לאביגיל ולכל מי שהזדעזע

[שחר בן-פורת]

לאביגיל ולכל מי שהזדעזע

הי, קוראים לי שחר. אתם כבר בטח מכירים, אני זה שמתקשר את טוהר. שלא כמנהגי, אני רוצה הפעם להגיב על דברי התוכחה שהופנו כלפי וכלפי מדריכיי. לרוב אינני עושה זאת, מאחר ואני לא מסיונר, ואין לי מטרה לגרום לאנשים להאמין או להשתכנע שהמהות שטוהר מעבירים במילים שלהם נכונה להם. מי שרוצה, מתחבר. מי שלא, לא. כשהתקשור עבר דרכי בערב האחרון, זה היה ברור שהוא הולך לעורר גלים. הוא עשה זאת במובן מסויים כבר באותו ערב, משום שהנחרצות של המילים היתה משהו יוצא דופן אצל טוהר, כמו גם הנושא, שהוא דבר שהם מעולם לא התייחסו אליו באופן מעמיק. כמו שאמרה חברה טובה, תלבש שכפ"ץ. מעבר לתהייה אלו תגובות זה יביא - מעורבות, אגב - גם שמחתי. אני אוהב לעשות בלאגן, בלאגן חכם הכוונה. לעורר את השדים מרבצם, ואני שמח שזה עושה את זה. זה, כאמור, הוא התקשור. מאחר וכל זה, אני לרוב לא מגיב כלל, אבל כאן אני חושב שזו מחובתי להבהיר משהו לגבי הדרך בה טוהר עובדים. אם היית קוראת את החומרים שלהם לאורך זמן, אני מניח שהיית מבינה זאת כבר. אחת מהנחות היסוד של הדרך הרוחנית בה אני הולך בכל השנים האחרונות, דרך שטוהר מחזקים בלימוד שלהם, אומרת שפחד הוא אשלייתי במהותו, וזמני. משמעות הדבר הוא שהפחד אינו קיים באמת, וכי הוא אשליה. אנו מאמינים לאשליה מאחר והפחד מודחק/מוכחש, ולכן הוא צובר כוח והופך לממשי. מאחר והוא אשלייתי במהותו, אם מאפשרים לו להיות, הוא נעלם בשלב מסוים. לכן הוא גם זמני. הנחה שניה אומרת, שעל מנת להפוך לאדם מואר או חופשי, על מנת ללכת עם לב פתוח, יש להכיר ולרפא את כל עולם הפחד, המנוגד לאהבה. לשחרר ולרפא את הרגשות הקשים והמודחקים, ובדרך זו לאפשר לאהבה לזרום. הנחה שלישית אומרת שהפחדים שלנו הם הבסיס לכל דפוסי האופי המוכרים, בהם קמצנות, נוקשות, ביקורת, אכזריות, שתלטנות וכו´. חלק מהארטילירה שהופנתה כלפי

. מתוך כך, הלימוד לפיו אני חי, ואותו אני מעביר הלאה - והתקשורים של טוהר הם חלק מזה - מדבר על חשיפה מתמדת של עולם הפחד, על דפוסיו ומנגנוניו, כדי לרפא אותו. ההכוונה היא תמיד לשהות ברגשות, להיות בהם. להיות הם. ההתמסרות ללא תנאים לרגשות - קשים ככל שהם יהיו - מאפשרת להם להתפוגג באופן מלא וסופי מהגוף. מתוך כל זה באו טוהר והציעו להתחבר לצד האפל, ולהפוך להיות אפלים. לא במטרה להתרגל לזה - במטרה להפרד מזה. זו ההנחה העומדת מאחורי דבריהם, ומאחר ואני חי כך כבר שנים לא מעטות, ויודע שזה נכון מתוך הניסיון שלי, אני מפרסם את זה ומלמד את זה. אני יכול להגיד, אגב, שהחודש הזה הוא אחד הטובים שהיו לי לאחרונה, ואני מתייחס למסרים של טוהר ברצינות, וחושף בתוכי את אותם חלקים לא נעימים כלל. החודש הוא טוב לא בגלל שאני נהנה לכאוב, אלא בגלל שהתחושה הכללית טובה, יש פחות נוקשות ויותר גמישות, ודברים מתקדמים במהירות, חלומות מתחילים להתגשם לאחר זמן המתנה ארוך. מעניין על אלו כפתורים זה לחץ לכל אחד באופן אישי. באופן כללי, אני יכול להגיד שמה שאני קורא בתגובות של המתנגדים היא האמונה, שאם מאפשרים לאותם חלקים בתוכנו ביטוי - ללא תנאים - הם ישתלטו עלינו. אמונה זו היא שורש מנגנון ההדחקה האנושי, הסיבה האמיתית להרס שאנו מכירים. את האמונה הזו אני מכיר היטב בתוכי, כמו גם את הידיעה ההולכת ומעמיקה, שכל רגש הוא זמני. אני יכול לכתוב על כל זה עוד שעות, אבל זה מספיק בינתיים. שבוע טוב, שחר.

 

[Liron Bar]

האם אתה מתחבר לכוחות אפלים

בשביל להגשים את עצמיך ולהיות חיובי יותר ( לשחרר את הפחד ?)? אני לא מאמינה שזה טוב לאף אחד להתעסק עם דברים כאלה . הפחד הוא משהו שאתה בוחר בו ואפשר לשחרר אותו ע"י שינוי אמונות או ע"י צורות פחות אפלות ( אני לא מתיימרת לדעת הכל אבל...) לדעתי התמסרות לרגשות שליליים גוררת הסתברויות שליליות ולחיים שליליים ולא גורמת להם להתפוגג , יש להניח להם ולשנות דפוסים מתוך אהבה וחמלה ולא רוגז ודברים נוראים כאלה ! בכל מקרה כל אחד יחיה עם אמונותיו , אבל אני לא מתחברת לדברים הנ"ל.

 

[שחר בן-פורת]

רגשות שליליים זה משהו שקיים בך

בין אם את רוצה בכך או לא. מה עוד שרגש הוא לעולם לא שלילי, אלא אם את בוחרת לראות אותו כך. שחר.

 

[Liron Bar]

לפי מה שאתה אומר

כולנו בוחרים לראות את הרגשות כשליליים ( לפחות חלקם ). חוסר התפתחות גורם לרגש שלילי וחוסר הבנה , מה שבטוח זה לא נובע מאהבה ( שהרבה יותר חזקה ). אני לא מאמינה בהנ"ל , ופה מסתיים הדיון . כדאי שתשאיר את דיעותך לעצמך וזהו.

 

[שחר בן-פורת]

אנחנו לא צריכים להכנס לדיון

זה בסדר. אבל התגובה הילדותית הכרחית באמת? "תשמור את הדעות שלך לעצמך"? עגום... שחר.