כתר הברזל /2016

כתר הברזל /2016

כתב:אהרון אפלפלד
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2016.
הספר של אהרון אפלפלד ליווה אותי בחג ראש השנה,
חיכתי לרגעים השקטים בו אוכל להמשיך לקרוא ולדעת מה הלאה קרה .
המקום אוסטריה,הזמן מלחמת העולם השניה.ברקע רחשי אנטישמיות עולים וצצים, עולים ומגבירים את קול שנאתם ליהודים.
על רקע זה,נישאת דמותו של גיבור הסיפור פטר שטיין.אירועים מההווה שזורים בזכרונות העבר,ושולחים זרועות אל העתיד .
בן להורים ואח לאחות מוכשרת בשם אולה שנפטרה ממחלה בדמי ימיה .
פטר היה קשור בחוטי אהבה והערכה אל אחותו, אל אישיותה הנבונה ויכולותיה,הבחנתה הפילוספית הדקה וכישוריה הלשוניים. אולה מלווה את פטר בחייה ובמותה בחלומותיו ובמחשבתו.
דרך בחר לעצמו בבגרותו,דרך זו לא הלהיבה את ההורים, אך הם לא עיכבו את מהלכיו,פטר התגיס לצבא הקיסר וציפיותיו מעצמו לסיים את שלבי הקורס ולהגיע לקצונה,היו גבוהים והחלטיים .
אימונים,פקודות,תירגולים ,התבצעו תחת מעקב קפדני מאוד ובלתי נסלח בעת טעות.
פטר היה נתון ללחץ רב בביצוע המשימות מחשש להדחה או נזיפה ,ומאידך רצה להצטיין והפעיל את כול יכולותיו וכוחות נפשו,ואלו מצבים לא פשוטים .
היה נתון להתקפי קנאה מצד חיילי הגדוד,על שראו בו חייל מצטיין בעל כישוריים יחודיים שמעפיל על שאר חבריו שאינם מסגולים בגללו להגיע לרמתו ולהשגיו. פטר היה היהודי היחיד,סבל לא פעם מהצקות חבריו,הועלתה טענה כי התחבר עם השטן. מדי פעם אףהתלכדה קבוצה חיילים כנגדו והעלילה עליו עלילות נוספות .
על התמודדותו של פטר בדרך לקצונה אשאיר לקורא, כך גם לגבי מערכת יחסיו או קשריו עם הוריו המכובדים שקולי המחשבה .
לאחר מותם ,חוזר פטר אל כפרו בודד נוגה ומדוכדך.החיים נמשכים ,הוא מבקר ידידים,אליו באיו חברים,גם משדה הקרב,יש לו תוכניות, הוא גם מתפנה למחשבה לעבר היעוד הנוסף שלו ,ואני הקוראת מלאת רצון
שכך תהיה בחירתו .
הספר כתוב בשפה יפה ומעניינת ,פורש יריעה על חיי החילים בצבא הקיסר האוסטרי הונגרי, ועל החיים האזרחיים באוסטריה בכפר קטן ,על תושביו הנוצרים שבינהם חיים יהודים,ושחלק מהיהודים בשל סיבות כאלו או אחרות התנצרו .
את כתר הברזל - "עיטור הגבורה הגבוה ביותר "קיבל פטר מהצבא ,מבחוץ הוא מצטייר בעיני האנשים כאדם מלא בתבונה ובערכיות ,צנוע ונאמן למידותיו "משכמו ומעלה"ואכן כזה היה ,אך מה קורה בפנים בתוך חדרי הלב.
ממליצה לקרוא ולהנות מספר טוב שעדין מהדהד וחבל היה לי כי נגמר...

 
למעלה