לאהבה שלי

לאהבה שלי

אתה... אני לא יודעת בדיוק מה לכתוב... אני רק כותבת כי זאת צורת הביטוי הכי טובה אצלי. אהבתי אותך מכל בנאדם אחר שהיה כלול בחיים שלי, נתתי לך את ליבי. לא באשמתך, ולא באשמתי, זה נגמר איכשהו... ואני שהיו לי הרבה לפני וגם אחרי...לא הפסקתי לאהוב אותך. אז מה אני עושה עכשיו? הרי זה כל כך ברור שאין על מה לבכות יותר... הכי כדאי עכשיו זה פשוט לוותר, אבל אני לא יכולה... לא יכולה ללכת מבלי לדעת שזהו, אתה לא רוצה אותי יותר! זה משפיל, כן, מאוד...אבל כבר לא אכפת לי. אני יודעת שאנחנו רחוקים ובקושי מכירים... אבל אני אוהבת אותך, בלי תנאים! אז לא נהיה ביחד...ביג דיל אבל הלב שלי שייך לך לעולמים! ואני יודעת שזה טיפשי...כי מי אני בכלל שתאהב אותי? אבל אהבת...ומי יודע רק מה הייתי מוכנה לתת כדי להיות איתך שוב. לאהבה הנצחית שלי...
 
.........

המכתב חביב... אם הוא לא אוהב אותך.. אז לכי... תשכחי ממנו... הוא לא רואי לך.. למצאי מישהו שיוהב אותך... ושתהיו יחד....
 

ה מוזה

New member
"כי מי אני בכלל שתאהב אותי?"

ואם כך את חושבת על עצמך ... מדוע שהוא יחשוב אחרת? אנחנו המראה הכי טובה - מביטים בנו ואיך שנחשוב ונתפוס את עצמנו כך אחרים יחשבו עלינו, כך אחרים יביטו בנו .. אז הרימי ראש .. ואמרי אני הכי מיוחדת בעולם .. וכך הוא יראה אותך הכי מיוחדת .. אהבה נצחית - אהבה שנשמרת לה בלב .. שם היא נצחית .
 

joyjoy

New member
אוי אוי כמה כואב...

"כי מי אני בכלל שתאהב אותי?" כמה כואב לומר דבר כזה ועוד שהוא מהלב, כמה כואב להרגיש ככה חסר ערך תלוי באהבתו של האחר לשם קיום, כמה שביר וכמה עצוב... למי זה ברור שאין על מה לבכות עכשיו? אם מרגיש לך לבכות תבכי.. מה עדיף שתחנקי בכאב הזה? לפעמים חייבים לשחרר כי אי אפשר לשנות רגשות של אחרים או נסיבות שבשלן היתה פרידה.. נכון חלק מהאהבה הזאת יהיה בך לעולמים, אבל אל תסגרי את הדלת בפני העתיד..אל תתני לעצמך להישאר שם בזכרונות... בתוך העצב על הפרידה תחייכי ותחבקי לתוכך את הידיעה שהיתה לך אהבה גדולה... אבל הכי הכי חשוב נצלי את הזמן הזה של הלבד להכיר את עצמך, לקבל את עצמך על המגרעות והאיכויות (כי אף אחד לא מושלם גם לא הוא) ותאהבי את עצמך... כולנו ראוייים לאהבה... לאהבה עצמית וקבלה עצמית וגם לאהבת הסביבה... כולנו..
 
למעלה