אותי ואולי את תתעצבני עלי בעוד כמה שנים אם תיקני את העצות האלו. זין. תקשיבי דנה,אני מניח שאת לא רוצה לפרוש מבית ספר בגלל החברים שלך ובגלל שזה יעשה לך בעיות עם ההורים ולעוד אלף ואחד מזדיינים קטנים שזה לא יהיה נעים לאוזן שלך. אז את יודעת מה,תחסכי לך את זה,תישארי טכנית במסגרת של בית ספר. אבל, מה שאת כן יכולה לעשות זה להכניס לך לראש שלא ממש מעניין אותך תעודת הבגרות בסוף כרגע,או הציונים ובאופן כללי לקחת הכל ממש בקלות ובחוסר עניין. אולי זה טבוע לך שבכל זאת,זה חשוב ציונים טובים וכל זה - אז עכשיו,פשוט תשכחי מזה ממש ממש טוב,ותתחילי לפעול מתוך ההנחה הזאת. פתאום תגלי שמאוד בקלות את מוותרת על שעות שמנות מהמערכת שלא לדבר על שטויות זניחות כמו שיעורי בית ולהתכונן למבחנים תהני מהסיטואציה הזאת עד כמה שאפשר ותתני לעתיד להצטער בשבילך (חוץ מזה,אין דבר שהוא לא בר תיקון). תתחילי עם בחורים מעניינים בבית ספר,תצחקי על המורות הטיפשות והמעצבנות,תתנהגי בהתנשאות כלפי המערכת ולמרות שכולם יגידו לך שאת קצת דופקת לך את החיים,דפקי חיוך של מיליון דולר ותמשיכי הלאה בדרך שלך,הדרך המנצחת.

 

[דנה^^]

תגובות לשניכם:

