לאבא

[התועה והמיוסרת]

לאבא

 

[אחר]

האם יש נתק מוחלט?

עם ההורים והמשפחה? והאם אני טועה כשנראה לי משני המכתבים שעם אבא שלך היית בקשר טוב יותר?

 

[התועה והמיוסרת]

צודק

כן, אחר, קיים נתק מוחלט ביני לבין הורי ומשפחתי. (אחי מתחתן בשבוע הבא, למשל... נודע לי על כך בדרך אגב..) ונכון, עם אבי היה קשר הרבה יותר טוב.

 

[רינהא]

מכתבים

קראתי את שני המכתבים שלך, שהם מאד מאד מרגשים, גם בגלל היכולת שלך להביע במילים את הרגשתך. אנא קראי את המסר האישי שהשארתי לך שיהיה לך שבוע טוב

 

[אתאיסט עם ציציות]

למכתבים שלי

למכתבים שלי יש שני נמענים, תמיד. אני כותב בראשי מכתב חריף מאוד להורי. ואז מקריא אותו לעצמי בשם ילדי. בודק את עצמי שוב ושוב שאני לא חוזר על אותו דפוס. מנסה בכל כוחי לתת לילדי חופש להחליט אבל גם מספיק בטחון להיות משהוא אחר. לדעת שהם צריכים לקבוע בעצמם את דרכם בחיים ואת גבולם. ואכן, גבול היא מלת המפתח שהם יבינו שצריך בכל מקרה גבול לקבוע. >אתאיסט מתפלל לאלוהים: בבקשה, עשה שהם לא יהיו דתיים<

 

[ספל חמאה]

../images/Emo45.gif

רוב מה שלמדתי מאמא שלי זה איך לא להתנהג. בתקווה שלא אמצא את עצמי יום אחד עם ילד בגיל ההתבגרות שלא יוכל לדבר איתי ויכתוב מכתבים נוקבים למגירה. זה די פשוט, כל מה שאני צריכה לעשות זה לזכור להקשיב ולקבל. אני מנסה להתאמן על זה ביחסיי עם ההורים (כלומר אמא שלי), אוף כמה שזה קשה, בעיקר כשהצד שני מעורר כל כך הרבה התנגדות ורגשות מעורבים וחזקים. >ספל חמאה מקווה שהשנים לא ישכיחו ממנה את מה שחשוב באמת<

 

[מטאור38]

חיבוק בשקל

קראתי את שתי המכתבים שלך והייתי רוצה לחבק אותך ולהגיד לך שהכל יהיה בסדר. שהכל יהיה בסדר אני לא יכול להפתיח.ובקשר לחיבוק עוד נדבר. אני מבין את הכאב והרגשתי לפעמים כמוך .אבל את באמת חושבת שהם ניתקו אותך בקלות? אני לא מקיר את ההורים שלך אבל אני בטוח שהם חושבים עליך לפעמים ושזה קשה גם להם. שלא תביני אותי לא נכון אני חושב שהם אטומים, צרי אופקים, וחלשים .ובטוח בטוח טועים. אבל תאמיני לי גם להם זה קשה >מטאור מחלק חיבוקים בלילות שבת בלבד. אז זה מיצוה לא?<

 

[haimcn]

על שני המכתבים...

אם יש אלוהים, אז לאחר קריאת שני המכתבים אני צריך לשאת את עיני למרומים ולהודות לאלוהים על ההורים שלי! אני מודה שאני לא מבין את מה שכתבת במכתבים ואני שמח על כך. המכתבים האלה מאפשרים לאנשים שלא מכירים את הצד הזה להתקרב קצת אל הרגשות הקשים אותם את מתארת... זה ממש לא נתפס אצלי... אני יודע שזה קיים אבל זה לא מסתדר לי... העוצמה הזאת של הדת מזכירה לי (סליחה על ההשוואה - ולהבדיל) את השהידים. הדת יותר חזקה מרגשות אנושיים שבין הורים לילדים. אז אני אחזור על מה שאמרו כאן כבר: בשביל זה אנחנו כאן... את יכול לאמץ אותנו כמשפחה... ואנחנו יכולים לאמץ אותך אם את רוצה...

חיים

 

[חופשייה ומאושרת]

יישר כוח!../images/Emo140.gif

תועה- המשיכי בדרכך האמיצה בידיעה שאנחנו כאן איתך (וגם במקומות אחרים אם תרצי). תמר נ.ב. חופשייה ומאושרת זה רק כינוי. גם אני בדרך כלל תועה ומיוסרת...(תודה למי שזה לא יהיה שזה מסיבות אחרות).

 

[ozone]

כואב,כואב,כואב

ושוב פעם כואב לי מחדש לראות עד כמה יקר המחיר שצריך לשלם תמורת האמת הפנימית שלך. קשה לי להאמין איך קשרים כ"כ טובים עם הורים נגדעים בעקבות רצון כל כך בסיסי וטריוויאלי כמו - ´להיות אני´. אני די מופתע שלמרות הקשרים ההדוקים שהיו לך עם הורייך,הם נגדעו במכה אחת ,ואין לי מה לומר,חוץ מלהצטרף לגדולים וטובים ממני,שנתנו לך

גדול,ובעצם..למה לא שניים?

המון המון בהצלחה - עוז.

 

[uri80]

לא מצליח להבין את ההורים האלה

בטוח שגם להם זה כואב איך אפשר להתנתק מהילדים שתזדיין הסביבה - למי איכפת מה חושבים השכנים !

 

[ozone]

נכון,ולא נכון

לי,למשל ,מצד אחד ,לא מזיז מה השכנים יגידו,אבל מצד שני,מאוד קשה לי שלא ´לדפוק חשבון´ להורים שלי,מכיוון שאני כבר חי עם תחושות הכאב שלהם על אחי הגדול יותר שחזר בשאלה,והאמת - מרגיש אפילו א ש ם (מה לעשות - ככה זה בחיים)