לאבא שלי../images/Emo16.gif../images/Emo7.gif
אבא היקר שלי! מחר נבוא אליך אני אמא .. מחר האזכרה שלך ... 6 שנים אתה לא איתנו. 6שנים שאמא נשארה לבד ובודדה. 6 שנים אחרי שלכת המצב שלה הולך ומתדרדר. בשנה אחרונה יותר נכנסה לעולמה, לעולם השיכחה. לעולם לא לזכור ולהיות מבולבלת. אבא, כשנפטרת הייתי בת 29 אמא לשני ילדים קטנים. כשהיית בחיים אף פעם לא היית קרוב אלי. האבא בעצם היה האח הגדול. היית תמיד עבורנו דמות סמלי. ואחרי זה חלית במחלה הנוראית פרקנסון, שזה גם עולם לפני עצמה. אבא אני חייבת להגיד את זה, למרות שכל השנים לא הרגשתי אותך איתי , אף פעם לא חיבקת ולא הראת את אהבתך לא כעסתי עליך. התחלתי להרגיש את הכעס אחרי שהלכת! אחרי שהלכת, התחלתי להרגיש חלל ריק עצום, חלל שאבא שלי שאיננו. פתאום שאלתי איפה היית 29 שנה? איפה החיבוקים? איפה המשענת של אבא? תמיד היה לי נוח להגיד שטיות אבא שלי לא מתערב לי. אבל כשהלכת כל השאלות עלו!!! אפילו היו לי כעסים , למה לא קיבלתי מאבא!!! אבל אבא שלי היקר!! אחרי תקופה מוסיימת למדתי לתקן את העבר, נכנסתי למודעות עצמית, לרוחניות ועוד הרבה דברים, שאלתי וקיבלתי תשובות ודרך התשובות סתמתי את החלל. דרך המדיצטיות למדתי לסלוח , למדתי לדמיין ולת לעצמי הרגשה שכן היית שם. ואז סלחתי. ואז כל פעם שרע לי אני מגיעה אליך , יושבת ליד המצוה שלך כמובן לבד כי ליד אף אחד זה לא יוצא לי... בוכה ואמרת וצועקת ומבקשת עזרה... ולא יאומן אתה שם תמיד אני מקבלת איזה מסר אם זה חלום, אם זה הבקשה שלי מתגשמת, זה סימן שאתה שם עדיין למעני. אז אבא יש לי בקשה מיוחדת : שמור על אמא למעני, למען שני האחים שלי בחול, אל תתן מצב שלה להיות יותר גרוע, אני מוכנה שהיא תשאר כמו שהיא היום, בקשה אחרונה אל תקח אותה ממיני מהר, אני עדיין זקוקה לחיובק ואהבה שלך. יהי זכרך ברוךךךךךך.....
ממיני בתך רויה
אבא היקר שלי! מחר נבוא אליך אני אמא .. מחר האזכרה שלך ... 6 שנים אתה לא איתנו. 6שנים שאמא נשארה לבד ובודדה. 6 שנים אחרי שלכת המצב שלה הולך ומתדרדר. בשנה אחרונה יותר נכנסה לעולמה, לעולם השיכחה. לעולם לא לזכור ולהיות מבולבלת. אבא, כשנפטרת הייתי בת 29 אמא לשני ילדים קטנים. כשהיית בחיים אף פעם לא היית קרוב אלי. האבא בעצם היה האח הגדול. היית תמיד עבורנו דמות סמלי. ואחרי זה חלית במחלה הנוראית פרקנסון, שזה גם עולם לפני עצמה. אבא אני חייבת להגיד את זה, למרות שכל השנים לא הרגשתי אותך איתי , אף פעם לא חיבקת ולא הראת את אהבתך לא כעסתי עליך. התחלתי להרגיש את הכעס אחרי שהלכת! אחרי שהלכת, התחלתי להרגיש חלל ריק עצום, חלל שאבא שלי שאיננו. פתאום שאלתי איפה היית 29 שנה? איפה החיבוקים? איפה המשענת של אבא? תמיד היה לי נוח להגיד שטיות אבא שלי לא מתערב לי. אבל כשהלכת כל השאלות עלו!!! אפילו היו לי כעסים , למה לא קיבלתי מאבא!!! אבל אבא שלי היקר!! אחרי תקופה מוסיימת למדתי לתקן את העבר, נכנסתי למודעות עצמית, לרוחניות ועוד הרבה דברים, שאלתי וקיבלתי תשובות ודרך התשובות סתמתי את החלל. דרך המדיצטיות למדתי לסלוח , למדתי לדמיין ולת לעצמי הרגשה שכן היית שם. ואז סלחתי. ואז כל פעם שרע לי אני מגיעה אליך , יושבת ליד המצוה שלך כמובן לבד כי ליד אף אחד זה לא יוצא לי... בוכה ואמרת וצועקת ומבקשת עזרה... ולא יאומן אתה שם תמיד אני מקבלת איזה מסר אם זה חלום, אם זה הבקשה שלי מתגשמת, זה סימן שאתה שם עדיין למעני. אז אבא יש לי בקשה מיוחדת : שמור על אמא למעני, למען שני האחים שלי בחול, אל תתן מצב שלה להיות יותר גרוע, אני מוכנה שהיא תשאר כמו שהיא היום, בקשה אחרונה אל תקח אותה ממיני מהר, אני עדיין זקוקה לחיובק ואהבה שלך. יהי זכרך ברוךךךךךך.....