קודם כל תודה על התגובות ההודעה שלי יצאה די ארוכה ולא כל כך האמנתי שתטרחו לקרוא עד הסוף נתחיל עם תגובה לתומר כי זה לפי סדר ההגבה... "אלה החיים" לא מתאים לי. אני לא מוכנה לקבל את זה בתור עובדה ולחיות עם זה, זה אומר להתפשר. ומפשרה אף צד לא יוצא שמח. וזה אומר שצריך לנסות. אולי כרגע אין לנו מספיק דרכים, אבל אם נרצה באמת הכל אפשרי. בקשר לסיפור של להשתחרר מהמסגרת- כן, קראתי כמה פעמים, הדפסתי וגם נתתי עותק לאמא שלי. הקראתי לה את כל מה שכתוב בקשר לאקסטרני: בעיקרון אמא שלי כבר ביררה בקשר לזה אחרי כמה שיחות שהיו לי איתה על זה, כשהאחרונה היתה מאוד ארוכה ומפרטת את כל הסיבות שלי. מה היא כבר יכלה להגיד? היא אמרה שהיא מבינה. אבל הבנה זה לא מספיק לדעתי. יש הבדל בין להבין לבין ליישם. אז היא בדקה את האפשרויות, וגם אקסטרני לא היה מתאים לי, היא אמרה שבעיקרון יש 2 סוגים (לפחות באיזור שלי)- אחד זה כזה שהוא כולא עוד יותר מבית ספר.. כל פעם שאתה לא מגיע מדווחים ישר להורים. חרא. איפה חופש ואיפה אבטיח? השני הוא בערב (ערב? אמרתם ערב?! השעות שאני הכי הכי אוהבת ביום??) אבל בדרך כלל מקבלים אליו מבוגרים יותר, כאלה אחרי צבא, ולא אנשים ביא´ יב´ אבל- מדי פעם כן מקבלים. אז החלטנו היום לברר את הנושא הזה של לעשות קורס בכזה בית ספר במתמטיקה (רק מתמטיקה) וללמוד רק את מה שצריך להיבחן ולגמור סיפור. לשאר המקצועות בינתיים אני מוכנה עוד לתת צ´אנס, אבל מזה התייאשתי לגמרי. אני לא יכולה ללמוד מקצוע שאני לא מבינה מה המטרה שלו או לפחות שאני איכשהו אהנה ממנו. אני יודעת שקשה להשקיע בלימודים מרצון, אבל תחשוב (וזה מה שהייתי רוצה לעשות) על ללמוד רק ואני מדגישה רק נושאים שמעניינים אותך, זאת אומרת תבחר מצידי תת סעיף שלישי בהיסטוריה של השבט האפריקאי אז זה יהיה הדבר היחיד שתלמד בהיסטוריה. מעניין אותך חקר הגנום האנושי ועיצוב שולחנות טניס? אז אלו יהיו הדברים היחידים בלבד שתלמד בביולוגיה ועיצוב (כמובן שלכל נושא יש לפעמים נושאים שמתחברים אליו וצריך ללמוד קודם, אבל אם זה למטרה שאתה רוצה, דברים שאתה רוצה זה יילך יותר בקלות) אז זה כבר הופך להיות יותר מעניין, לא? כי זה הפאזל שאתה יוצר, שכולל את תחומי העניין שלך בלבד. מה שכתבת על משרד החינוך נכון, ואין מה להוסיף. (לפחות לא משהו שאני יכולה לחשוב עליו עכשיו), אז אני מחזקת את דבריך.. מה שאמרת על זה שכולם בוחרים להתעלם? לדעתי זה דבר שצריך לשנות. כי אם תתעלם מכל דבר שיציק לך, לא חשוב כמה "קטן" הוא ייראה, איך ייראו החיים שלך? וזו עוד נקודה. תחשוב על החלומות שלך בתור ילד, תסתכל על העתיד, איך אתה רואה את עצמך? רוב האנשים אפילו לא זוכים להגשים את החלומות שלהם. הם עובדים באיזו עבודה שהם סובלים בה רק בשביל האמצעי- כסף. ואני אומרת שלא צריך להתפשר. תעשה משהו שאתה אוהב, ברגע שתאהב את מה שאתה עושה, אתה תשקיע בזה המון, וכך ייראו גם התוצאות. וזה לגבי כל דבר בחיים. העיקר להיות מאושר לא? מה אפשר לעשות? תראה להילחם מבחוץ אי אפשר כי אף אחד לא יקשיב לך. אני חושבת שהדרך היחידה לשנות תהיה מתוך המערכת. הבעיה שרוב אלה שרוצים לשנות כל כך מתעבים את המערכת שהם לא מוכנים להתקרב אליה ברגע שהם סיימו את החלק שלהם בה.. חזיר בר (אפשר לדעת מה השם שלך?) העצות שלך- אין לי אף טענה נגדן. להיפך, כבר הבהרתי לאמא שלי כשדיברתי איתה שאם עכשיו לא ייתנו לי את החופש שאני צריכה הברירה היחידה שלי היא לעזוב בכוח את המסגרת ולפרוש כי אם אני אשאר בה, חיים טובים לא יהיו לי. ואת אותו דבר אמרתי למנהלת. אם לא תתנו לי חופש אתם לא משאירים לי ברירה אלא לצאת. סך הכל אני מניחה שהישארות במסגרת היא מעיין ניסיון לרצות את כל הצדדים. להישאר בבית ספר עם החברים (למרות שכרגע יש ימים שאני מגיעה ואף אחד לא רואה אותי בכלל כי אני נרדמת על השולחן..) בעיות עם ההורים זה כבר לא יעשה, הבהרתי טוב מאוד את הטיעונים שלי וחזרתי עליהם מליון פעם. טיעונים מוצדקים, אף אחד לא אמר אחרת, אבל כמו שתומר אמר- גם אחד גם לא מנסה לשנות.. וכשהיועצת שאלה אותי בהתפעלות "מה את הלכת למזכירה של המנהלת וסתם ככה ביקשת לקבוע שיחה?" ועניתי לה בכן שליו והיא התפעלה זה כל כך הרגיז.. למה את מתייחסת לזה כאל דבר יוצא דופן? למה את מניחה שאם יש לי בעייה אני אפנה לגורמים (מחנך, רכזת שכבה) שלא יודעים מהחיים שלהם? זה מזכיר לי עוד נקודה שרציתי להעלות, למה מתייחסים אל פליטי מסגרת בצורה שלילית? אני לא מבינה איך אנשים יכולים לחיות עם חוקים שנקבעו ע"י אנשים אחרים?? האנשים האלו קבעו את החוקים לפי מה שהתאים להם, אז איך אפשר לצפות שזה יתאים לכל אחד ואחד? המינימום שאפשר לעשות זה להגמיש אותם. תעודת הבגרות לא מעניינת אותי. למרות כל נאומי ה"תשאירי את כל האופציות פתוחות" של אמא שלי אמרתי לה שבמצב הנוכחי אני לא רואה טעם בלגשת לבגרויות מסויימות בכלל. בשביל מה? להיכשל? במקום, אני מעדיפה ללמוד ולחקור את הנושאים שמעניינים אותי. ולא, זה לא אומר שאני אשב לפי המערכת שלי בכיתה רק לפי החומר שלי, אלא זה אומר שאני אשב בזמן שנוח לי, ובקצב שנוח לי, ולפי איך שבא לי. הכי חשוב שזה יבוא מרצון. ואם לא, אז לא. בסך הכל כל דבר בחיים הוא הימור, אולי מסגרת נחשבת אצל רוב האנשים להימור בטוח יותר, אבל לא מבחינתי. בעיקרון עכשיו אני מחכה לתשובה ולסיים לברר את רוב הפרטים. אם הכל יפעל כמו שאני רוצה אז אולי באמת אני אצליח להגיע לפשרה שתרצה את כל הצדדים, בעצם לא. היא תרצה אותי בלבד אבל זה מה שהכי חשוב מבחינתי. אז שילכו כולם לעזעזל זו גם לא תהיה פשרה, כי זה יהיה מה שאני רוצה. ואולי אני אגיע להחלטה סופית ממשית רק בעוד כמה זמן, וזה יהיה בשלבים, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. ועוד טיעון שבעצם ניסיתי להגיד בהודעה הקודמת שלי הוא שגם שהמערכת מתיימרת לעזור היא עושה את זה באופן הכי חלש ושאפשר ומנסה להדחיק כמה שיותר ו"לשכוח" מזה. שוב תודה

