כתיבה פרוזה
כתיבה פרוזה!
בשעת לילה מאוחרת,רעש מלאפ טופ רק נשמע.
היא מתכתבת בפייסבוק,עוד מיני רבות התכתבויות די סתמיות.
אחרי שאין עוד מה לומר,לה לפחות,אומרת לילה טוב.
יש תמעצבנים "ככה עוזבת אותי?"..כן,ככה עוזבת אותך.
סוגרת ונכנסת למיטה במין עצבות שלא חדשה לה.
מנסה להבין פעמיים רבות מדוע משתלטת עליה עצבות בדרך פתאומית ועדיין
לא הצליחה להבין.
נכון,יש דאגות של עבודה,מתי המצא סוף סוף תעבודה שתיתן לה סיפוק ולא פחות שקט נפשי.
הכסף הולך והוזל והכנסה של ניקיון בתים פעמיים בשבוע זו ממש לא עבודה.
היא שנים ככה,במין חיפוש עבודה וחיפוש עצמי בכלל!
היא גם חיפשה מקצוע,משהו ללמוד.לא הייתה שלמה עם החלטת שבסוף התחילה שנת הלימודים.
אפשר להבין אותה.כסף לא בדיוק יש לה,רכב אין,הורים עוזרים אין.
היא תצליח לממן בעצמה את הלימודים אם בכלל תמצא עבודה ,ואיך תשלב עבודה
עם לימודים,לא יהיה כזה קשה?אולי עדיף לוותר ורק לעבוד,מי אמר שתצליח למצוא
במקצוע שבו למדה?
לפעמיים חושבת שהיא לא הכי בנויה למחויבות.
היא לא הצליחה למצוא את עצמה באמת באף מקום עבודה.
זה התחיל מעניין ולאט לאט משעמם.כמה אפשר לדבר בטלפון עם אנשים מעצבנים שמעצבנים
או לעשות את אותו דבר כול יום כול היום?
היא מחפשת עניין,חיבור.לא מצאה לצערה.
יש לה כנראה בעיה של מחויבות.היא לא רואה סיבה הגיונית יותר למצב שלה!
עד שלא תמצא את עצמה ובעיקר את עתידה,דאגות ישובו ופתרונות שלא החלטיים
כנראה שלא ימומשו!
עד אז היא מנסה להיות אופטימית כי כזו היא.הכול משמים אומרים.
נראה מתי יחליט לעזור לה ושסוף סוף תיראה את עתידה מולה! !!
מה אומרים על הכתיבה,סגנון?אשמח לכול ביקורת,ואשמח אם מישהו יוכל לשנות לי אותה יותר בשפה גבוהה
תודה
כתיבה פרוזה!
בשעת לילה מאוחרת,רעש מלאפ טופ רק נשמע.
היא מתכתבת בפייסבוק,עוד מיני רבות התכתבויות די סתמיות.
אחרי שאין עוד מה לומר,לה לפחות,אומרת לילה טוב.
יש תמעצבנים "ככה עוזבת אותי?"..כן,ככה עוזבת אותך.
סוגרת ונכנסת למיטה במין עצבות שלא חדשה לה.
מנסה להבין פעמיים רבות מדוע משתלטת עליה עצבות בדרך פתאומית ועדיין
לא הצליחה להבין.
נכון,יש דאגות של עבודה,מתי המצא סוף סוף תעבודה שתיתן לה סיפוק ולא פחות שקט נפשי.
הכסף הולך והוזל והכנסה של ניקיון בתים פעמיים בשבוע זו ממש לא עבודה.
היא שנים ככה,במין חיפוש עבודה וחיפוש עצמי בכלל!
היא גם חיפשה מקצוע,משהו ללמוד.לא הייתה שלמה עם החלטת שבסוף התחילה שנת הלימודים.
אפשר להבין אותה.כסף לא בדיוק יש לה,רכב אין,הורים עוזרים אין.
היא תצליח לממן בעצמה את הלימודים אם בכלל תמצא עבודה ,ואיך תשלב עבודה
עם לימודים,לא יהיה כזה קשה?אולי עדיף לוותר ורק לעבוד,מי אמר שתצליח למצוא
במקצוע שבו למדה?
לפעמיים חושבת שהיא לא הכי בנויה למחויבות.
היא לא הצליחה למצוא את עצמה באמת באף מקום עבודה.
זה התחיל מעניין ולאט לאט משעמם.כמה אפשר לדבר בטלפון עם אנשים מעצבנים שמעצבנים
או לעשות את אותו דבר כול יום כול היום?
היא מחפשת עניין,חיבור.לא מצאה לצערה.
יש לה כנראה בעיה של מחויבות.היא לא רואה סיבה הגיונית יותר למצב שלה!
עד שלא תמצא את עצמה ובעיקר את עתידה,דאגות ישובו ופתרונות שלא החלטיים
כנראה שלא ימומשו!
עד אז היא מנסה להיות אופטימית כי כזו היא.הכול משמים אומרים.
נראה מתי יחליט לעזור לה ושסוף סוף תיראה את עתידה מולה! !!
מה אומרים על הכתיבה,סגנון?אשמח לכול ביקורת,ואשמח אם מישהו יוכל לשנות לי אותה יותר בשפה גבוהה
תודה
