כ"ח באייר🥳📢

[חורזת באהבה]

יום ירושלים שמח
זכרונות
סיפורים
ספרו לנו

 

[אבי בן 1231]

יום ירושלים שמח
זכרונות
סיפורים
ספרו לנו
צפה בקובץ המצורף 105491

מצטער לאכזב אותך אך אין לי שום תחושה מיוחדת לירושלים.
גם כאשר במלחמת ששת הימים הכריזו בקולי קולות "הכותל בידינו" לא עברה בי התרגשות מיוחדת!!

 

[פולגאר]

מצטער לאכזב אותך אך אין לי שום תחושה מיוחדת לירושלים.
גם כאשר במלחמת ששת הימים הכריזו בקולי קולות "הכותל בידינו" לא עברה בי התרגשות מיוחדת!!

זאת בירתך ותוכל גם לראות את זה כבירה שלך,
סלוט

 

[חורזת באהבה]

מצטער לאכזב אותך אך אין לי שום תחושה מיוחדת לירושלים.
גם כאשר במלחמת ששת הימים הכריזו בקולי קולות "הכותל בידינו" לא עברה בי התרגשות מיוחדת!!

לאכזב את מי?

 

[משתפרת1]

יום ירושלים שמח
זכרונות
סיפורים
ספרו לנו
צפה בקובץ המצורף 105491

אני מהדור בו כמעט לא היו מכוניות פרטיות. חקלאים עבדו 24/365, בלי יום חופשה, כולל שבתות-חגים-כיפור, וכילדי מושבים יצאנו לטייל רק פעם בשנה, טיול שנתי. בכיתה ו' היה זה טיול לירושלים הבירה. כמה ציפיתי לזה! הפעם הראשונה בעיר הבירה שלנו, ששרנו ודיקלמנו וקראנו עליה! שבוע לפני הטיול חליתי באבעבועות רוח ונשארתי למרבה הכעס והתסכול בבית.
כשאחי הגדול השתחרר מצה"ל הוא קנה לעצמו אופנוע BSA, ואחרי כשנתיים החליף אותו במכונית אוסטין חבוטה ומצ'וקמקת. הגיע זמן הטסט השנתי. באותם ימים היו משרדי רישוי בודדים, מהאיזור שלנו כלי הרכב היו נבדקים בירושלים. "קח אותי איתך!" ביקשתי. הוא הסביר שהוא נוסע, בודק את הרכב וחוזר מיד. יש הרבה עבודה במשק והוא לא יכול לטייל איתי. בכל זאת הצטרפתי. ב-5 בבוקר יצאנו לדרך. האוסטין המצ'וקמקת חירחרה ווקירטעה לאיטה בעליות לירושלים. אנחנו מהשפלה, וכשהתחלנו לטפס נעצרה נשימתי מול ההרים. שער הגיא עם שלדי המכוניות ממלחמת השחרור (ואז הן עדיין היו חלודות ומפוזרות לכל אורך שער הגיא, מצב אמיתי ולא מיצג כמו היום) ריגש אותי מאד. עלינו אט אט את הקסטל והעיר נגלתה לעינינו. בפעם הראשונה ראיתי את הפסגות המכוסות בבתים בנויים מאבן. זה היה חידוש מפעים עבורי.
הרכב עבר את הטסט ונסענו מיד בחזרה הביתה. זוכרת את המראות הללו, את החוויה האדירה של המפגש הראשוני עם העיר.
את החסר לי באתרי העיר השלמתי במחנה קיץ בבית וגן כמה שנים אחרי כן. פעמיים עלינו אליה ברגל כשהשתתפנו כתיכוניסטים בצעדת ארבעת הימים (בפעם השניה- צעדת שלושת הימים), ומיד אחרי ששת הימים הזמינו אותנו (קבוצת המשתתפים בהקלטת שיעורים משודרים באנגלית) לביקור ברשות השידור ברחוב הלני המלכה, ואז בעיר העתיקה כולל הכותל המערבי.
בקורות החיים שלי יש כמה שנים טובות בירושלים, הכרנו אותה מעולה. היום העיר די זרה לי, השתנתה מאד.

 

[חורזת באהבה]

אני מהדור בו כמעט לא היו מכוניות פרטיות. חקלאים עבדו 24/365, בלי יום חופשה, כולל שבתות-חגים-כיפור, וכילדי מושבים יצאנו לטייל רק פעם בשנה, טיול שנתי. בכיתה ו' היה זה טיול לירושלים הבירה. כמה ציפיתי לזה! הפעם הראשונה בעיר הבירה שלנו, ששרנו ודיקלמנו וקראנו עליה! שבוע לפני הטיול חליתי באבעבועות רוח ונשארתי למרבה הכעס והתסכול בבית.
כשאחי הגדול השתחרר מצה"ל הוא קנה לעצמו אופנוע BSA, ואחרי כשנתיים החליף אותו במכונית אוסטין חבוטה ומצ'וקמקת. הגיע זמן הטסט השנתי. באותם ימים היו משרדי רישוי בודדים, מהאיזור שלנו כלי הרכב היו נבדקים בירושלים. "קח אותי איתך!" ביקשתי. הוא הסביר שהוא נוסע, בודק את הרכב וחוזר מיד. יש הרבה עבודה במשק והוא לא יכול לטייל איתי. בכל זאת הצטרפתי. ב-5 בבוקר יצאנו לדרך. האוסטין המצ'וקמקת חירחרה ווקירטעה לאיטה בעליות לירושלים. אנחנו מהשפלה, וכשהתחלנו לטפס נעצרה נשימתי מול ההרים. שער הגיא עם שלדי המכוניות ממלחמת השחרור (ואז הן עדיין היו חלודות ומפוזרות לכל אורך שער הגיא, מצב אמיתי ולא מיצג כמו היום) ריגש אותי מאד. עלינו אט אט את הקסטל והעיר נגלתה לעינינו. בפעם הראשונה ראיתי את הפסגות המכוסות בבתים בנויים מאבן. זה היה חידוש מפעים עבורי.
הרכב עבר את הטסט ונסענו מיד בחזרה הביתה. זוכרת את המראות הללו, את החוויה האדירה של המפגש הראשוני עם העיר.
את החסר לי באתרי העיר השלמתי במחנה קיץ בבית וגן כמה שנים אחרי כן. פעמיים עלינו אליה ברגל כשהשתתפנו כתיכוניסטים בצעדת ארבעת הימים (בפעם השניה- צעדת שלושת הימים), ומיד אחרי ששת הימים הזמינו אותנו (קבוצת המשתתפים בהקלטת שיעורים משודרים באנגלית) לביקור ברשות השידור ברחוב הלני המלכה, ואז בעיר העתיקה כולל הכותל המערבי.
בקורות החיים שלי יש כמה שנים טובות בירושלים, הכרנו אותה מעולה. היום העיר די זרה לי, השתנתה מאד.

אוהבת לקרוא את התיאור שלך.( בזמן הקריאה תיארתי לעצמי את התיסכול, ושמעתי את חירור הרכב)
איני זוכרת את התאריך של פעם ראשונה שהוריי לקחו אותי לירושלים, כן זוכרת את המפגש בבית של סבתא רבה שלי בירושלים, יחד נסענו באוטובוס לכותל. סבתא רבא שלי עליה השלום, זכתה להכיר את 2 ילדיי הגדולים. [עבורה דור חמישי]