 

[חזיר בר]

כמובן ששכחתי לסייג במשהו אחד

(השם שלי הוא דקל,אגב) אני לא יודע מה בקשר אלייך,אבל אצלי - קשה לי לדעת מה התפתח קודם,חוסר הרצון ללמוד (אולי מתוך עצלות מסוימת) או מערכת הטיעונים מרוממת הנפש שהתפתחה על. את צריכה לחשוב אם את לא פשוט עצלנית מנומקת היטב כי לפעמים אני תוהה אם אני לא משהו כזה בהקשר הבית ספרי. לא שזה נורא,אבל רצוי לא להדחיק פאקים באישיות אני מניח. (ועוד הערה אגבית,הסיבה שאני כותב הודעה בשעה כזאת היא שהייתי התעוררתי והייתי צמא)

 

[דנה^^]

התגובה שלי נמחקה!! אז, דקל,

טוב אצלי אני יודעת מה התשובה כי כשיש דברים שאני כן רוצה להבין אני אחרוש עליהם בכוח, אז זה לא קטע של עצלות (למרות שלאף אחד אין כוח לשבת כל הזמן וללמוד..) אבל זה יותר התחזק בגלל ההצורה שהמערכת עובדת. זה מה שפיתח את זה יותר ויותר. עוד משהו שרציתי להגיד זה על הקטע של ההשתקה. אם תשים לב לכל ילד יש שלב שהוא מתחיל לשאול שאלות ורוצה כל הזמן לדעת למה, הסקרנות שלו גדלה אבל מהר מאוד הוא לומד שעדיף לשתוק. למה? כי אחרי כמה שאלות כבר לא עונים לו, ואנשים סתם מתעצבנים על עוד שאלה כי הם בעצמם כבר לא יודעים לענות. אז הילד לומד לשתוק ולא לשאול. היתה לי פה נקודה אבל שכחתי מה ניסיתי להגיד בזה.. אז לא חשוב.. 2 משהוים שכן רציתי להגיד הם ש: 1. אף פעם אל תרגיש שאתה צריך לתת סיבה למה שאתה עושה, תעשה את מה שאתה רוצה כי ככה אתה רוצה, אתה לא צריך למצוא תירוץ טוב לזה. (וזה עוד משהו שלימדו אותנו לעשות- כל הזמן לתרץ). 2. איך זה שהורידו מהמיקוד את הנושאים הכי קלים ובכל זאת מצאו דרך שזה יעזור קצת? למרות שהיה עדיף להוריד דברים אחרים, אבל כבר אין מה לעשות.. באסה. מי הם שמחליטים מה להוריד ועל סמך מה הם מחליטים את זה?

 

[חזיר בר]

דנה

איזה יום וחצי עמוס הודעות מבחינתי בפורום,כנראה חוסר הבית ספר הזה בחיי באמת נותן לי יותר מידי זמן חופשי. אני לא נותן סיבה בשביל אנשים אחרים,אני תוהה ביני ובין עצמי מה המניעים האמיתים שעומדים מאחורי מה שאני עושה כדי שאני אהיה שלם עם זה. ובקשר למיקוד,אני לא יודע ולא אכפת לי.

 

[דנה^^]

שאלה

רגע אז סיימת בית ספר או שפרשת?

 

[חזיר בר]

לא לא

אני עדין בבית ספר,י"ב. פשוט,בצורה נינוחה ומתירנית משהו.

 

[דנה^^]

לפי החישוב שלי

אם אני ממשיכה אז גם לי תהיה מערכת מאוד מאוד קלילה ביב´ וזה רק כי ביא´ תהיה לי מערכת לא נורמלית (ומה בדיוק יש לי עכשיו?)

