כתיבת הבוקר עושה לי טוב.
אני ממש מחכה לזה. ולמרות שקשה לי מאוד לקום בחמש וחצי בבוקר, אני עושה את זה כבר שלושה ימים. הבעייה היחידה שאני מקווה שתחלוף, היא, שבצהריים נופלת עלי עייפות שלא מהעולם הזה. אני עובדת מול המחשב, ובערך בשתים עשרה אני אשכרה נרדמת על המקלדת. ההרגשה הרדומה לא עוזבת אותי, וחולפת רק בשבע בערב, בערך.... שינה באמצע היום לא באה בחשבון, משום שאני משתדלת לאמץ את מנהגי המקום