 

[TomerZimmermann]

תגובה כללית

אני לא הכי אוהב לתת את העצה שאני אתן לך עכשיו כי זה בטח מה ששמעת כבר מההורים\מורים\כולם. יום אחד את תחליטי להשלים בגרויות, זה כמעט בטוח. מעטים האנשים שמצליחים בחיים בלי בגרות. בגלל זה לא לעשות בגרות יהיה טיפשי. לדעתי הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה להשאר בבית ספר וכמו שהחזיר אמר "לקחת את זה בקלות". תלמדי מתי שבא לך, תבריזי מתי שמתחשק לך, אם אין לך כח ללמוד למבחנים אז אל תלמדי יותר מדיי. תעשי את הכל בקלות והכי חשוב אל תתרגשי מהתגובות של המורים\הורים. את תסיימי י"ב, אולי לא תהיה לך בגרות מלאה אבל לפחות יהיה לך חלק מהבגרויות עשויות. תלכי לצבא (או שלא) ותעשי מה שבא לך בחיים. אם תחליטי שאת רוצה להשלים בגרויות אז יהיה לך פחות בגרויות להשלים, את תחליטי לא להשלים אז את תגלי שהשנים שבהם לא השקעת בלימודים לא היו כל כך נוראות ולא תצטערי יותר מדיי על זה שנשארת בלימודים. זה הפתרון הכי טוב שאני יכול לתת לך. ברגע שתתחילי ללמוד איך שבא לך ומתי שבא לך את תראי שהלימודים הם לא כל כך נוראים, כמובן שזה משעמם מעצבן ועוד, אבל בכל זאת יש את החברים, ואם נמאס אז פשוט הולכים הבייתה לישון וחוזרים למחרת. בקשר לאקסטרני. אני לא יודע באיזה בתי ספר ביררת, אבל אני יודע שיש מקומות שאת נרשמת לקורסים במקצועות שאת רוצה (מקצועות שיש בם בגרות כמובן), את מקבלת ספרים ורשימת הרצאות. יש מקסימום של פעמים שמותר לך להבריז (נניח משהו כמו 30% מההרצאות). בנוסף מה שאת יכולה לעשות זה לפנות לבית ספר לקראת ההרשמה לבגרויות ולהגיד להם לרשום אותך לבגרות אקסטרנית במקצועות שאת מעוניינת לעשות בהם בגרות. הולכים לאינטרנט, מורידים את המיקוד מהאתר של משרד החינוך ולומדים בלי קורס וניגשים לבגרות. הציון שתקבלי זה מה שיהיה לך. מניסיון של חברים שלי, בית ספר לא ירצה לרשום אותך לבגרות אקסטרנית אבל פשוט תתעקשי, אסור לבית-ספר לא לרשום אותך. אם הם בכל זאת מסרבים, תרימי טלפון למשרד החינוך ותגידי להם שבית ספר לא מוכן לרשום אותך והם יגידו לך לאיפה לפנות כדי להרשם לא דרך בית ספר.

 

[דנה^^]

תראה,

אני אגיב לכל חלק וחלק ויש לי הרגשה שזה יהיה ארוווווווווך... תראה, אצלי זה או הכל או לא כלום. אמצע(=פשרה) לא מוביל לכלום. וזה בדיוק מה שאמרתי לכולם. המצב הנוכחי כמו שהוא לא מועיל לי בכלום. מצד אחד אני לוקחת את החופש בכוח (לא עושה כלום) אבל מצד שני אני כן מגיעה לבית ספר (יש לנו דבר מטופש שנקרא מנות אז אני לא יכולה להבריז כמה שאני רוצה) אז זה לא חופש מוחלט. מה יצא מזה? כלום. אז אני מעדיפה דרך אחרת. לא אמרתי שאני לא אעשה בגרויות, להיפך, אמרתי שאני מנסה למצוא כן את הפיתרון שיתאים לי. להשלים בגרויות בחיים שלי אני לא אשלים. אם לא עכשיו אז לעולם לא. אחרי שאני מסיימת עם המקצועות האלה אני לא רוצה יותר בחיים לגעת בהם. "לקחת את זה בקלות" כמה אנשים כבר אמרו לי את זה, וכל אחד ואחד בחיים לא יבין שאני לא יכולה- לא במצב הזה. במיוחד לא במערכת (ועכשיו אני מדברת על מערכת השעות) שסידרו לי. בטח לא תאמין אם אני אגיד לך שסופסוף היום ראיתי דברים בצורה אחרת וזה גם התבטא בהתנהגות- רגועה יותר, שלווה יותר, מאושרת יותר. סופסוף הפנמתי את היישום ולא רק את ההחלטה. אז יש לי מחר 2 מבחנים. אז מה? ויודע מה, הידיעה שאני לא מתכוננת אליהם וגם שזה לא מפריע לי בכלל מרגיעה. כי אם לפני כמה שבועות ידעתי שאין לי כוח אבל בכל זאת ישבתי ולמדתי נניח למתמטיקה ובנוסף לזה נכשלתי זה יצר תסכול. לעומת זאת עכשיו זה לא משנה לי, כי אני יודעת שאני גם לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד. וכל האנשים שמציעים לי הקלות שונות- אם עד עכשיו לא ידעתי להסביר למה ההקלות האלה לא יעזרו לי אז עכשיו אני יודעת טוב מאוד. כי ברגע שאיבדתי בזה עניין, לא חשוב כמה תקלו עלי ה0 יישאר 0. אתה יודע מה שאמרת בקשר לבית ספר נשמע מאוד יפה, כמו מה שאמא שלי ניסתה למכור לי, רק חבל שזה לא ריאלי מבחינתי. אם עכשיו אני אשאר במסגרת הזו, אלו יהיו עוד שנתיים של סבל ואם אני אבליג ואסבול אותן, אז בכל מצב שלא ייראה לי אני אבליג ואסבול. לא. זה בדיוק כמו שכשילדים מתחילים לשאול שאלות ואז הם לומדים שצריך לשתוק. אני לא מוכנה להיות חלק מהסלול הזה.. זה כמו מה שהזכרתי גם על מה שאתה רוצה לעשות או החלום שלך, בתור ילד למשל, לבין העבודה שתעשה שנים מאוחר יותר. ברוב המקרים יש הבדל רציני, ואנשים לא אוהבים את העבודות שלהם. ככה אתה רוצה את החיים שלך? הזכרת חברים- אז חברים יש תמיד, כי דברים כאלה לא הולכים ברגע אחרי שעברת למסגרת אחרת ואנשים שאתה תרצה להישאר בקשר איתם - אתה תישאר בקשר איתם. בקשר למה שאמרת לגבי בית ספר- זה מאוד יכול לעזור למשל אם יש לי חרא של מגן, אבל במקרה כזה אני גם אצטרך להתחיל ללמוד חומר של שנה שלמה (או יותר) לבד, המטרה שלי בקורס כזה היא ללמוד את מה שאני צריכה בלי כל השטויות של המורים, אבל יש מקצועות שאני בהחלט אחשוב על זה! תודה!! זה יוכל ממש לעזור לי בחלק מהמקצועות שאני כן לומדת רגיל אבל אני גם יודעת שיהיה לי מגן דפוק..

 

[RedStorm]

דנה דנה דנה!!!

יש לך את הכח ? ללכת ולומר מחר להורים שלך הורי היקרים , אני עוזבת את בית ספר! אם ה מה שאתה רוצה וזה מה שיביא לך אושר (המסטר פלאן של החיים) תעשי את זה ..... אבל את גם יכולה לשנות את התפיסה שלך , ללימודים את יכולה לשבת ולחשוב טוב מאוד ובהגיון לאיזה שיעורים עדיף ללכת ולאיזה לא , את יכולה לקחת ימים חופשיים סתם ככה באמתע השבוע ולא ללכת לבית ספר כי הריי אני לא יודע מה איתך אני בא לבית ספר ומעביר 9 שעות של ישיבה ולא למידה! אבל לפני מבחנים (יום לפני!) לומדים קצת ומקבלים עובר! הכי משגע שאנשים אומרים לך הציונים שלך בסדר אבל אתה לא תלמיד (לא מתנהג כמו תללמיד) זה מדהים אותי כמה אדיוטי המשפט הזה. אנחנו לא יכולים כל הזמן לסבול בשביל ה"עתיד" היותר טוב שמבטיחים לנו עם נלמד הייטב טנשקיע. שאלתי אנשים בכיתה שלי למה הם לומדים כל כך קשה, למה הם סובלים וכובלים את עצמם לכסאות למה? לבסוף ענו לי כי זה חשוב לחיים! לחיים? לחיים? לחיים? איזה חיים? החיים הם לא עכשיו? בקיצור דנה אני לא יכול לתת עצות כי בעצם אני צריך אחת בהצלחה!

 

[srullli]

טוב, אני גם רוצה להגיב בערך......./images/Emo13.gif

אני לא הולכת עכשיו לייעץ או להביע דיעה כי פשוט אני לא יודעת מה נכון ומה טוב ......

מה גם שאין לי איזה ניסיון חיים מכובד ומקיף שכזה ..... וגם אם היה לי אחד כזה , זה לא היה באמת משנה באף צורה , כי כל אדם הוא שונה , וכל דרך חיים או כיוון שבו אדם אחד ייבחר לאו-דווקא יהייה הנכון וההגיוני לאדם השני . אבל בכל זאת - קודם כל אני חושבת, וזו כמובן דעתי בלבד, שהתקבעות בכל מיני החלטות וסיסמאות זה לא משהו כ"כ חיובי ונכון.... להגיד דברים כמו "הכל או לא כלום" או "אם לא עכשיו אז לעולם לא " ( < את זה הפנת בהודעתך לבגרויות , ולזה שאת לעולם לא תשלימי ) זה דברים מאוד חזקים שאולי מתיישבים לך חזק ועמוק בתוכך , אבל הם יכולים להיות מלכודת, ולהביא לאכזבה גדולה אם דברים לא יתבצעו וילכו בדיוק לפי התוכנית. את צריכה להבין שיש מצביי ביניים בחיים , שייתכנו אכזבות, שאת עדיין לא לגמריי יודעת באמת מה קורה שם בחוץ (כאילו שאני יודעת

) , שעוד לא טעמת באמת את העולם , ותכלס, כל מה שאמרת - אני כ"כ יכולה להבין ולהזדהות גם כן , אבל תכנונים וחלומות לא תמיד מצליחים לצאת לפועל גם במציאות (למרות שאסור לוותר עליהם לעולם !! ) ואת צריכה להבין את זה . קחי בחשבון שאולי לא תצליחי במשימה שאת מציבה לפנייך , ואולי יום אחד כן תחליטי שאת צריכה להשלים בגרויות, ואולי דעותייך והשקפת העולם שלך ישתנו . בגדול - מה שאני אומרת זה שאל תיסגרי בפנייך אפשרויות , גם אם הם לא נראות לך רלוונטיות להווה וגם לעתיד היותר רחוק , אני הבנתי שאת לא מתכננת לצאת מהבי"ס או משהו , אבל הכוונה היא שבעייני אולי באמת כדאי לנסות , לשנות, להמר (

) אבל תמיד לבדוק שעדיין הדברים נשארו פתוחים וברי-תיקון וברי-מהפך, אפילו אם השינוי ההופכי יהיה רק חלקי - זה גם משהו . פשוט תחשבי טוב ותהיי שלמה עם מה שאת רוצה, ותסתכלי קצת עם מבט לעתיד , לפניי שאת מתחילה באיזו תוכנית , אל תעשי שום דבר בפזיזות ..... אני גם לא אומרת שאת צריכה עכשיו לחשוב עם עצמך שעות ולשבור את הראש מה את בדיוק רוצה בכלל, אבל פשוט לא לקפוץ מהר מדיי למשהו חדש לחלוטין, לכי שלב-שלב.... . בסה"כ זה נהדר שיש לך דיעה שבעייניי היא מאוד מעניינת , ואני למדתי מההודעות של כולם פה בשרשור הזה דבר או שניים אולי, אבל שוב - הדיעה שלי והדיעות כאן של כולם , וכל הניסיון או חוסר הניסיון של כל האנשים פה כולל שלי , הוא אישי בלבד ואינדיבידואלי לכל אדם, את צריכה להבין שבסופו של דבר החיים האלה הם שלך , ורק את יכולה לשנות אותם ורק את , ולא אף אחד אחר, יוכל להגיד לך מה הדרך הנכונה לך או החיים המתאימים לך . אז קחי את כל העיצות שנותנים לך כאן כעוד אופציה, כעוד משהו שיעזור לך בקבלת החלטה, אבל אף אחד כאן לא צודק וגם לא טועה ! . (ד"א, אני דיי שקלתי אם בכלל להגיב , כי כמו שכבר אמרתי , אני ממש, אבל ממש לא יודעת מה טוב לעשות ! אז קצת פחדתי להתיימר להיות משהו שאני לא , ולהראות כמו איזו מטיפה ומבינה גדולה, כי אני פשוט לא , אז גם על כל מה שכתבתי פה כרגע , את מוזמנת לפי שיקול דעתך, לעשות איקס גדול עליו , סה"כ אני מבינה שאת קצת מתחילה להכין תוכנית ברורה , אז אני מניחה שזה בסדר....) פחות או יותר מה שרציתי לומר .....

לילה טוב

 

[דנה^^]

תורי

טוב, מה אני אגיד לכם, רד סטורם ושרולי וכל מי שהגיב בשלב כלשהו, וגם כל מי שלא הגיב.. אתם צודקים. בכל דבר שתגידו אתם צודקים כי כל דבר הוא נכון, והנה שוב תגובה אישית לפי הסדר: לא.. לפני... אני רק רוצה שתדעו שכל מה שכבר התחלתי ליישם כבר בא לידי ביטוי, והמבחן ההוא במתמטיקה שהיה היום, לא התכוננתי אליו כמו שאמרתי לכם, וכשעשיתי אותו עשיתי אותו לאט לאט, בשלווה, בלי לחץ של זמן. אז עשיתי רק אלגברה. אז מה. כן, בכל מקרה אז רציתי להגיד שהיו באלגברה 2 תרגילים, בכל אחד 2 סעיפים. אז אני יודעת שכנראה עשיתי שאלה וחצי נכון! (חצי שאלה לא היה לי כוח.. אז סתם עשיתי משהו). ולדעתי זה הישג, כי זה אומר שנאי יוציא בסביבות 38, ותנחשו מה- זה היה בדיוק הציון שלי במועד ב´ לפני החלוקה ל4\5. רק שאז, אני חרשתי כמו לא יודעת מה, ואז היתה תחושה של כישלון, גם הנקודות שצברתי היו מכמה נקודות בסעיף אחד, כמה לסעיף השני.. והפעם יכול להיות שאני אקבל על מה שעשיתי את מלוא הנקודות. לדעתי זה כבר שיפור, בנוסך לזה שבמשך המבחן עצמו, עשיתי אותו בצורה נוחה, לא הייתי לחוצה (כי לא אכפת לי), לא דאגתי לזמן, להיפך, לקחתי אותו לאט, לאט.... אווף רציתי להגיב להודעות שלכם אבל אני רואה שאין לי זמן כי אני צריכה ללכת תיכף למשא"ז. טוב אז אני אגיב כשאני אחזור, מבטיחה! יום נעים וקליל, ) דנה.

 

[דנה^^]

שעה וחצי יספיקו לי כדי לענות? נכון?

יופי! טוב בקיצור- כבר כל מה שרציתי להגיד נשכח אז אני קוראת את ההודעות שוב והתגובה תבוא מייד.... רד סטורם: יש לי כוח? בטח שיש לי כוח על עזיבה מבית ספר כבר דיברתי והסברתי להרבה אנשים למה כמה ואיך, ובנוסף לזה גם אמרתי שאני בודקת עוד אופציות, בנתיים שומדבר לא סגור. ככה סתם לקחת ימים חופשיים אני לא יכולה כי יש אצלנו מנות. כן, גם אני באתי לבית ספר ולא למדתי, אבל במה זה עזר לי? בעצם מה שהפריע לי פה זה הבזבוז של השעות. לפני מבחנים ללמוד קצת ולעבור- שוב, בשביל מה? את מה שאני עושה אני עושה בשבילי ככה שבקטע הזה אני לא צריכה לשחק משחקים, בדברים שאני רוצה אני אשקיע (בקצב שלי ובאיך שמתאים לי- זה ברור) ובמה שלא אני לא מתכוונת להשקיע בכלל, והמקסימום יהיה ה5 דקות הראשונות של השיעור לפני שהמורה מגיעה, למה שהיום-לפני-מבחן יתבזבז רק בגלל מקצוע טפשי? בקשר ל"עתיד", גם אני שמעתי תשובות כאלה. כשדיברתי עם חברים שלי חלקם אמרו - ומה תעשי אחר כך? את חייבת תעודת בגרות! מה תעשי? במה תעבדי, איזה חיים יהיו לך? והתשובה שלי היתה- ואיזה חיים יש לי עכשיו? רוב האנשים בכלל לא נהנים ברוב החיים שלהם, וזה חבל. אמרת שאתה צריך עצה, הבנתי שזה קשור לאותו נושא, אבל עצה על מה בדיוק? רק אתה יודע מה הכי טוב ונכון בשבילך. בהצלחה גם לך שרולי: תראי, מה אני אגיד לך.. את צודקת. תמיד בהתחלה קשה לשחרר, וזה בגלל ההרגל שהדברים הם בצורה מסויימת. אז לוקח קצת זמן להבין ולוקח יותר זמן כדי ליישם באמת, ולפחות התחלתי - אני לא יודעת מה יהיה הסוף, אבל הנה, זו ההתחלה וזה כבר משהו. מכאן יש הרבה אפשרויות. אני לא יודעת מה יהיה בעתיד (קצת פיצלתי את המשפט.. הא?), אני אומרת את הדברים שאני מרגישה עכשיו, ועכשיו זה נראה לי בזבוז של זמן שאני אשקיע בעתיד כדי לחזור על דברים שאני לא רוצה, אולי בשלב כלשהו אני אחליט אחרת, בסך הכל יש לי הרבה תחומי עניין ואני לא יודעת מה יוביל אותי לאן, אבל הכוונה שלי היתה שאני לא הייתי רוצה לעשות את הדברים האלה במסגרת המסגרת.. אני אתן לך דוגמא- היום נשארתי לשיעור ניסיון בעיצוב. הנושא הזה נראה לי מעניין, ושנה שעברה הציגו את זה לפינינו כך שעיצוב מיועד רק למי שהולך לאומנות. בכל מקרה- אני החלטתי שאם אני אחליט להישאר בעיצוב אז אני אעשה את זה בשביל התחביב (כי אין לי הרבה ידע\ניסיון בנושא, ותמיד כדאי לשמוע המלצות וחוות דעת שונות) וזה אומר שאני לא אעשה בזה אף מבחן או בגרות. כבר שנה שעברה הבנתי שעדיף לי לא לבחור מקצועות שאני אוהבת כי הלמידה שלהם במסגרת בית ספר תשניא אותם עלי. כל העניין הזה של מבחנים- אני לא מבינה אותו.. אם נושא כלשהו מעניין אותי אז לי זה מובן מאליו שאני אחקור אותו ואלמד אותו. אז בשביל מה הבחינה? מה אתם (לא אתם...) לא סומכים עלי? קצת מעצבן הקטע הזה... בכל מקרה- את מה שאני עושה, אני עושה בשבילי, וכרגע אין תוכניות לכלום. אני מעדיפה ללכת לפי מה שנראה לי, ולעשות את מה שאני נהנית. בקשר לסגירת אפשרויות- את צודקת. אני לא מנסה לסגור סתם אפשרויות, אני כרגע מדברת על ההווה ומה שלא מסתדר לי עכשיו. כרגע אני שלמה עם מה שאני עושה. גיליתי שזה כיף יותר בצורה הזו. בקשר לסיכום שלך- אין שום סיבה שלא תגיבי, בסך הכל כל הדעות הן נכונות ואין לי אף סיבה לשלול דעות לפני שאני שומעת אותן. אכן דברים התבהרו לי בשבוע האחרון, ולמרות שאני עדיין מחכה לתשובה מהמנהלת, כבר הבנתי שההקלות הן לא אלה שיכולות לעזור לי, כי הדבר היחיד שמוביל אותנו הוא הרצון, וברגע שהוא נעלם אף הקלה לא תעזור. אז כבר אין השקעה מצידי במקצועות מסויימים, ובמובן מסויים זה עזר לי כי זה מפנה לזמן לדברים אחרים כל הנושא הזה הזכיר לי את המשפט הזה- "אתם בטח גאים במה שבניתם" - גאים בהמצאת מערכת מטופשת שעובדת על כולם.. אז הנה, מנהלים, במערכת שלכם נמצאו מספר שגיאות..

 

[דנה^^]

אני רוצה תשובות מכולכם...

מה השמות שלכם?

 

[srullli]

השם הוא שרולה ../images/Emo13.gif

טוב, סתם, פשוט נראה לי שאין ממש צורך לשאול דבר כזה ..... אם מישהו היה רוצה להגיד כאן את השם שלו הוא היה פשוט רושם אותו בכרטיס שלו, או סתם כותב אותו הרבה בהודעות שלו כדיי שאנשים יבינו את הרמז ויקראו לו בשם הזה ולא בניק שלו, אני יודעת שאני לפחות הייתי עושה את זה במקום שאנשים סתם היו שואלים אותי... זה היה חוסך ממני את אותה תשובה חוזרת ונישנת .... הסיבה שאני לא אומר את השם שלי ככה ברבים זה סתם כי אני פרנואידית ומעדיפה למנוע חשיפה מיותרת (ואני גם ככה לא לגמריי שלמה עם עצם העובדה שאני פשוט נמצאת המון במחשב.....) , כי אני פשוט סתם לא רוצה להתחיל לשמוע ביקורות מעצבנות של אנשים שיזהו אותי ויתחילו להטיף לי שאני לא עושה שום דבר עם החיים שלי ...... אני מספקת לעצמי ביקורת

תודה זאת אני..... נוח לי ככה

ואני עושה חושבים מדיי-פעם , אז אין צורך להזכיר לי דברים..... בכל אופן אין לי בעייה לומר לך את השם שלי, אז עוד מעט אני אשלח לך אותו היישר למעטפה הנחמדת הזאת שניצבת שם גבוה למעלה , משקיפה לה ככה בניחותא